(new)דיור מוגן 1/7/18
האישה שבינשוף תנצח

האישה שבינשוף תנצח

כבת של טייס בחיל האוויר נדדה ל' כילדה בין בסיסים, עד שהמשפחה השתקעה במכבים • את שירותה הצבאי היא התחילה כמדריכת סימולטור ואחרי שנתיים בתפקיד והיכרות עמוקה עם מסוק ה"ינשוף" הצליחה להתקבל לקורס הטייס היוקרתי • סגן ל' – האישה היחידה שסיימה את הקורס המסתיים השבוע – רוצה שעוד הרבה נשים ילכו בעקבותיה

(צילום: דובר צה"ל)

ביום חמישי השבוע מסתיים קורס הטיס האחרון של 2017 ובין המסיימים בהצלחה נמצאת גם סגן ל' ממכבים. ל' מסיימת את מגמת המסוקים והיא מיועדת להיות טייסת מבצעית במערך שתטיס את מסוק ה"ינשוף" ("בלק הוק") המתקדם. במגמת מסוקים לומדים על סוגי טיסות ומשימות שונות לרבות משימות תקיפה. מסוקי הקרב מותאמים לתקיפת מטרות מגובה נמוך יחסית. מסוקי הסער משמשים להובלת כוחות ומשתתפים בפעילויות חילוץ יחד עם יחידה  669.

ל', כיום בת 23, גרה במכבים, למדה בתיכון מו"ר והרחיבה את לימודיה במגמת פיזיקה. במסגרת שנת ההשכלה בקורס עשתה תואר בכלכלה וניהול. היא נולדה בארץ וגרה באלאבמה שבארה״ב כשנה, בשל שליחות של אביה שגם הוא טייס בחיל האוויר (עד לא מכבר בשירות פעיל). כילדה גרה בשיכון הטייסים בבסיסי תל נוף, רמון, חצרים ופלמחים.

מעבר לתחביביה (טיולים, סרטים ולשחק טניס) ל' נחשפה ונכנסה לעולם התעופה בעקבות אביה -  תא"ל במיל' שאסור לנקוב בשמו כדי שלא לחשוף את ל' עצמה. אביה, שהשתחרר לאחרונה מצה"ל, היה טייס קרב במערך המסוקים והטיס במשך שנים את מסוק ה"אפאצ'י". כך שסגן ל' מכירה היטב גם את בסיסי חיל האוויר בהם גרה כשהיתה ילדה וגם את עבודתו של טייס מסוקים ושל אביה שבעקבותיו היא הולכת כעת. אגב, יחד עם סגן ל' מסיים את הקורס סגן יובל - השניים התגוררו ביחד כילדים בשיכון הטייסים בבסיס רמון.

ל' לא הגיעה לקורס הטייס כמגוייסת צעירה שעברה את הגיבוש בתיכון. היא אותרה לתפקיד מדריכת סימולטור בחיל האוויר ולאחר כמעט שנתיים בהדרכה החליטה שהיא רוצה לצאת לנסות להתקבל לקורס הטייס. היא הבכורה במשפחה שבה האהבה לאוויר מתבטאת גם בהיות אחותה דיילת ב"אל על" (וגם שירתה כתומכת לחימה בשלד"ג - יחידת עילית בחיל האוויר).

משפחה של חיל אוויר? אבא איכשהו הכניס לך את הרצון להיות טייסת?

"אבא, למרות שהיה בתפקיד בכיר בחיל האוויר, מעולם לא דחף אותי לקורס טייס או בכלל לחיל האוויר. הכל עשיתי לבד ואת זה חשוב לציין. נכון שאני סוגרת מעגל היום וחוזרת לשרת בבסיס שבו הייתי כילדה עם המשפחה, אבל הוא תמיד האמין בי ובמה שאני מסוגלת לעשות ובמה שאני רוצה לעשות ותמך בי בכל בחירה שעשיתי".

אני מניח שהמבט על הצבא והחיים בכלל משתנים אחרי קורס טייס?

"ועוד איך. אני יכולה היום לומר בביטחון מלא שהקורס חיזק אותי נפשית בצורה בלתי רגילה. אין מה לעשות - קורס טייס משנה אותך כאדם מקצה לקצה. הוא מלמד אותך שלא תמיד אתה מצליח בכל מה שאתה רוצה להשיג, אבל מה שיותר חשוב זאת העובדה שגם אם לא תשיג הכל, אז זה עדיין בסדר״.

מהן היכולות הנדרשות מקורס טייס, איך את הרגשת עם התובענות העצומה?

"קורס הטייס מעניק לחניך הרבה מאד דברים וחוויות שלא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת. ודאי שאני לא הייתי מכירה אותן. מה שהבנתי מהר מאד בקורס זה שהמערכת בחיל האוויר ובבית ספר לטיסה דוחפת אותך לקצה היכולת שלך. ובכל פעם שאתה מגיע לקצה היכולת שלך ובטוח שזהו זה, יותר קשה או יותר מסובך לא יכול להיות, פתאום אתה מגלה בעצמך שיש לך כוחות חדשים ונוספים שלא ידעת עליהם בכלל. זאת הרגשה נפלאה".

תני דוגמה לאלמנט כזה?

"למשל פרק הניווטים בקורס. אצלי זה בלט מאד. מה לי ולניווטים? והנה פתאום אני צריכה לנווט לבד בלילה למרחק 36 קילומטרים, והנה אני הולכת בלילה לבד עם עצמי ובמשך 13 שעות מנווטת את דרכי, ואני חושבת על מסגרת הזמן שבו אני צריכה להגיע לנקודת הסיום ובדרך להשיג את נקודות הציון, והזמן רץ ואני הולכת והולכת, והכוחות נגמרים. אבל אז אתה מגלה שיש לך עוד כוחות ובדקות האחרונות לפני תום הזמן, ממש על הקצה, פתאום אני רואה מעבר לגבעה את נקודת הסיום ואת האנשים שמחכים לי ולשאר החניכים שמנווטים לבד בלילה. אז הגיעה הרגשה עילאית של הכרה ביכולת שלך".

מפריע לך שחברות בגיל שלך כבר משתחררות ונמצאות בטיול הגדול של אחרי הצבא או בלימודים באוניברסיטה?

"לא, זה לא מפריע לי, כי לכל דבר זה זמן וייעוד. אם אני מרגישה שאני יכולה להיות טייסת ואני רוצה להיות טייסת, אז אני חשתי חובה כלפי עצמי ללכת למיונים ולהיכנס לקורס. נכון שאני צריכה לחתום עוד קבע ולשרת עוד שבע שנים בקבע בנוסף לשנים שכבר ביליתי בצבא".

וזה עושה לך מחשבות לגבי העתיד? את רואה את עצמך כאישה ממשיכה בצבא קבע שנים ארוכות? אולי להיות מפקדת בסיס או אפילו מפקד חיל אוויר?

"ברור שזה מוקדם מאד לחשוב על הדברים האלה. אני רק מסיימת את הקורס ויש לי הרבה מה ללמוד בעבודה המעשית בטייסת. אז בטח שלא לחשוב לגבי העתיד הכל כך רחוק שלי בחיל האוויר. עכשיו, עם סיום הקורס, אגיע לטייסת ושם אתחיל בעצם בשלב ההתמחות המקצועית שהיא לא פשוטה. כמובן אתחיל בטיסות מבצעיות, אבל לצד טייסים מנוסים. אני אלמד ואשתפשף בזה. בקיצור יש עוד דרך ארוכה לפני".

נשים בכל זאת שונות ביולוגית מגברים. מה קורה נניח בהריון? את יכולה להמשיך לטוס? ואחרי לידה ובזמן הנקה מה קורה?

"יש נשים טייסות בחיל האוויר שהן נשואות ואמהות לילדים. מסתדרים. כמובן שעושים את כל הבדיקות הנחוצות ויש הפסקת טיסה למספר חודשים מסוף ההריון עד לאחר חופשת הלידה. זה טבעי וברור, אבל מבחינת המחויבות אין הבדל אשה ואמא טייסת מבצעת את כל המשימות שלה כרגיל".

שלב השאלה הרומנטית: בן זוג יש לך?

"היה לי חבר בזמן קורס הטייס אבל זה לא הסתדר. לא היתה התאמה כנראה ונפרדנו".

איפה התחילה המשיכה לטוס, למרות שזה הקיף אותך מילדות?

"הרגשתי שאני יכולה יותר וכל הזמן קיננה בי המחשבה שאסור לי להחמיץ בחיים משהו שאחר כך ילווה אותי כל החיים במחשבה שיכולתי ולא עשיתי. אז החלטתי לנסות שוב ועברתי את המיונים. למזלי הבעיה הרפואית שהיתה לי עברה וכך הגעתי לקורס".

אבא עזר? הפעיל קשרים?

"בכלל לא. למעשה בתקופת לימודי בבית הספר התיכון בכלל לא חשבתי על טייס וגם לא קיבלתי זימון למבדקים לקורס. אפילו זימון ליום נשים, שזה כנס שנועד לעניין בנות להתקבל לקורס טייס, לא קיבלתי זימון אליו. אז ביקשתי בעצמי ללכת למבדקים ונפלתי מהמבדקים בגלל בעיה רפואית. ככה הגעתי לשרת בסימולטור מסוקים בחיל האוויר, הייתי מדריכה על הסימולטור של מסוק הינשוף בבסיס פלמחים".

ככה שנתיים?

"כן. מדריכת סימולטור חותמת קבע ומשרת שלוש שנים. זה היה תפקיד מאתגר מאד ומרתק, שכולל הדרכות של טייסים על מסוק הינשוף. וממש אז, אחרי שנתיים בסימולטור, חשבתי לעצמי 'מה יקרה אם אלך עוד פעם למיונים'? החלטתי ללכת למיונים, הבעיה הרפואית שלי נפתרה  הרגשתי שאני יכולה".

היו עוד בנות בקורס?

"היו, אבל נותרתי היחידה שמסיימת את הקורס".

איך זה להיות בת יחידה בקורס כזה?

"היו לי את התנאים שלי. כלומר חדר לבד ומקלחת ושירותים. אבל זה ממש לא משנה הרבה כי כל היום אתה מהבוקר עם כולם. לחדר ולמיטה מגיעים רק בשביל לישון בלילה, לא יותר. בכל שעות היום אני בפעילות ביחד עם הבנים, כך שלא היו לי שום פריבילגיות בכך שהייתי חניכה יחידה. בכלל -  הבנים בקורס כמו האחים שלי. כך אני רואה אותם".

איך הסתדרת עם פער הגילים? את כבר בת 23 והחניכים שהתגייסו לקורס צעירים ממך.

"בקורס טייס אין פער גילים. זה ממש לא הפריע לי, כמו שלא הפריע לי ההבדל המגדרי. אני לא הוותיקה היחידה בקורס. היו איתי עוד כמה שהתחילו בגיל מבוגר יותר ושכבר עשו תפקיד או שניים בשריון ובעוד מקומות. כולם שווים בקורס".

העובדה ששירתת כמדריכת סימולטור עזרה לך בקורס הטייס?

"כן. זה עזר בעיקר בהתחלה כשאתה מגיע לקורס ומתחיל באימוני הטיסה, אז לא תמיד יש לך שליטה בתנועות. העובדה ששנתיים עבדתי על סימולטור כזה נתנה לי בהתחלה את המוכנות בטיסה, וזה יתרון בתחילת הקורס. הגעתי מוכנה יותר".

כשהטסת מסוק בפעם הראשונה, איך זה היה?

"כבר אחרי זמן קצר עלינו על מסוק והטסתי אותו לבדי. כלומר עליתי לאוויר בבסיס ועשיתי סיבוב וריחוף כזה ונחתתי, עניין של כמה דקות . ההרגשה היתה עילאית. זה היה מסוק סייפן, בל 206, והרגשתי נפלא. אחר כך כבר הוסיפו תרגילים ועוד סיבובים ופניות ואז טסתי לים המלח וחזרה לבסיס".

ספרי קצת תחושות מהלב על להיות האישה היחידה שסיימה את הקורס.

"אני מאד בעד שכמה שיותר נשים תגענה לקורס והמסר שלי בעניין הזה הוא שאסור לנשים לפחד מזה. נכון שנשארתי יחידה שמסיימת, אבל אני רוצה לראות עוד הרבה בנות שמגיעות לקורס טייס. הן צריכות לדעת שבנות יכולות להטיס מטוסים, ושלהיות טייס הוא בהחלט בתוך האפשרויות של כל אחת. חיל האוויר היום מקדם מאד את הנושא של גיוס נשים לקורס טייס ואני שמחה על כך".

יאיר דנון