(new דיור מוגן 1.4.18
מהפיכה במודיעין: כמעט חצי מהבנות הדתיות מתגייסות לצה"ל

מהפיכה במודיעין: כמעט חצי מהבנות הדתיות מתגייסות לצה"ל

המגזר הדתי-לאומי נהג לשגר את בנותיו לשירות לאומי, אבל פעילות של ארגון "אלומה" ושינוי בדעת הקהל הביא גם לשינוי בשטח • מנכ"ל העמותה היא יפעת סלע ממודיעין – שחווה את המפגש הטעון הזה ישירות מול האולפנה המקומית • זו שעוד ועוד בוגרות שלה כבר לא מפחדות מהמדים

בשקט בשקט מתחוללת בשנים האחרונות מהפיכה של ממש בישראל בכלל, ובמודיעין בפרט. בנות המגזר הדתי-לאומי, שבעבר התגייסו כמעט אך ורק לשירות לאומי, מתגייסות בשנים האחרונות בהמוניהן לשרות צבאי כמו כל נער חילוני בגילן.

במהלך דיון שנערך בכנסת בחודש מאי, לרגל "יום החיילת הדתייה", הוצגו בפני חברי הכנסת הנתונים המראים כי מ-935 בנות דתיות שהתגייסו לצה"ל בשנת 2010 נרשם זינוק עד לרמה של 2,499 בשנת 2016. כל זה מתוך כ-7,000 בנות דתיות בכל מחזור גיוס. כאמור, המהפיכה הזאת הגיעה גם למודיעין. על פי נתונים המגיעים מצה"ל - לא פחות מ-45% מבוגרות האולפנה "אורות מודיעין" התגייסו בשנה שעברה לצה"ל. זאת למרות שהמוסד החינוכי הנחשב אינו מעודד את הבוגרות שלו למהלך כזה. באולפנה אף מסרבים להכניס את אנשי אנשי ארגון "אלומה" (המעודד לשירות כזה, ראה בהמשך) לבית הספר, זאת בניגוד לנעשה למשל בתיכון הדתי לבנות אמי"ת.

"אלומה" היא עמותה שנולדה בקיבוץ הדתי ופועלת כיום לעידוד בנות דתיות לגיוס לצה"ל. בראשה עומדת יפעת סלע ממודיעין. היא בת 44 ולארגון הגיעה כבר לפני 17 שנה.

איך?

"שירתתי בצבא כמורה חיילת בבית ספר שדה, אחר כך נשארתי בחברה להגנת הטבע כמדריכה וכך הכרתי את 'אלומה', שאז הייתה שונה מאוד מאיך שהיא היום. כיום העמותה פועלת הרבה מעבר לגבולות של המגזר הדתי-לאומי".

יפעת סלע. "הנה הכישלון שלי שהתגייסה לצבא" (צילום: פרטי)

בשנת 2,002 התמנתה סלע לתפקיד מנכ"ל העמותה, שפועלת כיום כאמור ברבדים רבים ומגוונים של החברה הישראלית. היא מספרת: "כיום 'אלומה' פעילה עם הרבה מגזרים ומנסה לדחוף את הצעירים בארץ להשתלב מעגלי העשייה ובמוקדי ההשפעה. אנחנו עובדים עם החברה הערבית, המגזר החרדי וקהילות של צעירים יוצאי אתיופיה. הפעילות שלנו באה מתוך ניסיון לראות את כל מי שמתגורר פה, שמגיע לו בדיוק את מה שאני ואתה מקבלים. אני מאוד ערה לכך שלא לכל אחד תתאים אותה תחנה, כמו למשל שאני לא תובעת מאזרח ערבי להתגייס לשירות בצה"ל. זו דרישה לא ריאלית ולא הגיונית בשלב הזה והמטרה היא שכל אחד ייכנס למקום שנוח ונכון לו. מה שאנחנו עושים ב'אלומה' זה לקדם צעירים לקראת שירות צבאי, אלו שחייבים בו, ואם לא אז לשירות אזרחי או קהילתי. את הצעירים הערבים אנחנו מנסים לקדם לקראת השכלה גבוהה, שזאת תחנה הכניסה שלהם, וצעירים בחברה החרדית להשתלבות בתעסוקה. שכל אחד ייכנס לאן שיכול, בלבד שייכנס. שיהפוך לאזרח פרודוקטיבי שעובד מתפרנס מתנדב חזרה. שאכפת לו".

אז הציונות הדתית-לאומית מתגייסת לטובת מגזרים מוחלשים בכלל החברה הישראלית?

"מאוד חשוב לי שלא יישמע שזה נעשה באופן פטרוני. אנחנו לא באים לעשות עבורם אלא איתם. זה לא שאני באה מבית הציונות הדתית לעשות משהו עבור מישהו אחר, ממש לא. אנחנו נותנים להם פלטפורמה. יש קורלציה בין השיעור הקטן באוכלוסייה של היהודים בארצות הברית ושל הציונות הדתית בארץ לבין ההשפעה שלהם במוקדי העשייה. את אותה הצלחה אני רוצה גם עבור הקהילות איתן אנחנו עובדים. בסופו של דבר זו הצלחה של כולם".

את העבודה מול אותם צעירים באותן קהילות עושים אנשי "אלומה" בעיקר בפגישות ייעוץ פרטניות, זאת בשיתוף עם המדינה והמחלקות הרלוונטיות ברשויות המקומיות. סלע: "שבעים אחוז מהפעילות שלנו נעשית עם המדינה ובמימונה, עשרים אחוז אלו הכנסות מקרנות שונות וכעשרה אחוז הן הכנסות עצמאיות. יש פה שותפות של יותר מגורם אחד. התפקיד שלנו כמגזר השלישי הוא לאתגר את המדינה. המדינה או אנחנו מאתרים צורך, מגיעים למקום ולומדים את הנתונים ומייצרים את השירות שיכול לפתור את הבעיה. אנחנו מתמקדים בצעירים בגילאי 16-26. משנת 2008 אנחנו עם הפנים לצעירים, לפני זה 'אלומה' עסקה בעיקר בנוער".

אתם נתקלים בחשדנות כלפיכם באותן קהילות?

"מצד הרשויות המקומיות אין חשדנות מכיוון שכולנו פועלים בשיתוף פעולה ולמען אותה מטרה. במגזר שלנו, הדתי-לאומי, לפעמים מסתכלים עלי ואומרים כמה רחוק אנחנו הולכים לעניינים שמעבר למגזר היהודי. כשאני מגיעה לקהילות ונתקלת באותה חשדנות בסיסית כלפי מי שכביכול בא מבחוץ לעזור להם, אז הדרך שלי לפעול שם היא לפעמים לזוז אחורה. אני מבינה שיש חשדנות כלפי, כך שהדברים נעשים לאט-לאט ובצעדים מדודים".

לעיסוק בשאלת גיוס הבנות לצה"ל הגיעה סלע לאחר מינויה לתפקיד מנכ"ל העמותה. "המנכ"ל שהחלפתי ביקש שאציץ באיזה דף עם נתונים שהוא השאיר עבורי במגירה. רק אחרי שלושה חודשים הצצתי בו והיה צריך לאסוף אותי מהרצפה אחרי שראיתי את הנתונים שהופיעו בדף הזה. גדלתי בבית ספר שלוש התגייסו מבין 89 בנות. נתנו לנו תחושה איומה. שנים אחר כך הגעתי לכנס של האולפנה, המורה שלי רואה אותי מרחוק ואומר 'הנה הכישלון שלי הגיעה'. למה כישלון? כי התגייסתי לצה"ל".

כאמור, השנים האחרונות הן שנות המהפך מבחינת שיעור הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל, מהפך שכלל וכלל אינו מובן מאליו. אם בבית הספר בו למדה סלע כנערה התגייסו רק שלוש בנות מתוך 89 במחזור, הרי שכיום אנו חיים בעולם שונה לחלוטין. על השאלה מדוע בכלל רוצות הבנות הדתיות להתגייס משיבה סלע כי מדובר במהפכה נרחבת בהרבה משאלת הגיוס לצה"ל: "יש לזה כמה סיבות. בסופו של יום אחת המהפכות הכי גדולות בציונות הדתית היא המהפכה הפמיניסטית שבאה לידי ביטוי בכמה אופנים, בעיקר בצד של לימוד תורה. נפתחו עשרות מדרשים ללימוד תורני ברמה גבוהה לנשים וזה מהלך שלם שמכניס נשים אל תוך עולמות התורה, שבעבר היו לגברים בלבד. לצד זה  נוצרה תפישה שאם אני יכולה להיות שותפה בצד הכי חשוב שהוא הלימוד התורני, אז אני יכולה להיות גם שותפה בפרקטיקות שהן התפילה. אנחנו כל הזמן עדים לזה וזה קורה גם במודיעין עם בתי כנסת שיוויוניים יותר וכולי. פרקטיקה נוספת היא שירות צבאי/לאומי. האימא שרוצה היום להיות שותפה בתפילה, מה היא תגיד לילדה שלה - אח שלך יילך לצבא ואת לא? את לא יכולה להתמודד עם זה?".

ומה לגבי כל החששות בציבור הדתי-לאומי שבעבר מנעו מהבנות להתגייס?

"החששות לא נעלמו אבל יש כאן תהליך 'מלקחיים'. גם מחסנים ומחזקים יותר את הילדים במהלך שנות החינוך וגם המערכת הצבאית באופן מובנה היא יותר חזקה היום. צה"ל התאים את עצמו לנשים. נפתחו הרבה יותר תפקידים ויש יועצת רמטכ"ל לענייני נשים. נשים היום גם יותר מוגנות בצה"ל מאשר בשאר החברה. ההורים פחדו בעבר שהבנות יחזרו פחות דתיות וגם ייתקלו בשוביניזם ופטרנליזם במהלך השירות".

וזה לא קורה כך כיום?

"עשינו השנה סקר בעניין, בדקנו אחורה 370 בנות בוגרות שירות לאומי ושירות צבאי, זה סקר שביצענו כבר גם ב-2013. רצינו לבדוק שאנחנו לא מדרדרים את הבנות. 90 אחוז מהבנות מעידות על עצמן שהשירות הצבאי או חיזק אותן או לא החליש אותן במהותן הדתית. זה מטורף. הסיבה לזה נעוצה גם בכך שכאשר מישהי מחליטה בניגוד למה שניסו ללמד אותה במהלך כל השנים בבית הספר הדתי, אז עכשיו היא צריכה להוכיח שהיא חזקה ושלה לא יקרה מה שחששו ממנו".

המהפיכה לא מתחוללת כמובן בלי התנגדות מצד הגורמים הממסדיים והשמרניים יותר בקרב הציונות הדתית. בתחילת השנה הופץ בידי ארגון 'חותם' (שאחת ממטרותיו היא לעצור את גיוס הבנות הדתיות לצה"ל) סרטון אנימציה המתאר כיצד נערה דתייה מסיימת את האולפנה ובוחרת להתגייס לצבא, ושם היא מגלה שכל מה שמכרו לה לפני הגיוס על תרומה משמעותית למען עם ישראל מסתכם בעבודת ניירת, בהטרדות של מפקדים ובהידרדרות רוחנית. "גם אנחנו סופגים אש בעניין הזה", מספרת סלע. "יש פשקווילים במקור ראשון וכולי. אם פעם אמרו שהחלשות הולכות לצבא והחזקות לשירות לאומי, הרי שהתפקידים אליהם מגיעים בנות דתיות בצבא הם מאוד משמעותיים ומעידים עשרות מונים על איכות הבנות. יש מאות רבות שמשרתות בתפקידי מודיעין, תקשוב הדרכה, זה אומר שהן בנות עם נתונים מאוד גבוהים. לאותם גורמים קשה כנראה לראות את הבנות החזקות שלהם מתגייסות לצה"ל".

אז אפשר להגיד שהגענו לאיזה מצב אידיאלי של שילוב דתיות בצה"ל כיום?

"השירות בצה"ל הוא מורכב ומסובך לכל צעיר בישראל. הקושי ההלכתי קיים, אבל לא דומיננטי יותר. יש רבנות צבאית, יש מפקדים שינסו לפתור, יש מענה. הקושי הגדול הוא הצד הרגשי. הבת שלי, למשל, נמצאת ביחידה מצוינת עם חבר'ה מהממים, אבל אם הם נפגשים למסיבה בבית של מישהו עם בריכה אז כולם נכנסים לשחות והיא לא. הבת שלי לא שוחה ברחצה מעורבת אז היא נשארת בחוץ. זה לא דרמטי והיא מתמודדת. או מישהי שמשרתת בטייסת ומקבלת תגובות מחברות 'את מה זה טרחנית עם הכשרות שלך'. זה לא קושי רציני, אבל מי רוצה להיות הטרחנית בחבר'ה? זו התמודדות שאת אומרת 'אוף, התנדבתי לצבא כדי שיגידו לי שאני טרחנית כי כשרות חשובה לי?'. אני לא נותנת לזה בולטות כי אלה החיים ואלה המחירים של להיות משולב. אני רוצה לחסן אותן, כי זה יקרה לאותה בחורה גם כשהיא תעבוד בסלקום או בבנק ישראל. גם אז היא תבוא למטבחון ויערבבו לה שם את הכלים והיא תצטרך להתמודד עם זה. אני פשוט חושבת שהשירות הוא הזדמנות ראשונה להשתלב".

נשמע מורכב מאוד...

"הפערים בין ילדה בת 18 שבאה מהאולפנה לילדה אחרת חילונית הם גדולים, אבל אז מה? איך נבנה חברה סולידרית חזקה אם לא נתמודד עם הפערים? צריך לאפשר לכל צעיר וצעירה לשמור על עולם הערכים שלו. אני לא מתעלמת מהפערים והקושי אבל אלה החיים".

כפי שציינו בתחילת הכתבה, הנתונים הנוגעים לשיעור המתגייסות מבין בנות האולפנה במודיעין הם לא פחות ממרעישים. קרוב למחצית מהבנות בחרו בשירות צבאי, בניגוד מוחלט לעמדה האידיאולוגית של המוסד בו התחנכו.

אפשר להניח שראשי האולפנה "תולשים שערות" מול הנתונים האלה?

"אולי. מנהל האולפנה, הרב כורסיה, גם לא עושה שום דבר בעניין. אני חושבת שבסופו של יום, כשהבנות האלו באות לבקר באולפנה ומגיעות מיחידות כמו 8200, אז אני בטוחה שהוא גאה בהן".

ומצד שני, ביום הזיכרון אשתקד היו טענות ששתי בנות שהתגייסו סולקו מהטקס באולפנה כי הגיעו במדים.

"נכון. חושבת שבאמת האולפנה היא מקרה קיצון של חוסר הלימה. הטענה שלי כלפיהם היא שזה לא חינוכי. אתם בית חינוך, אז מה יכול להיות יותר חינוכי מ'חנוך את הנער על פי דרכו'? אתה רואה את הגרפים, את הנתונים ושיעורי הגיוס שעולים בכל שנה, ובכל זאת הם ממשיכים בשלהם ומסרבים להכניס אותנו לאולפנה לספק ייעוץ ומידע לגבי השירות בצה"ל. האולפנה הוא בית ספר מצויין שלוקח בנות עם נתונים מצויינים ושומר עליהם ומייצר סדר. כורסיה הוא מנהל אדמיניסטרטיבי מעולה. יש לי רק מילים טובות עליו בהקשר הזה. מצד שני, לא יכול להיות שלא יהיה קשב לזה. כל תופעה שהייתה קורית בבית הספר בשיעור שעולה מדי שנה, בין אם זה חמש יחידות מתמטיקה או בנות שמתארסות כבר בשמינית, הייתה מקבלת התייחסות. הזוי שבאולפנה לא מתייחסים לזה. מצד שני, אולי זה טוב. זה לא קורה בתוך האולפנה, הפסד שלהם".

אותן בנות אולפנה ממודיעין שרוצות להתגייס, אלו תגובות הן מקבלות בבית?

"בשנים אחרונות אפשר להגיד שהאוכלוסייה במודיעין היא דתית-ליברלית. מודיעין נמצאת באמצע. היא לא ירושלים שמאוד מאוד פלורליסטית ולא גבעת שמואל שהכי שמרנית ושיעור המתגייסות בה נמוך יותר מאשר מודיעין או ירושלים. במשפחות במודיעין בהן הבנות מתגייסות יש שלושה טיפוסים של אמהות: כאלו ששירתו בעצמן, אנגלוסקסיות שעשו עלייה לישראל ורואות בשירות בצה"ל שליחות והבעת אמון במדינה, ואמהות שלא שירתו בעצמן והתבאסו על זה".

ובאולפנה עצמה?

"אני חושבת שהמורות המחנכות מאוד מחזקות אותן מבפנים ועושות אבחנה מוחלטת בין לאהוב את התלמידות שלהן לבין מה שהן חושבות על זה מבחינה אידיאולוגית. אגב, אני אפילו יכולה לחשוב שגם הרב כורסיה פועל באותה צורה. בכל פעם שהוא פוגש אותי בסופר הוא תמיד ישאל על הבת שלי שבצבא ומה שלומה ואיך היא מרגישה. רק בסוף הוא יוסיף ש'אני עושה לו בעיות...' ואני רוצה לכבד את זה, שמישהו חושב אחרת לגמרי ממני. אני רק אומרת שבאקטינג שלך אתה אמור לתת להן מענה. הייתי רוצה שגם המורות יהיו שותפות ניסיון לתת מענה לבנות שכן רוצות להתגייס. השנה היה ניסיון, שלשמחתי לא קרה במודיעין, להביא את הדיין הרבני כבר לתוך בית הספר כדי שיצהירו שהן דתיות. מה תרגיש ילדה בת 17 שיביאו את הדיין אליה והיא בכלל רוצה לומר שהיא לא מצהירה ורוצה להתגייס?"

אז היום שבו תצליחו להיכנס לאולפנה יהיה היום בו נפרצו כל הסכרים?

"זה יהיה יום שבו אהיה מאוד שמחה. אתה רואה שאני אשה שמדברת בשטף ועכשיו אני קצת מגמגמת. אומרים הרי 'אל תגידו יום יבוא, תביאו את היום'. אז אני עובדת על היום הזה כבר הרבה  זמן. זה יהיה יום שבו מאוד אשמח לפנות את המקום לאתגרים אחרים, לעזוב את האתגר הזה".

"מודיעין News" ביקש את תגובת הרב כורסיה לדברים. זו לא התקבלה עד לשעת סגירת הגליון.

יאיר דנון