הום סטייל 17.5.18
החליף את הסומבררו בכיפה

החליף את הסומבררו בכיפה

איך הפך ילד חילוני ממקסיקו סיטי לרב רפורמי שמשרת כיום את קהילת יזמ"ה במודיעין? • ההיסטוריה של דוד לאור כוללת עליה כפולה לישראל, היכרות מקרית עם צאצאי אנוסים שהפכה אותו לרב (עם הסמכה טרייה ממש מהזמן האחרון) • ובעיקר שימוש בטכנולוגיה כדי לשמור על קשר עם כולם

שום דבר בחייו של הרב דוד לאור בן ה-53 לא היה אמור להביא אותו לקהילת יזמ"ה במודיעין. הוא נולד במקסיקו למשפחה חילונית, ועובדת היותו יהודי לא השפיעה על אורח חייו. "גדלתי במשפחה נורמטיבית, חילונית, מסביבי תרבות מקסיקנית", מספר דוד. ומה זו תרבות חילונית מכסיקנית? הרבה טקילה, מוסיקה וריקודים וגם שווארמה מבשר "אחר"? כלומר בשר לבן ועוד כמה מנהגים שלא ממש מתאימים לאורתודוכסיה היהודית.

"עד סוף כיתה ו' לא התייחסתי כל כך ברצינות לבקשות החוזרות של אבי לגבי איסור אכילת חזיר, איסור להשתתף בטקסים דתיים של השכנים, או לאיסור החד משמעי לבקר בכנסיות. גדלתי ללא חינוך דתי פורמלי. כאשר העזתי לשאול לאיזה מודל אני שייך, קיבלתי תמיד הסברים לא ברורים לגבי האמונה באל אחד".

אז חטאת באכילת בשר חזיר?

"תשמע סיפור, כשבאתי לישראל ללמוד עברית נסעתי עם חבר לחיפה. ברחוב ראיתי דוכן שווארמה ונעצרנו שם. החבר אמר לי 'רוצה שווארמה? אמרתי לו 'השתגעת? אסור, זה לא כשר', היה לי את הזיכרון ממקסיקו ששם נהגתי לאכול שווארמה כמובן לא מבשר כשר והנה כאן בחיפה אני תאב לטעם ולא יכול לאכול, כי עכשיו כבר אני שומר מצוות וכשרות. אז החבר אומר לי 'מה איתך? זה מבשר כבש, זה כשר', טעמתי והגשתי נפלא כי השווארמה היתה חסרה לי הרבה שנים ומאז אני מכור לשווארמה".

נחזור למכסיקו סיטי: הילד היהודי שגדל בקהילה קונסרבטיבית דוברת אנגלית, וקיבל הרבה תשובות מעורפלות, רק הלך והסתקרן מהעניין הזה ששמו "יהדות". סקרנותו הובילה להעמיק בלימודי עברית ויהדות והוא נשבה בקסמה. באותה קהילה, "בית ישראל", החל דוד לאור להכיר טוב יותר את היהדות, למרות שהוא אומר ש"הקונסרבטיביים במכסיקו מתנהגים לפעמים כמו הרפורמים למשל, שנוסעים בשבת באוטו לבית הכנסת כי זה רחוק מכדי ללכת ברגל".

וזה בסדר מהבחינה ההלכתית?

"לא. אז מה? מי הולך לבדוק. יש גם הסבר שאולי נועד לשכנע שעדיף לבוא לבית הכנסת ברכב בשבת ולהתפלל מאשר לשבת בבית. כאילו זה יותר יהודי להגיע לבית הכנסת. אז נוסעים".

איך אתה היום מגדיר את עצמך?

"היום אני רפורמי, למרות שגדלתי בקהילה קונסרבטיבית. את ההסמכה לרבנות קיבלתי באמצעות התנועה הרפורמית ואני מרגיש ככה".

להיות רפורמי בישראל זה מסובך?

"הרפורמים בישראל הם הכי קרובים לאורתודוכסים. כאן בישראל חברי הקהילה הרפורמית מקפידים כמה שיותר על עניינים הלכתיים".

למשל?

"למשל חובשים כיפה, בניגוד למה שקורה בחו"ל אצל הרפורמים. בכלל, אנחנו מקבלים את עקרונות ה'שולחן ערוך' כמו שהוא, עם עדכונים מסויימים. היום אני יכול לומר שהרפורמים כאן נבדלים משאר הזרמים רק בשני נושאים – האחד הוא עניין המגדר: אנחנו מקבלים את שני המגדרים באותה צורה, בכל הקשור לטקסי הדת והדבר השני הוא המוסיקה והנגינה בזמן התפילות, מה שלא תשמע אצל האורתודוכסים, שם אף אחד לא ינגן כמובן בגיטרה בשבת בבית הכנסת בזמן התפילות. אצלנו כן".

והיחסים כאן בארץ בין רפורמים לאורתודוכסים?

"מבחינת האורתודוכסים, הרבה יותר מסוכן ליהודי להיות קרוב לרפורמי מאשר לנצרות. יש מאבק היסטורי ממושך בין האורתודוכסים לרפורמים ובמיוחד בישראל. זה מאבק על כוח ושליטה".

במה זה מתבטא?

"כשהייתי בקהילה בניו גרז'י שבארצות הברית היו מפגשים כל שבועיים שלושה, פגישות עבודה בין הרבנים באזור, כדי לדון בעניינים שוטפים. ישבו שני רבנים רפורמים, רב אחד מתנועת חב"ד ורב אורתודוכסי ודנו בשאלה מאד חשובה – מתי יסיימו לבנות את המקווה בעיר ואיך יחלקו את ימי השבוע בין הקהילות לשימוש במקווה. מתי נראה דבר כזה בישראל?, אתה מעלה על דעתך שרב אורתודוכסי יישב עם רב רפורמי לדון בהסדרים כאלה בעניין השימוש במקווה?".

למה המצב בישראל הוא כפי שאתה מתאר?

"כי פה יש חיבור קשה ולא טוב בין דת לפוליטיקה ופה מדברים על הרבה מאד אינטרסים שלא ממש קשורים לדת, אלא לכסף ולכוח וכשזה נוגע לעניינים פוליטיים. אז ככה נראית תמונת המצב הדתית כאן".

 

 

לישראל הגיע לאור בשנת 1980 ועם שם משפחה שונה: "לארה". הוא הגיע לקיבוץ מעגן מיכאל כדי ללמוד עברית אך עם הזמן התאהב בישראל ומצא בה בית. אז גם נשא את חברתו (ממנה הספיק להתגרש אחרי שנים) ואז "לצערי הייתי מוכרח לחזור למקסיקו לסיים את האוניברסיטה. הבטחתי לעצמי שיום אחד אחזור לגור בארץ".

לאחר הפרק הראשון בישראל חזר למכסיקו כדי ללמוד הנדסת מחשב ובשנת 1990 חזר לישראל. הפעם כעולה חדש באופן רשמי, עם חברתו ואמו והפך לישראלי כשהוא וחברתו שנישאו השתקעו בירושלים. בארץ החל לעבור בהייטק כאיש מחשבים. אך ההיסטוריה גילגלה אותו בחזרה למכסיקו.

במסגרת עבודתו באחת מחברות ההייטק בארץ נשלח דוד לעבוד בקנקון - עיר הקיט המפורסמת שבמקסיקו - כאחראי על מחשבי האוניברסיטה המקומית. במקביל לעבודתו השתלב בקהילה קונסרבטיבית – שוב כמורה ליהדות ועברית וכמנחה התפילות.

במהלך עבודתו באוניברסיטה התחבר דוד לבני הקהילה היהודית בעיר, קהילת "נוה שלום" שמה, שחבריה היו אורתודוכסים. במסגרת קשריו עם הקהילה קיבל עליו דוד לאור ללוות קבוצה של צאצאי אנוסים שהתגיירו וחזרו ליהדות, הקמת קהילה חדשה ואף לשמש כרב הקהילה עבורם. הוא לימד אותם עברית ויהדות והיה מנחה את טקסי התפילה של הקהילה שהקים. הוא גם צילם סרט על צאצאי האנוסים במקסיקו.

לאחר שחזר לארץ קיבל פניות רבות מחברי הקהילה שרצו להמשיך ללמוד יהדות ועברית. לאור, כאיש הייטק, חיבר אותם לסקייפ והתחיל להעביר שיעורים דרך האינטרנט. כך התפתחה לה רשת לימוד שבנה בזכות הידע שלו במחשבים, בה הוא מעביר שיעורי יהדות בספרדית לאלפי מנויים מאמריקה הלטינית וספרד.

סקייפ? זה לא מיושן קצת?

"אל תשכח שאני מדבר על עשר – שתיים עשרה שנים אחורנית. הפייסבוק עוד לא היה כמעט, אינטרנט לא היה ממש זמין לכולם, כל הטכנולוגיה היתה מוגבלת מאוד וסקייפ היה דרך מצויינת במושגים של תחילת המילניום לתקשר מרחוק. אז ככה המשכתי ללמד אותם יהדות".

כמה זמן זה נמשך?

"כמה שנים. גם הקמתי אתר אינטרנט שהיה פעיל מאד והוא עדיין פעיל שדרכו אני מעלה קבצי וידאו עם שיעורים לרשת. אל תשכח שאותם צאצאי האנוסים היו מנותקים מיהדות ולא ידעו בעצם כלום על יהדות והיה להם צימאון אדיר לדעת".

איך הסתיים הפרק בקנקון?

"בזכות איתני הטבע. סופה עזה שהיכתה בחופי מפרץ מכסיקו גרמה להרס רב וכל המבנים באוניברסיטה הוצפו, מערכת המיחשוב קרסה לגמרי, האוניברסיטה שסבלה נזקים רבים נסגרה לפרק זמן והחברה שבה עבדתי החזירה אותי לישראל. הגענו למודיעין".

דוד לאור ואשתו התיישבו במודיעין מכאן הדרך להפוך לרב עם הסכמה ותעודות הייתה ברורה וקצרה. לאור נרשם לתכנית להכשרת רבנים בהיברו יוניון קולג' בירושלים וכעת, לפני כחודש, שש שנים לאחר מכן, הוא סיים את לימודיו בקולג' והוסמך כרב בירושלים.

למי שלא יודע, מספר הרב דוד לאור כי "ההיברו יוניון קולג' נוסד בארה"ב בשנת 1875 והיה חלוץ המוסדות להשכלה גבוהה בתחום מדעי היהדות והסמינרים לרבנים בארץ. מאז הוא משמש מרכז להכשרה רוחנית ומקצועית ליהדות הרפורמית. בוגרותיו ובוגריו – רבנים, מחנכים, חזנים ועובדים קהילתיים – משרתים בקודש בקהילות צפון אמריקה, ישראל וארצות רבות נוספות. הקולג' מעניק תארי מוסמך ודוקטור במדעי היהדות לתלמידיו, בני דתות ואמונות שונות. הוא משתרע על ארבעה קמפוסים: סינסינטי, ניו-יורק, לוס אנג'לס וירושלים. ספריית הקולג' שמרכזה בסינסינטי היא אחת הספריות הגדולות בעולם בתחום היהדות".

ואז הגעת לקהילת יזמ"ה במודיעין...

"כן, ולא רק. יזמ"ה היא ראשי תיבות של יהדות זמננו מורשת העם. זו קהילה רפורמה גדולה במודיעין ואני משמש כרב בקהילה לצד עוד רבנים ותיקים ממני. לקהילה הגעתי במקרה כשחזרנו לארץ ובאנו למודיעין חיפשתי בית כנסת קרוב ומצאתי את יזמ"ה. במקביל אני מלמד בני נוער לקראת בר מצווה ולא רק כאן אלא גם בקהילה הרפורמית ברמת השרון ובאזור שבו אני עובד בהייטק בשרון, כך שכל יומי מתמלא במשימות ולמעשה אני חוזר הביתה רק מאוחר בערב".

קשים חייו של רב רפורמי?

"לא. מלאים עניין ועשייה. למרות שזה פוגע כמובן גם במשפחה, כי בשבתות אני בבית הכנסת ובמשך השבוע אני בעבודה סביב השעון. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל מאשתי הראשונה התגרשתי. חוויתי פרידה מבת זוגי השנייה שאיתה לא התחתנתי אבל יש לנו בת משותפת, על רקע ההחלטה שלי ללמוד רבנות. היא לא היתה שלמה עם זה, אבל אני אופטימי שזה לא סוף פסוק".

יאיר דנון