הום סטייל 17.5.18
הכישוף עובד

הכישוף עובד

המחזה "ציד המכשפות" המבוסס על אירוע אמיתי שהתרחש בכפר עתיק במאה ה-17 הוא רק משל. הצגה חווייתית ומרשימה שמעלה הרהורים רבים על כאן ועכשיו.

(צילום: ז'ראר אלון)

ציד מכשפות, המונח השגור בפי אנשי ציבור, פוליטיקאים, אנשי תרבות (וודי אלן הזהיר לאחרונה מפני ציד מכשפות בפרשת ההטרדות המיניות של הארוויי ויינשטיין), וכל מי שמרגיש רדוף (ראו ערך ביבי נתניהו/התקשורת השמאלנית) הוא ביטוי ששורשיו נטועים במאות הקודמות, ובמרוצת הזמן אף הספיק להפוך ממטבע לשון המייצג מיעוטים נרדפים לכזה המייצג אנשים חזקים החשים רדופים. בעידן שלנו ניתן אולי להשוותו לתופעות של שיימינג ופייק ניוז ברשתות החברתיות ובתקשורת. אבל ארתור מילר כתב את המחזה המבוסס על מקרה אמיתי, בשנות החמישים של המאה הקודמת, בתקופה בה אמריקאים רבים, כולל מילר, נחשדו על ידי הסנטור הרפובליקני מקראתי בהשתייכות לקומוניזם ונרדפו בשל כך (המושג מקארתיזם הוא ביטוי המתאר רדיפות פוליטיות בחשד לחוסר נאמנות לשלטון). התקופה הפוליטית הזאת הזכירה למילר אירוע חשוך שאירע בסיילם, כפר קטן במסצ'וסט, במאה ה-17, שבמהלכו הואשמו אנשי הכפר במעשי כישוף וחבירה לשטן. עשרות מבני הכפר שסירבו לשתף פעולה ולהודות הורשעו ונידונו למוות.

המחזה מוגדר כמשל. כזה הבא לתאר שלטון כלשהו שבו נשללת המחשבה העצמאית וחופש הביטוי מהעם ובו התדרדרות עצומה של חברה שלמה הופכת לחלק ממסע ציד מתוזמן. זוהי גם הצגה על החולשה המוסרית של אנשים המונעים מאינטרסים אישיים, שאינם יכולים לראות את הצד השני ולנהוג בחברות ואנושיות.

אולם בבימוי העכשווי של גלעד קמחי מדברים על כאן ועכשיו: הכפר הפרוטסטנטי הופך ליישוב יהודי דתי סגור המוקף בחומות (התנחלות?). הדמויות מזכירות טיפוסים שונים של יהודים חדורי אמונה: החל מדתיים חרדים, דרך רבנים וכהן, וכלה במתנחל חמוש בתת מקלע, והנורמות ההתנהגויות צריכות לחפוף את עשרת הדיברות.

תחילת העלילה במשחקי כשפים של חבורת נערות צעירות המובילים למסכת הלשנות של תושבי הכפר אחד על השני בדבר עבודת השטן. בלב המחזה ניצב ג'ון פרוקטור (דן שפירא) הנשוי לאליזבת (עירית קפלן). ג'ון שכב (נאף) עם הנערה אביגייל וייליאמס (אביגיל הררי) שעבדה בביתם. אליזבת מפטרת אותה, ואביגייל שאינה מוכנה להשלים עם כך יוצאת למסע נקמה המוביל לתלייתו. פרוקטור ועוד כמה אנשים ישרים ובודדים מהיישוב כמו רבקה נרס (מרים זוהר), הולכים נגד הזרם למרות הלחץ החברתי,  נשארים נאמנים לעצמם ומשלמים בחייהם.

ההצגה הכוללת שתי מערכות מצליחה בכשף הזה שקורה על במת התיאטרון. היא מעבירה חוויה חזקה ומרתקת וזה קורה בזכות דיאלוגים טובים, ומשחק מעולה של צוות שחקנים מיומן בהם איתי טיראן, דן שפירא, אביגיל הררי, נטע גרטי, עירית קפלן, רמי ברוך, יצחק חזקיה, מרים זוהר ועוד. התפאורה המינימליסטית כוללת חומות עץ אפורות ובמה מסתובבת שעליה נעות הדמויות, כך שניתן לראותן בזויות שונות. לתאורה ולמוסיקה שיצר אמיר לקנר תפקיד חשוב ביצירת אווירת הפחד והמיסטיקה והתלבושות של אורנה סמורגונסקי מדויקות.

שורה תחתונה: קשה שלא לראות במשל הכפר העתיק עם רוחות השדים והכישופים את הנמשל במה שקורה כאן ובכל העולם. אין אולי מכשפות אבל יש מנהיגים עם מקלות של מטאטא שמנסים כבמטה קסמים לטאטא ולהוקיע את כל מי שמפריע להם בדרכם. הצגה טובה ומרשימה.

ציד מכשפות

 מאת: ארתור מילר, תרגום: גור קורן וגלעד קמחי, שחקנים: אביגיל הררי, ג'וי ריגר, נטע גרטי, אלונה סער, אנטסיה פיין, רמי ברוך, יצחק חזקיה, אנדריאה שוורץ, אורי רביץ, דן שפירא, מרים זוהר, איתי טיראן, עירית קפלן, דיויד בילנקה, אלי בורנשטיין, ויוסי קאנץ, הפקה: תיאטרון הקאמרי.

יאיר דנון