מחלקים
רחפנים בשמי העיר

רחפנים בשמי העיר

אחת החברות המסקרנות בעולם הרחפנים האוטונומים פועלת ומייצרת את הרחפנים שלה במודיעין • מוצר הדגל של "פרספטו" מיועד לשוק המוסדי ומחירו בין 50-70 אלף דולר ליחידה • בתמורה תקבלו רובוט מעופף, שיכול לשמור במשך שבועות שלמים על הגדרות, הארובות ואפילו חוות השרתים הסגורות שלכם

חברת הרחפנים "פרספטו" ממודיעין לא מתכוונת בינתיים להיכנס לשוק הצבאי , לפחות לא בעתיד הקרוב לעין. בשלב זה החברה מתמקדת בשוק האזרחי הגדול מאד של בקרה ופיקוח על מתקנים אזרחיים רגישים. אבל כפי שאומר אריאל אביטן, המנהל המסחרי של החברה, "הכל יכול להתפתח לכל כיוון אפשרי. גם לשוק הצבאי כמובן".

מצאנו את החברה המעניינת הזאת ב"בית עדי" שבמרכז עינב, אולי מאה מטרים בקו אווירי מחברה חשובה אחרת שמייצרת מל"טים. "פרספטו" מייצרת מערכות הכוללות רחפן אוטונומי לגמרי שיכול לבצע עבודה מבלי שמישהו יצטרך לפקח עליו, רק על פי לוח עבודה מסודר מראש שכמובן תוכנת לתוך מוח הרחפן.

כשמדברים על חברה שעוסקת בתעופה ובמחשבים אתה מצפה לאולמות ייצור ולהרבה עבודה מסביב. אבל כשנכנסים לאולם הייצור של "פרספטו" העין תופסת קודם כל הרבה ארגזים גדולים שמתגלים כאריזה הניידת של הרחפנים והמערכת שמפעילה אותם. כל ארגז כזה יישלח ללקוח שהזמין אותו תמורת סכום כסף גדול, והלקוח יוכל להפעיל את המערכת מייד – "ישר מהקופסה". מערכת אחת של 1 SPARROW  תעלה למי שהזמין אותה בין 50 ל-70 אלף דולר, תלוי במפרט.

מדובר ברחפנים גדולים מאוד, שקיבלו את השם 1 SPARROW.  כעומדים לידם מבינים שמדובר במשהו בגודל מטר על מטר ולא רחפן מהסוג שקונים בחנות צעצועים ואפילו לא חנות "גאדג'טים" יוקרתית.

התחרות בתחום הזה קשה, למרות שרק מספר קטן של חברות בעולם עוסקות בו. "פרספטו" מתמקדת בהיבט של "ראייה ממוחשבת" והיא מחזיקה במספר פטנטים בנושא. אביטן מסביר: "אנחנו כמובן יכולים היום לשבת כאן במודיעין ולבדוק רחפן שלנו שעושה סיורים מעל מתקן של חברת חשמל בקליפורניה או פלורידה".

זו אולי הסיבה שעובדי החברה נמצאים די הרבה במטוסים בדרך ללקוחותיהם. למעשה - שלושת המייסדים והבעלים שלא היו באותו יום ביקור שלי במקום, שוטטו להם אצל לקוחות. דור אבוחצירא המנכ"ל יצא לשבועיים לחו"ל כדי לבקר אצל לקוחות ולגייס לקוחות חדשים, רביב רז ושגיא בלונדר גם הם הסתובבו במקומות עלומים.

אריאל אביטן, סמנכ"ל מסחרי בפרספטו, מה התועלת במוצר שלכם?

"הרחפנים עד עכשיו היו זקוקים לשליטה מהמפעיל, באמצעות שלט רחוק או סמארטפון או שלט רחוק. אנחנו הכנסנו רכיבי חומרה ותוכנה חדשים כך שהרחפן שלנו יכול לבצע משימות מורכבות יותר. הוא לא  יודע רק לטוס אלא גם לטוס עצמאי בלי מפעיל מכוון. הוא יודע לזהות ולתרגם את מה שהוא רואה במצלמה שלו, הוא יודע להתחמק ממכשולים כמו גדרות, בניינים, או עמודי מתח גבוה. כל זה נמצא בתוך רכיב החומרה שהתקנו ושבפנים יש כאמור את תוכנת הראייה הממוחשבת שלנו".

למי אתם מוכרים?

"השוק שלנו הוא כל העולם אבל הדגש כיום הוא על מערב אירופה, ארצות הברית, סין וגם דרום ומרכז אמריקה. יש לנו משרדים בארצות הברית ואנשים שלנו שיושבים שם כל הזמן. שאת רוב העבודה אנחנו עושים כאן במודיעין".

אתם מייצרים את הרחפן עצמו?

"אנחנו מייצרים את כל המערכת כולל עמדת השיגור, התוכנה, והחומרה שנלוות. את הרחפן אנחנו רק מרכיבים. יש יצרן שמכין לנו את החלקים ואנו מרכיבים הכל פה במודיעין. הסיבה היא שהתוספות שלנו, בחומרה ובתוכנה, משולבות במערכות הפנימיות של הרחפן".

מה היתרון של הרחפן שלכם ולמי הוא מיועד?

"היתרון שלנו הוא לא הרחפן עצמו אלא המערכות הממוחשבות שמותקנות עליו. רחפנים יש הרבה, אבל היכולת של ראייה ממוחשבת עצמאית כמו שיש לספארו שלנו, זה למעשה מה שעושה את ההבדל וזאת ההמצאה שלנו".

כלומר הראייה העצמאית שלו? זה העניין?

"כן יכולת הראייה העצמאית והתיפעול האוטונומי שלו. הספארו יודע להחליט לבד לאן הוא טס, הוא יודע לבצע לבד את משימותיו, כמובן על פי מה שהגדירו לו. הוא יודע לבצע לבד את תהליך קבלת ההחלטות בשטח בלי שאני צריך להתערב ולומר לו 'אל תטוס לפה כי תתנגש בארובה או אל תטוס לשם כי זה עלול לגרום לנזק'. כמובן שיש לו את מערכת השיקולים, שהיא פועל יוצא של הגדרות שנתנו לו. כך למעשה מדובר על כלי עצמאי שיודע לחסוך בעלויות כח אדם והרבה מאד כסף".

איך?

"ניקח למשל תחנת כוח של חברת חשמל. מתקן גדול מאד שצריך כל הזמן לבדוק אם אין ניסיונות פגיעה בו ואם אין מקומות שבהם מתפתח נזק כמו שריפה, חום גבוה מדי, פגיעה של גורמים חיצוניים ועוד ועוד. עד היום היית צריך צבא של מאבטחים ואנשי מקצוע שייכנסו למתקן, יסיירו, יבדקו, יטפסו על הארובות, יסתובבו בכל פינה לראות שכלום לא קרה שעלול לסכן את תיפעול המתקן. זה עלה הרבה מאד כסף לבעלי המתקן. לא חשוב אם זו תחנת כוח או מפעל להרכבת רכבות או מתקני גז או כל דבר אחר בסדר הגודל הזה".

אם בסופו של דבר הרחפן עושה רק את מה שאומרים לו, היכן כאן הראייה העצמאית שלו?

"אדם שלא מכיר את הכלי ואת יכולותיו יופתע ממה שהוא יודע לעשות. הוא יכול גם לעקוב אחרי מטרה מסויימת כמו אדם או רכב.  אותו נעקב לא יידע איך הכלי הזה עוקב אחריו ואיך הוא פועל וזה חדשני".

זה שינוי בעקרונות התפיסה של הראייה המלאכותית?

"אפשר לומר כך. החשיבה שלנו הכניסה לרחפן את התכונות האלה לצורך העבודה. אנחנו מייצרים מערכות מורכבות של הרחפן עם המיחשוב שמותקן עליו וכך מעניקים תועלת בכמה מישורים ללקוח. אבל עם הדגש החזק כיום הוא של אבטחת מתקנים. זה נושא שתופס תאוצה ויש כאן הרבה יתרונות לרובוטים כאלה שעושים את האבטחה הלפעמים סיזיפית, שעד היום עשו בעיקר בני אדם, מאבטחים, או עובדים אחרים שבודקים ומסיירים".

מה אכפת לי אם עובד חברת החשמל יטפס לבדוק את הארובה ואם אין בה סדק במקום רחפן?

"הרחפן עושה עבודה של הרבה אנשים. אבל זה לא רק עבודה. תחשוב על העובד שמטפס על הארובה ונופל פנימה או מחליק ונפגע. הוא ישבית את הארובה עד החילוץ, הארובה שתושבת תשבית את עבודת המתקן וייצור החשמל יופסק לזמן מה. אולי שעה שעתיים אולי יום יומיים. עיר או אזור יכולים להיות ללא חשמל והנזק עלול להיות עצום. עם רחפנים זה לא קורה כי הרחפן מלמעלה יודע שאסור לו להיכנס לתוך הארובה, אז הוא בודק מלמעלה בעזרת המצלמה המשוכללת שלו אם הארובה תקינה. עם הרחפן לא יהיה מצב שהוא ייפול פנימה ויגרום לנזק".

איך בכלל נולד הרעיון?

"הכל התחיל מתחביב של ספורט אקסטרים של סנואובורד - החלקה על שלג. רביב רז ודור אבוחצירא, שהכירו מהלימודים והיו חברים, הלכו להחליק בסנואובורד ורצו צילום מלמעלה של שניהם מחליקים. לשים מצלמת גו-פרו על הראש לא בא בחשבון כי הם רצו צילום בגובה ומזווית מעניינת של שניהם מחליקים. ככה הם התחילו לגלגל את הרעיון של רחפן שיידע לטוס מעליהם באופן אוטונומי ולעקוב אחריהם בזמן הגלישה וגם לבצע את כל שינויי הכיוון הנדרשים אחרי הגולשים בלי שמישהו יכוון אותו מקרון בקרה או משהו כזה".

שוק האבטחה בעולם המערבי הוא כמו תרנגולת שלא מפסיקה להטיל ביצי זהב. אם מדובר בבעיות הנקודתיות של מדינת ישראל ואם מדובר בעולם שאחרי ה-11.9 במנהטן. הסכומים שהמדינות והגופים הפרטיים מוציאים היום על אבטחה הם אסטורנומיים. מסיבה זו כולם מחפשים פתרונות זולים יותר, ובעיקר כאלה שבאים במקום בני אדם. ודאי בחלק של הסיור והניטור.

הספארו 1 שוקל כעשרה קילוגרם והוא מגיע למהירות של קצת יותר משבעים קמ"ש, לא רע עבור סייר אבטחה מעופף. משקלו מעניק לו יציבות טיסה והוא מסוגל לטוס ללא הפסקה זמן רב בין נחיתות הכרחיות לצורך "תדלוק" (כלומר – הטענת המצבר שלו). לפני אנשי החברה, רחפן כזה יכול לבצע משימה עצמאית במשך שבועות ארוכים, בהם הוא נוחת וממריא ומטעין עצמו באופן עצמאי.

הרחפנים של פרספטו יכולים לבצע סיורים קבועים לאורך זמן במתקנים כמו שדות נפט וגז וגם במקומות סגורים כמו חוות שרתים.

מה עם האלמנט הצבאי? אם הרחפן שלכם כל כך טוב לאבטח תחנת כוח, למה שלא יסייר לאורך גדר הגבול בלבנון או בעזה?

"אנחנו כמובן לא פוסלים את זה, למרות שכרגע הדגש שלנו מופנה לשוק האזרחי מסחרי וממשלתי של מתקנים רגישים אזרחיים. בשימוש צבאי הרחפן למעשה הוא נשק טקטי ולא אסטרטגי, באזרחות האימפקט של הרחפן הוא הרבה יותר גדול והוא למעשה כלי אסטרטגי, בעוד שבצבא הוא רק כלי נשק טקטי".

נסכם בעניין מקומיים. למה הגעתם למודיעין?

"אנחנו כאן שנה וקצת ובאנו לכאן מראש העין כי היינו צריכים לגדול וחיפשנו מקום. בחרנו במודיעין גם בגלל הקירבה לכבישים הראשיים - כביש 1 וכביש 6 ונתב"ג – וגם כי יש לנו עובדים בכל האזור. ככה גם אנחנו משתמשים בשטחי ניסוי ליד קיבוץ גזר. בכלל, לחברה שלנו אין אופי תל אביבי. אני לא אכנס לתל אביב רק בשביל ההייפ של להיות בתוך תל אביב. אנחנו מאד מרוצים מהתפתחות האזור כאן, למרות שכבר עכשיו אין לנו מספיק חנייה פה".

יאיר דנון