הום סטייל 17.5.18
"מודיעין תשלם את המחיר של אובדן הטבע סביבה"

"מודיעין תשלם את המחיר של אובדן הטבע סביבה"

לפני חודש עלתה המורה מירי סולומון לגבעת התיתורה ועיניה חשכו כשראתה טרקטור מכין שביל הליכה ותוך כדי כך רומס מושבות של חרקים • הכירו את ילדת הטבע המתבגרת שתעשה הכל כדי להחזיר לגבעה את הנוריות הצהובות, את המקלונים ואת הקיפודים ועוד מינים אחרים שלא שמעתם עליהם

(צילומים: אינגריד מולר)

מירי סולומון  (60) גרה במודיעין הרבה מאד שנים. היא מראשוני היישוב שהגיעה עם בעלה ובנה התינוק לעיר אבל היא לא ממש גרה בעיר. כ"ילדת טבע" מירי למעשה נמצאת יותר בטבע מאשר בביתה שבשכונת הפרחים. היא חובבת טבע אוהבת בעלי חיים וכעדותה "עוד כשהייתי ילדה באשקלון ואחר כך בבית הספר החקלאי כפר סילבר הייתי כל הזמן בחוץ, בטבע. 'טום בוי' כזו שכל הזמן רק מחפשת חיות ומכירה כל זוחל וכל חרק וכל ציפור".

בעמוד הפייסבוק שלה תיארה מירי את עצמה בצורה תמציתית וקולעת כשכתבה "מחויבת להגנה על הסביבה... צמחים הם התשוקה שלי, בעלי חיים הם פלא ואהבה". במודיעין שבתה את ליבה גבעת התיתורה, שהיתה מראשית ימי העיר מעין שמורת טבע: "אנשים קוראים לתיתורה 'עציץ' כי מסביבה יש רק בנייני מגורים וכבישים, הגבעה היא כמו מוזיאון טבע קטן" היא אומרת.

בהכשרתה מירי סולומון היא מורת דרך שעסקה במקצוע שנים רבות וב-18 השנים האחרונות מלמדת "חינוך סביבתי" בבית הספר היסודי אופק שנמצא למרגלות גבעת התיתורה. מדי שבוע היא לוקחת את תלמידיה לגבעה, מראה להם את הטבע מלמדת ומסבירה על כל חרק, ציפור וזוחל שמסתובבים שם.

"התיתורה היא עולם ומלואו של טבע", היא מסבירה. "מצד אחד ניתן לראות את מגוון החיים העצום שקיים בגבעת התיתורה. היום כבר פחות מלפני מספר שנים כי הם הולכים ונעלמים, בהם פרוקי רגליים כמו חרקים, עכבישים ועוד.  לצדם הרבה מיני פרחים עונתיים כמו כלניות, סחלבים, נוריות, רקפות, מיני  זוחלים, צבים, לטאות ועוד".

ומה מהצד השני?

"ומצד שני הורסים את הטבע. לפני חודש בערך עליתי לתיתורה כהרגלי וראיתי דחפור עובד על הגבעה. עיני חשכו כשהבנתי שהדחפור פורץ שבילים חדשים. בירור קצר העלה שהעירייה החליטה לפרוץ שבילים נוספים, שמטרתם היא הנגשת התיתורה לכולם, כולל לנכים. רציתי לצעוק 'אין צורך בכל כך הרבה שבילים מכיוון שכבר קיימים על הגבעה לא מעט שבילים ועוד דרכי עפר רחבות שלא רק הולכי רגל אלא גם ג'יפים יכולים לנסוע עליהם'. אבל ככה זה נראה: פשוט הורסים את הנוף, פוגעים בצמחייה ובבעלי החיים שזו סביבתם הטבעית".

את יודעת שחייבים למצוא את האיזון בין צרכי האוכלוסיה ובין הטבע. הרי העולם מתפתח וגם מודיעין מתפתחת.

"זה נכון וחייב להיות איזון, אבל ניתן עוד לעשות הרבה בלי שהאיזון הזה ייפגע".

למשל?

"למשל לפני שדחפורים עולים על הגבעה להוציא את הפקעות של הכלניות והנוריות ולשתול אותן במקום אחר. מדוע לא נתבקשנו, תושבי מודיעין, להגיע ולהוציא את הפקעות כפי שנעשה בערים אחרות? אני בעצמי חרשתי כאן בעיר אתרי בנייה רבים וחפרתי והוצאתי פקעות של צמחים לפני שהתחילו ליישר את הקרקע ושתלתי במקומות אחרים, כולל בגינה שלי וכולל בגינה בבית ספר אופק. הלכתי עם התלמידים  ועשינו את זה וכך הצלנו המון צמחים מכליה. זה חינוך סביבתי לאהבת הטבע ולשמירה על הטבע".

בואי נחזור לתיתורה. תני לנו תמונת מצב של הצמחיה ובעלי החיים על הגבעה.

"בזמנו רצו לבנות שכונת מגורים על התיתורה ובמשך שנים נלחמנו אני וחברים שלי בחברה להגנת הטבע ועוד תושבים, ביניהם גם אלכס ויינרב, על עתידה של התיתורה. המטרה היתה ברורה – זו צריכה להיות פינה של טבע עירוני. מאות אנשים מכל רחבי הארץ מגיעים כדי ליהנות מפריחתה, מבעלי החיים שנמצאים עליה ומהטבע. אנשים רוצים לראות טבע ולא רק כבישים ובטון סביבם, אבל לצערי על ידי כבישת שבילים רבים, חדשים ומיותרים, נפגעת הפריחה ו'כמות הטבע' פוחתת. עד כדי כך שמינים של חיות פשוט נכחדו ונעלמו".

למשל?

"היו פעם על התיתורה הרבה מאד קיפודים, אבל הם נשרפו בשריפות הגדולות שהשתוללו בתיתורה בקיץ בשנה שעברה ולפני כמה שנים. היתה על הגבעה אוכלוסיית נחשי צפע גדולה שנעלמה בשנים האחרונות. כבר לא ראיתי נחש צפע זמן רב. היתה אוכלוסיית צבים גדולה שנכחדה בשריפות, כך למשל נשרפו גם חרקים רבים בקיץ שעבר ונשרפו גם הגלגולים המוקדמים של החרקים - הגלמים עצמם. עכשיו אין דור המשך למספר מינים של חרקים".

תני דוגמה של מין שנכחד בגלל האדם ולא בגלל שריפת קיץ.

"הנורית הצהובה. נורית צהובה היא פרח נדיר למדי. יש נוריות וכמעט כולם אדומות או ורודות. צהובות יש מעט מאד בארץ ובכלל. והנה על התיתורה גדלו נוריות יפהפיות".

ומה קרה?

"בשנה שעברה לאחר השריפה הביאו לגבעת התיתורה את עדר הכבשים כדי שילחך את העשב ויפחית את הסכנה לשריפות. אבל בגלל הכבשים הנורית הצהובה כמעט ונכחדה לגמרי, כי הכבשים שהו על התיתורה ימים רבים וצואת הכבשים מכילה חנקן שהרג את הנוריות. כל פעם היו מרביצים את הכבשים בערב במקום אחר על הגבעה. אני זיהיתי לפחות שלושה ארבעה מרבצים כאלה וככה הנוריות הצהובות נעלמו".

איך זיהית את המרבצים?

"לפי כמות הגללים. ראיתי מספר מקומות שבהן היו ערימות של גללי כבשים וזה המרבץ של אותו הלילה. מה שגדל שם זה חוביזה - שיח פרא שאוהב חנקן. אז אין נוריות צהובות ויש חוביזות על התיתורה".

ובעלי חיים?

"היתה אוכלוסיה גדולה של קמטנים שכמעט נעלמה".

של מה?

"קמטן הוא זוחל שמאד דומה לנחש אבל זה לא נחש. בחודש שעבר ראיתי בתיתורה קמטן מת מוטל על הקרקע. כנראה מישהו הרג אותו כי הוא חשב שזה נחש. הקמטנים נעלמו מהגבעה כי ידעתי היכן המאורה שלהם וראיתי שהכל ריק שם. הם נעלמו. היו גם צפעים שנעלמו, זעמנים, היו גם תנים ושועלים ולאחרונה מישהו סיפר לי שראה שוב תן אחד בתיתורה. הקיפודים נעלמו לגמרי וגם הצבים היו וגם מקלונים".

מה זה זה מקלונים?

"אלה זחלים דמויי מקל שמסווים את עצמם כמו זרד וגם הם נעלמו מהגבעה. מי שנשארו הם בעיקר חרקים פחות נדירים כמו חיפושית רפואנית או 'מושית השבע' שהיא למעשה פרת משה רבנו שאנחנו מכירים וחרק בשם 'איזופאה שמנמנה' ועוד כמה".

העירייה: "העבודות מלוות בתכנון קפדני וזהיר"

בעירייה מבהירים כי כל הפעולות בגבעת התיתורה "מבוצעות בתיאום צמוד, פיקוח ושיתוף פעולה מלא עם רשות העתיקות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וקק"ל וכולם חברו יחד עם העירייה, מתוך מטרה חשובה להסדיר, לטפח ולפתח את הגבעה היפה עבור כלל הציבור, תושבים ומטיילים ואלו שזקוקים להנגשה וכן, להאדיר את ההיסטוריה המפוארת שנחשפה בה ואת סיפורה".

לגבי פגיעה לכאורה בערכי טבע נמסר מהעירייה: "העבודות מלוות בתכנון קפדני וזהיר שכלל גם סקר אקולוגי וסקר ארכיאולוגי שבוצע בגבעה. צוות התכנון החמיר מאוד באופן ביצוע העבודות על הגבעה, כך למשל, שביל הגישה איננו עשוי אספלט, על מנת למזער ככל הניתן פגיעה ולו קטנה בטבע". 

בתיתורה ימשיכו הדחפורים בקרוב מאד בעבודות העפר שמטרתן היא "הנגשת הגבעה לכלל הציבור ויצירת אתר טבע ומורשת מוסדר, מטופח מרתק ומסקרן לבילוי, תרבות ופנאי עבור תושבים ומבקרים. עתה, לאחר שנפרצו הדרכים מתמקדות העבודות בפיתוח האתר לאתר ארכיאולוגיה ומורשת מרשים בשיתוף רשות העתיקות, שבימים הקרובים תציב בגבעה אלמנטים ארכיאולוגיים מהעיר וגם יועתק הגן הארכיאולוגי הנמצא ליד היכל התרבות מודיעין".

בעיריה מסכמים כי "יונגשו כל האלמנטים ההיסטוריים הייחודיים שנמצאים על הגבעה ובהם הקולומבריום, מערת הקבורה, מקווה הטהרה ועוד מתקנים היסטוריים. כן נבנות 'כיתות בטבע' עם אמפי המאפשר למידה חווייתית. כל אלו, יחזקו את החיבור להיסטוריה ולטבע למטיילים במקום. כמו כן מבוצע כעת ריצוף השבילים, כאשר הציר המרכזי של הגבעה מונגש ומסביבה שבילים נוספים ברמות פיתוח שונות. מדרג השבילים המגוון יאפשר חוויות ופעילויות שונות בפארק לאורך כל היממה: הליכה, ספורט וטיולי שוטטות. לאורך שבילי התיתורה יוצבו שלטי הסבר והמחשה עם עמדות קוליות וסימון QR שיאפשר מידע מורחב מאתר האינטרנט של העירייה, וכן יאפשר למטיילים לקבל מידע באמצעות הטלפון החכם שברשותם, נוסף על המידע שנמצא בשלטים".

מירי – העבודות יימשכו. מה תגובתך?

"זה חמור מאד ומעציב אותי. לא בונים טבע כי טבע יוצר את עצמו. ולמה צריך כל כך הרבה שבילים ודרכים על הגבעה? זה נקרא לשמור על הטבע? זה פשוט בוטה מה שעושים שם על הגבעה. העיר ותושביה ישלמו את המחיר של אובדן הטבע סביבה, כי הכל יהיה כאן בטון. גם הגבעות הדרומיות שהובטח שלא ייבנו שם - תראה שבעוד עשר או חמש עשרה שנים ייבנו שם שכונות. אולי ישאירו קטע טבע קטן ולא יותר. ולכן אני ממש לא אופטימית לגבי הטבע כאן".

את מתוסכלת?

"מאד. אני מרגישה שאני למעשה הפה של הצמחים והחיות בטבע ולכן אני עושה מאמצים כאלה. הרי אנשים באים לראות את הטבע אז במקום לשמר את מה שיש פשוט הורידו שטחי טבע, עשו שבילים והרבה במקומות שהיו שם צמחים, פרחים, חרקים ועוד. פרצו כמה שבילים מכל הכיוונים, בשביל מה? אפשר להנגיש כמה שבילים וזה מספיק לא צריך כל כך הרבה".

יאיר דנון