דיור מוגן 16.12.18
"טיול" על הגדר

"טיול" על הגדר

זה מרשים שפיתחנו פתרון לבעיית המנהרות מעזה אבל נדמה ששכחנו או נעשינו אדישים לפעולה הפשוטה של חציית הגבול רגלית מעזה לישובי העוטף

חדירת 3 המחבלים הפלסטינים מעזה כשרימונים על גופם עמוק לתוך השטח שלנו (20 ק"מ מגבול הרצועה) ושהייה שלא לומר "טיול" של שעות ארוכות בין הישובים שלנו חייבת להדליק אור אדום אצל כל גורמי הבטחון. זה יפה מאוד שיש לנו כיפת ברזל מתוחכמת ואפקטיבית וזה מרשים שפיתחנו פתרון לבעיית המנהרות מעזה אבל נדמה ששכחנו או נעשינו אדישים לפעולה הפשוטה של חציית הגבול רגלית מעזה לישובי העוטף.

הארוע החמור הזה מתרחש ימים ספורים לאחר ש-4 פלסטינים חצו בשבת את הגדר מעזה ליד קיבוץ כיסופים וניסו להצית כלי רכב הנדסיים ולאחר כל זאת שבו לרצועה מבלי שנפגעו או נלכדו. האם מישהו נרדם אצלנו בשמירה? זה מטריד בעיקר בגלל העיתוי-  יומיים לפני מצעד האלפים שינהרו ערב ליל הסדר מעזה לעבר הישובים הצמודים לגדר.

"צה"ל מתחקר את האירועים", מודיע דובר צה"ל והמשפט הזה נשמע לכולנו כמו מכבסת מילים או ניסיון להרוויח זמן עד שיישכח בחדשות המציפות אותנו מדי שעה. האדישות והשגרה הם אם כל חטאת. אין לנו את הפריווילגיה למצמץ אף לרגע בוודאי לא בגבול הדרומי והצפוני שלנו. בכל רגע נתון יכולה התרחשות בעלת עצימות נמוכה להפוך למלחמה (ראו כיצד פרצה מלחמת לבנון השנייה ב-2006). מדובר במחדלים העלולים לעלות בחיי בנינו היקרים ואז יהיה מאוחר מדי לתקן. עדיף שיהיה קשה מאוד באימונים ובתרגולים מאשר לשלם מחירים יקרים מאוד ברגע האמת.

גם בערב חג החרות הזה הבא עלינו לטובה טרם הגענו אל המנוחה והנחלה ועדיין לא הצלחנו לממש את חזון הנביאים של "וגר זאב עם כבש ואיש תחת גפנו ותאנתו". אנחנו לא שם. אנחנו גולשים אל האופוריה של 70 שנות קיום המדינה. כבוד וגאווה גדולים אבל מלאכה רבה עוד לפנינו ושאף אחד לא יקצוב לנו את שנות חייה של המדינה כי היא צריכה לעמוד איתן לנצח.

חג שמח.

יאיר דנון