(new)דיור מוגן 1/7/18
צה"ל צה"ל, כבר באים

צה"ל צה"ל, כבר באים

בעיר "מגוייסת" כמו מודיעין רק טבעי שהחבר'ה מהמילואים מתאחדים גם ליוזמות כלכליות משותפות באזרחות • כך נולדה חברת U name it שבה החייל הפשוט בני רוט נותן הוראות לסמח"ט שלו

את בני רוט תפסנו לשיחה לאחר שחזר מהרצאה שנתן בהתנדבות לתלמידי בית ספר בבאר שבע. הוא לא איש קבע אלא אזרח ואדם די עסוק, אבל מקפיד להסתובב ברחבי הארץ ולספר לתלמידי תיכון שעומדים בפני גיוס עד כמה השירות הצבאי הוא ערך חשוב ועד כמה הצבא תורם להם אולי יותר ממה שהם תורמים לצבא.

הסיבה שלשמה פגשנו את בני רוט היא פרוזאית לגמרי – חודש מאי הוא חודש ההוקרה וההצדעה לחיילי המילואים של צה"ל. שורת אירועים שמתקיימים בכל שנה באה להעניק את תחושת השייכות ואת חשיבותם של חיילי המילואים למערך הלוחם הצה"לי, ולהביע את ההערכה למילואימניקים. אלא שסיפורו של רוט הוא מיוחד במינו שכן לא מדובר רק בהתנדבות למילואים ובשירות ממושך בכל שנה של ימי מילואים רבים, אלא גם בערכי שיתוף וחברות בין החיילים והקצינים בחטיבת המילואים של הצנחנים, כפי שבאה לידי ביטוי בעסק האזרחי שבני רוט מפעיל.

הוא בן 36, נשוי ואב לארבעה, ומתגורר משנת 2007 במודיעין (מגדל עוז). מאז שחרורו מסדיר הוא לוחם בפלוגת החוד של גדוד 7 השייך לחטיבת הצנחנים במילואים - חטיבה 55 המפורסמת. תעסוקות מבצעיות בגזרות הלחימה השונות, אימונים מפרכים וממוצע של קרוב לארבעים ימי מילואים בשנה, זה ההספק של רוט בשנים האחרונות. אבל הוא לא מתלונן – להיפך, מעבר לימי המילואים הוא גם התנדב לספר לתלמידים בבתי ספר תיכוניים כמה חשוב להתגייס ומה הצבא נותן מבחינת תחושת החברות, הערבות ההדדית וערכי הרעות והמסירות כאחים לנשק.

אצל בני רוט ערכים אלה תורגמו גם לעסק מסחרי שתופס תאוצה, שהבשיל, התגבש ונולד במסגרת המילואים ואפילו הרכב העובדים בחברה הם המילואימניקים מהגדוד והפלוגה.

איך הכל התחיל?

"ילדי לומדים בבית ספר יסודי של קהילת יחד במודיעין. בחורף שעבר הייתי בבית הספר עם מחזיק תיק החינוך מויש לוי, שהוא גם ממקימי קהילת יחד, ובכניסה לבית הספר ראיתי ערימה ענקית של בגדים. שאלתי את מויש 'מה זה'? והוא ענה לי 'אלה בגדים שילדים איבדו ואנחנו לא יודעים מה שייך למי'".

המחזה הזה של ערימת בגדים עוררה מחשבות בראשו של בני רוט. במשך זמן מה התרוצצו המחשבות כיצד ניתן יהיה למנוע אובדן כזה שבסך הכל שווה אלפי שקלים להורי התלמידים ואז החלה להתגבש במוחו של סמל מחשבה על ייצור מדבקות זיהוי שניתן יהיה להדביק גם על בגדים, מדבקות שיעמדו בעומס של כביסה, מייבש ואפילו בגיהוץ לא יתפוררו. אבל לא רק בגדים. רוט כבר חשב גם על תיקים, ילקוטים, קופסאות אוכל, קלמרים, בקבוקי שתייה ולמעשה כל ציוד שהזאטוטים סוחבים עימם ליום הלימודים ושלא פעם הולך לאיבוד.

"התחלתי לחפש פתרון יעיל ולנסות לאתר טכנולוגיה של מדבקות שניתן לכתוב עליהם את השם והעיקר – להדביק גם על בגדים מבלי שהמדבקה תרד בכביסה הראשונה", הוא מסביר.

לאחר שנמצאה המדבקה החליט רוט לקדם את המיזם, "אני בא מתחום הדיגיטל. עבדתי כמנהל דיגיטל בקרביץ והנושא די מוכר לי. לפני כשנה הייתי בברית מילה של בן של חייל מהפלוגה שלנו, ותוך כדי הברית סיפרתי למפקד שלי במילואים, סרן גיא איבגי, על הרעיון. איבגי בא מעולם הדפוס ולאביו יש בית דפוס. הוא התלהב מהרעיון ובו במקום החלטתנו על שותפות".

בהקמת העסק הבין רוט שכדי שהמיזם יצליח הוא צריך לגייס את האנשים שעליהם יוכל לסמוך. "ברור שמי שאני הכי סומך עליהם אלה החבר'ה מהמילואים. זה טבעי ולכן התחלנו להזיז את המיזם קדימה. הסמח"ט שלנו ערן קורצר גוייס להיות סוכן הביטוח שלנו, רוט המחלקה שלנו בפלוגת החוד עו"ד עודד דורי, גם הוא ממודיעין, הפך ליועץ המשפטי של החברה וככה נולדה חברת U NAME IT    .

ממש פרוייקט צה"לי אזרחי...

"כן ושיתוף פעולה כזה לא יכול להתקיים בשום מקום בעולם, רק כאן ובצה"ל, כי זה באמת צבא העם. הנה אני רס"ר בדרגתי במילואים, אני אומר לסוכן הביטוח שלי שהוא סגן אלוף והמפקד שלי במילואים - מה לעשות. איזו פוליסה לתת לי ואלו כיסויים ביטוחיים אני רוצה לקנות".

גם לשותף שלך שהוא מפקד הצוות שלך אתה נותן הוראות?

"במידת הצורך ודאי. וזה לא מפריע בכלל. זה היופי של המילואים, כולם ביחד. אנחנו במילואים עוזרים אחד לשני ואלה האנשים שאני הכי סומך עליהם, כמו במילואים ככה בעסקים. איתם אני צריך להסתער בפלוגת החוד ואני יודע שיש מי שישמור עלי כמו שאני שומר עליהם, לכן גם באזרחות אני יודע שאף אחד לא ינסה לסדר אף אחד ושאנחנו ביחד בעסק לכל אורך הדרך וזה לא משנה אם אני כרס"ר נותן הוראות לסוכן הביטוח שלי שהוא סגן אלוף או ליועץ המשפטי שלנו".

איך העסק התקדם?

"אחרי אותה ברית מילה החלטנו גיא ואני לעבור לפסים מעשיים. החלטנו שהחברה תעבוד במתכונת של אתר אינטרנט ותמכור את המדבקות באמצעות האתר. קנינו מדפסת משוכללת, עשינו פיילוט ראשון של מדבקות בהיקף 780 מדבקות שנועד למעשה להוות סקר שוק שנראה האם הרעיון תופס ואנשים אוהבים את המדבקות".

ומה קרה?

"התוצאה היתה מדהימה. בתוך זן קצר קנו דרך האינטרנט 400 מדבקות. הבנו שאכן יש פידבק חיובי מאד ויש דרישה למוצר. המדפסת נמצאת אצל גיא בביתו והוא מייצר את המדבקות. אני עובד מביתי במודיעין בפיתוח השיווק ובקידום המכירות. בעוד זמן קצר נעביר את המדפסת למודיעין למקום שבו נמקם את החברה ומשם נפעיל את העסק".

ומאז הפיילוט איך העסק התפתח?

"מצויין. החברה פועלת כבר כחודשיים ויש מכירות. עשינו השקעה לא קטנה אבל על פי התוכנית שלנו בסוף 2018 נהיה בנקודת האיזון הפיננסית ואנחנו כבר יודעים שבתוך שלוש שנים מהיום נוביל את שוק המדבקות בישראל. אנחנו מתכננים לגדול ולהרחיב את החברה ולכן בקרוב ניקח מקום במודיעין ושם נייצר את המדבקות שלנו".

חשבת מה יקרה אם אתה וגיא שהוא מפקד הצוות שלך תקראו למילואים? הרי החברה תישאר בלי עובדים. איך תפעילו את העסק?

"עוד לא הגענו לזה אבל אני בטוח שנסתדר, עם עזרה של החברים במילואים".

בוא נדבר על שירות המילואים שלך, עכשיו כבעל עסק עצמאי ולא שכיר תרשה לעצמך להמשיך ולעשות 30-40 ימי מילואים בשנה?

"זה נושא שבכלל לא נתון למחלוקת. ודאי שאמשיך לשרת במילואים. תראה אני בעל משפחה ואב לארבעה, אבל המילואים מבחינתי זה נושא חשוב ביותר ואין פשרות".

אתה יודע שמדברים על חלוקת הנטל ואתה רואה מגזרים שלא משרתים במילואים. מה זה עושה לך?

"אני מצטער בשבילם כי הם מפסידים. לגבי חלוקת הנטל שעליה דיברת, אני רואה את זה בזווית אחרת לגמרי. מבחינתי אין מושג כזה 'שוויון בנטל' כי מילואים זה לא נטל, זו זכות גדולה. זו אחריות גדולה. לכן צריך לומר 'שוויון באחריות' ולא בנטל".

או. קיי אבל עדיין את רואה שכמחצית מהצעירים לא מתגייסים ולא משרתים במילואים, ואתה עושה ארבעים יום בשנה...

"נכון אבל השירות במילואים הוא ערך עליון בשבילי ולכן מעבר לימי המילואים התנדבתי גם לתת הרצאות בבתי ספר לעידוד הגיוס לצה"ל וכשאני מגיע לבית ספר ומדבר עם הנערים, אני יוצא מחוזק מהשיחות איתם, כי מי שלא בתוך זה, מפסיד ומפסיד חוויות שלא יחווה בשום מקום אחר".

ובבית מקבלים את זה שאתה נעלם לכמה שבועות כשצריך לגדל ארבעה ילדים קטנים בגילאי בית ספר?

"זה קשה אבל יש הבנה מלאה ובלי התמיכה של המשפחה, זה היה בלתי אפשרי, גם בנות הזוג שלנו יוצאות למעשה לשירות מילואים כשאנחנו הגברים מגיעים למילואים, שלא תטעה, וזה לא עניין פעוט".

עד מתי תשרת במילואים?

"אני היום בן 36, אז עוד עשר שנים".

זהו? בגיל 46 תשתחרר? מה תעשה אז?

"בגיל 46 אני אסיים את המילואים הרגילים ואז אתחיל להתנדב למילואים, כמה שאוכל, רק שנהיה בריאים".

מה המוטו שלך?

"שמילואים זו שליחות ולא נטל – ושליחות זה דבר מדבק, ואת התחושה הזאת אני רוצה להעביר לכמה שיותר תלמידים שאני פוגש לקראת גיוסם לצה"ל".

יאיר דנון