ביבס22.10.18
כנגד כל הסיכויים

כנגד כל הסיכויים

לערן דיסטל מתיכון ברנקו וייס יש פטור מלא מלימודי מתמטיקה בשל לקות דיסקלקולית • המורה אירה פיילין עשתה את הלא-יאומן והגישה אותו לבגרות ברמה של שלוש יחידות

מה גורם למורה למתמטיקה לקחת על עצמה פרויקט מאתגר במיוחד ולהגיש לבגרות תלמיד שקיבל פטור מוחלט מלימודי המקצוע הקשה? ועוד לעשות זאת בתוך מספר שבועות מועט?

זה מה שקרה לאחרונה בתיכון ברנקו וייס במודיעין, שהמורה אירה פיילין העלתה אותו לכותרות השבוע לאחר שגלית דיסטל-אטבריאן, הסופרת ופובליציסטית מכפר האורנים צילמה סרטון עליה שהופיע בשידורי כאן 11.

היוזמה של דיסטל-אטבריאן נולדה לאחר שהופתעה לגלות כי בנה ערן, הלומד בברנקו וויס, מנהל מרתון לימודים יחד עם מורתו במטרה לגשת לבגרות. בסרטון מספרת האם כי בנה אובחן בעבר כסובל מלקות דיסקולולית  - לקות קוגניטיבית ספציפית ללימודי מתמטיקה שאינה קשורה לרמת האינטלגינציה. בנה של דיסטל קיבל פטור גורף מלימודי המקצוע וכלל לא אמור היה לגשת לבחינה כאמור, עד שהגיעה אירה פיילין בת ה-37, מורה צעירה המלמדת זו השנה הראשונה בתיכון במודיעין.

למה שקרה בעקבות שידור הסרטון והשיתופים הרבים שלו ברשתות החברתיות, פיילין ממש לא הייתה מוכנה: "זה היה פשוט יותר מדי בשבילי. לא ציפיתי לדבר כזה. האמת שגלית לא ממש השאירה לי ברירה חוץ מלהשתתף בסרטון. היא אמרה שזה סיפור מדהים ואני חייבת לעשות את זה. באמת שלא ציפיתי למשהו כזה והופתעתי מאוד מכל התגובות. גם אני מרגישה שהקרדיט הוא לא שלי, אלא של ערן שעשה את כל העבודה והשקיע. קצת לא נוח לי עם כל הסיפור הזה".

אז איך בעצם קרה שלקחת על עצמך את האתגר הזה?

"נכנסתי לכיתה שלו בתחילת השנה ואמרו לי שזה ערן ושיש לו פטור ממתמטיקה. אני יודעת שיש כל מיני ילדים עם כל מיני אבחונים ופטורים. לקח לי שבוע-שבועיים עד שניגשתי למחנכת שלו ושאלתי אותה מה זה בעצם הפטור שיש לו. זאת הייתה תחילת השנה והכיתה לא ממש תיפקדה. התלמידים לא נכנסו לשיעורים ומי שכבר נכנס לא ממש רצה לעבוד. מצאתי את עצמי עם ערן בכיתה ולו יש פטור ולי אין את מי ללמד. הוא פשוט ישב שם ולי כואב הלב. לא ידעתי בדיוק מה אומר האבחון שלו אבל הנחתי לו כי הבנתי שזה רציני. האמנתי שזה אמיתי, אבל חשבתי שאולי כן אפשר לעשות משהו".

ואיך נמשך הסיפור?

"מתישהו בדצמבר אני פוגשת אותו שוב יושב לבד בכיתה, הוא היה צריך להיבחן באיזה מקצוע חלופי אבל הרגשתי שגם את זה הוא לא עושה. ראיתי שהוא נופל פה בין הכיסאות, הבגרויות מתקרבות ושום דבר לא קורה. בשלב מסויים אמרתי לו 'תשמע ערן, בקצב הזה שרק שנינו פה בכיתה, אם היינו מתחילים ללמוד מתמטיקה כבר בספטמבר או אוקטובר היית יכול לגשת לבגרות במתמטיקה כמו כולם".

איך הוא הגיב?

"הוא פשוט הרים אלי מבט ושאל 'את באמת חושבת שאני יכול?'. עניתי שכן, למה לא. זה לא שאתה צריך לגשת לבגרות בחמש יחידות, מספיק גם שלוש יחידות. ואתה לא צריך לקבל מאה, אפשר גם שישים. בטח אם יש לך אבחון כזה. הוא פשוט לקח את זה. הוא אמר שאם אני חושבת שהוא יכול אז הוא רוצה לנסות. המחנכת  שלו אמרה לי שיש לו זיכרון מדהים ושזו החוזקה שלו. התחלתי להכיר אותו והתחלנו לעבוד על כל מיני נושאים. משם זה התחיל וערן התחיל ללמוד המון בבית. היה שולח לי תרגילים שלא הצליח בוואטספ. זו הייתה ממש למידה אונליין".

כך החל מרתון לימוד המתמטיקה הפרטי של אירה וערן, שהתקיים ברובו מחוץ ללימודים בשעות הערב והלילה. כל זה כאשר במקביל אירה גם מטפלת כמעט לבדה בשני ילדים קטנים, משום שבעלה איש הקבע נעדר מהבית. "זה היה מאתגר, כן. היו רגעים שאמרתי לו שכרגע אני משכיבה את הילדים לישון ואחר כך אחזור אליך. בין ארבע לשבע היו השעות שלי עם הילדים ורוב הלמידה התבצעה מאוחר יותר. זה הגיע לשעות שכבר אמרתי לו די, אני כבר לא מסוגלת. כבר 12 בלילה אז בוא תשחרר ונמשיך מחר. בדיעבד אני רואה שבשלב מסויים הוא התחיל להאמין שהוא יכול".

את המרתון הזה התחילו כאמור ערן ואירה באיחור ניכר, רק כמה שבועות לפני בגרות החורף. "התמקדנו במה שהוא צריך להבין כדי לקבל עובר ולקראת השאלון הבא כבר יהיה לנו יותר זמן לעבוד ולהגיע לציון יותר גבוה. לקח לי גם זמן להבין מה זו הלקות הזו, איך מתמודדים איתה ומה אפשר לעשות".

איך באמת מצאת את הדרך להתגבר על הלקות שלו?

"ראיתי שהוא זוכר כללים, הוא היה צריך כללים כדי לזכור מה לעשות. הוא מאוד מתקשה להבין היגיון מתמטי, ברמה של להבין איזה מספר יותר גדול – מינוס 8 או 2. שוב, הדגש היה על לעבור את המבחן והלכתי מראש על נושאים שבהם יש הרבה מאוד חוקיות. לא התחלנו לחקור בעיות מילוליות או לבנות משוואות. הלכתי על נושאים שיש בהם נוסחאות והוא יוכל לזכור את הנוסחה. גם ידעתי בערך איזה סעיפים בכל שאלה הוא יידע לעשות בשאלון ובאילו נושאים להתמקד".

כאמור, הציון של השאלון האחרון (בגרות הקיץ. ע.ק) עדיין לא הגיע, אבל אירה וערן אופטימיים. "ניצחנו, אני מקווה. מי יותר מאושר מבינינו? וואי, לתחושתי וממה שאני יודעת על מה שכתב אני בטוחה ב-99% שהוא עבר את הבחינה. חשוב לי להגיד שכל בית הספר היה שם איתנו. כולנו דאגנו לו ורצינו שיצליח, כי הוא עשה תהליך פשוט מדהים. בשאלון הראשון בבגרות היה לו מאוד קשה והלחץ היה עצום, במיוחד שזה ילד שלא נגע במקצוע הזה שנים ופתאום מוצא את עצמו בתוך מספר שבועות עושה בגרות עם כולם. עכשיו אחרי בגרות הקיץ הוא היה נרגש, אבל אני הייתי לגמרי מאושרת. מגיע לו".

יאיר דנון