(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
פינוי בינוי ליקוי

פינוי בינוי ליקוי

עשרות בתים ברעות נהרסו בשנים האחרונות על-ידי בעליהם החדשים, שהקימו במקומם מבנה גדול יותר • הבעייה היא שלכולם יש "דו" צמוד ובמקרים רבים הריסת צד אחד גרמה נזקים בצד השני • תושבים בשכונה דורשים לעצור את התופעה וטוענים: "העיריה מקבלת את היטל ההשבחה שלה ולא מתעניינת בהמשך"

תופעה חדשה ברעות: רוכשי בתים שנכנסים לגור בשכונה בשנים האחרונות מעדיפים להרוס את הנכס שקנו ולבנות במקומו בית חדש. אלא שתוך הליך הבנייה החדשה הם בונים בית על שטח גדול בהרבה מהבית שנהרס, מה שגורם לעתים רבות לפגיעה בשלד הבית הצמוד לו.

המגמה הזו גורמת לדאגה בקרב יותר ויותר תושבים בשכונה, ובמיוחד בקרב אלה שה"דו" שלהם נמכר ולפי הסטטיסטיקה הוא צפוי להיהרס בשלמותו. אפי מלר, תושב רעות שעוסק בתחום הבנייה, אומר כי הריסת בית שיש לו "דו" צמוד פוגעת בשלד הבית שנותר מכיוון שהשלד בנוי כיחידה אחת עבור שני הבתים הצמודים. מלר: "לבתים שהדו שלהם נהרס נגרמו פגיעות קשות כולל סדקים גדולים ואי יציבות של הקורות והשלד".

על כמה בתים מדובר כמה "דו" נהרסו" לטובת מבנה חדש?

"בשנים האחרונות נהרסו בצורה זו כשמונים בתים ברעות ובמקומם נבנו בתים הרבה יותר גדולים, במחיר של פגיעה קשה בצמוד שלהם".

באסיפת חברי עמותת "נאות רעות" שהתקיימה בשבוע שעבר הציע מלר להקים ועדה בראשותו שתגדיר מחדש את כללי הבנייה ברעות מטעם עמותת נאות רעות, העמותה שמנהלת את השכונה מאז הקמתה לפני עשרים ושש שנים. "אנחנו מודאגים מהתופעה המתפשטת והולכת ושל בניית בתים חדשים על שטח גדול בהרבה מעל 180 מ"ר שהוא הגודל הסטנדרטי של הבתים ברעות", אמר. ואכן, באסיפה הצליח מלר להעביר החלטה על הקמת ועדה שסביר להניח כי תחליט להפסיק את תופעת הריסת והרחבת הבתים ברעות מעבר לגודלם המקורי של 180 מ"ר.

הנושא עלה לראשונה במהלך אסיפה כללית של העמותה בנובמבר 2016. הנושא הוצג אז באופן לא מלא ולא עלה לדיון מסיבות שונות בעיקרן טכניות ופרוצדוראליות. "תושבים פנו לפני מספר שבועות לעמותה בבקשה פורמאלית והציגו שלושים חתימות לקיום דיון מחודש בנושא הבנייה", אמר מלר. "הם אף דרשו תקציב של 75 אלף שקל לטובת הפעילות הנדרשת". באסיפה הסביר מלר לחברי העמותה כי "הישוב רעות עובר בשנים אחרונות שנויים של ממש לנגד עינינו. תושבים חדשים המגיעים לכאן ומקבלים היתרי בנייה מהעירייה להגדיל את בתיהם מעל 180 מ"ר בשטחים העיקריים כך שהישוב הופך, לצערנו, לסוג של תכנית 'בנה ביתך'. שינויים שמאשרת הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה הם מסוג השינויים שמצריכים דיון ציבורי זאת משום שהם באופן מעשי שינוי תכנית המתאר (תב"ע) מבלי שמבחינה משפטית הם כאלה. לפיכך הדיון הציבורי אינו מתקבל והבסיס העיקרי למדיניות העירייה הוא לקבל את היטל השבחה בגובה שמונים עד מאה אלף שקל על כל בית כזה שנהרס ונבנה מחדש".

בפניה לתושבי רעות החברים בעמותה כתב מלר: "אני מבקש כי האסיפה הכללית תאשר אותי כיו"ר ועדת המדיניות הזו. חברי הוועדה יהיו מתנדבים מקרב חברותינו וחברינו. עלי לצין כי בעבר היתה פעילות כזו של העמותה ויש לחדשה בדחיפות על מנת לתת בידינו את הכלים המינימאליים לפחות לשליטה בחיינו הציבוריים:

א. אנחנו תיכננו ובנינו את הישוב ולכן לנו זכות הדעה בכל שינוי המתבצע פה.

ב. בשנים 2009 ו-2010 היתה העמותה שותפה פעילה לקביעת מדיניות הבנייה בישוב שלנו, יזמה והשתתפה בקביעת מדיניות בנייה זו ואף הביאה לקיבוע יוזמתה בהחלטות הועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשות של ראש העיר חיים ביבס. החלטות מדיניות זו, שהעירייה ממשיכה להשתמש בה עד לימינו אלה, דורשות עיון מחדש במיוחד על רקע הניסיון שנצבר והצורך בהפקת לקחים".

אחד מחברי העמותה שהשתתף באסיפה אמר ל"מודיעין News": "לשמחתי הרבה ציבור החברים מבין סוף סוף שה'שיטה' בה פועלת ועדת התכנון והבנייה הנוכחית מביאה אמנם הכנסות ניכרות לוועדה מדמי ההשבחה, אבל גורמת לנזק רב בישוב, ובפרט לאלה אשר גרים בצמוד עם קיר משותף לאותם הבתים שהורחבו. הבתים ברעות תוכננו ונבנו כבתים דו-משפחתיים בעלי מערכת שלד המבוססת על חישוב מאוזן של שני הבתים".

מ"מ ראש העיריה מרעות, הלא הוא שלמה פסי (שמחזיק גם את תיק הרובע במועצה) מודע לבעיה והוא מרחיב: "אני מתכוון ליזום פגישה בהשתתפות הגורמים ההנדסיים והמשפטיים בעירייה כדי לבחון כיצד ניתן יהיה למנוע פגיעה הנדסית בשכנים שהצמודים שלהם הרחיבו או מתכוונים להרחיב את בתיהם. אני מודע לכך שניסור היסודות והריסת הבית עלולים לפגוע ביסודות הבית הצמוד לו וחובתנו כעירייה לדאוג לכך שלא ייפגעו שכנים".

פסי מודה כי "יש ברעות 'מפלצות בטון' שמיד רואים שהן לא מתאימות לסביבה התיכנונית ולאופי היישוב. אנחנו צריכים לשמור על היישוב שלא ישנה את פניו. לכן אשב עם יו"ר עמותת נאות רעות דני ארדיטי (שנמצא בחו"ל ואת תגובתו לא ניתן היה להשיג – י.ג) ונראה מה עושים בנדון".

פסי אישר כי אכן "ברעות נהרסו עשרות בתים ישנים, אבל הבעיה היא שהעניין לא יכול להתחיל ולהסתיים רק בעמותת נאות רעות כי התושבים החדשים שנכנסו לישוב - והם אלה שהרסו בתים ובנו בתים חדשים ועצומים - הם לא חברים בעמותת נאות רעות שהוקמה ע"י אנשי הקבע הראשונים. לכן ההחלטות בעניין צריכות להיות בפורום המקצועי של העירייה והוועדה המקומית לתיכנון ובנייה. לא נאפשר פעולה אל-חזור שתפגע בתשתיות וביסודות של הבתים הצמודים וכנראה שנצטרך לדאוג גם למתן ערבויות לשכנים במידה שיתגלו נזקים ופגיעות עתידיות בבתיהם".

פסי גילה כי לעירייה הגיעו תלונות רבות של תושבים שנפגעו מהריסת הבית הצמוד להם: "התלונות הן בעיקר על כך שמנסרים את הפלטה של יסודות הבית כדי להרוס אותו, אז הבית הצמוד נפגע וניבעים סדקים ופגיעות אחרות בבית. לכן צריך לבדוק הנדסית מה קורה כשהורסים בית. אין לנו התנגדות בעירייה להרחבת בתים מעבר ל-180 מטרים רבועים, אלא רק בתנאי שנשמור על אופי היישוב ושהבית המורחב יתאים לסביבה הטבעית של היישוב וכמובן שלא תהיה פגיעה בתושבים הצמודים". 

נ' (השם המלא שמור במערכת), תושב רחוב קשת ברעות, סיפר כי נדהם כששכנו הרס את ביתו הצמוד לו וכי נותרו לו בבית נזקים קשים: "כשהם נכנסו לגור הם הודיעו לי שבכוונתם לעשות שיפוצים. איחלתי להם בהצלחה ואפילו חתמתי על הסכמתי לשיפוצים, אבל נדהמתי כשיום אחד הם פתאום הרסו את הבית לגמרי. הייתי בעבודה והתקשרו להודיע לי שהבית שלי בסכנת הריסה כי השכנים עלו עם טרקטורים על השטח".

ומה רע בזה?

"הייתי המום כי לא חשבתי ששיפוצים זה להרוס לגמרי את הבית. כשהגעתי הביתה ראיתי שהם גמרו כבר להרוס את הבית שלהם. 'באגר' פשוט יישר את השטח. הם חתכו את הקורה שעוברת מקצה הבית לצד השני וכך כל שיווי המשקל של הבית שלי התערער. ניבעו סדקים בקירות, השיש במטבח נשבר וכבר ארבע שנים שסדקים חוזרים בכל חורף אני מתקן ומיד הסדקים נפתחים, נזילות ורטיבות חודרים לבית שלו ולשכן לא אכפת. הגשתי תביעה נגדו והקבלן שלו עשה לי תיקונים אבל זה היה קוסמטי לגמרי והסדקים חוזרים שוב. הם הרסו את הבית לפני כארבע שנים אבל לפני שלושה שבועות עוד עשיתי תיקון לסדקים החדשים הוספתי ארבעים אלף שקלים".

גם פניה לעירייה לא עזרה לנ'. לדבריו "זאת שערוריה שהעירייה נתנה יד לדבר כזה. אני משלם מיסים אבל במקום להגן עלי כאזרח ולייצג אותי העירייה מאפשרת פגיעה כזאת ביסודות של בתים בשכונה. אנשים פשוט לא מבינים את משמעות העניין".

תושב אחר ברעות, ששכנו הצמוד "ניסר" את ביתו והרס אותו, חש על בשרו את הנזקים כשהשיש במטבחו נשבר ורטיבות הופיעה על קירות הבית. הוא מתאר: "מה שמפריע לי הם שני דברים: האחד – שנגרמים נזקים ואני סיירתי בקרב כחמישים בתים בשכונה שהדו שלהם הרס את חלקו ובנה מחדש ובכולם ראיתי נזקים, קירות עם סדקים, רצפה שוקעת או מתרוממת, נזילות מים, מדרגות שהתנתקו מהרצפה ועוד. והדבר השני – שאף מהנדס שחתם על הריסות צד אחד של הבית לא היה מוכן להתחייב לי שלדו הצמוד שנותר בנוי לא ייגרם נזק עתידי. לא קיבלנו ערבויות ולי נגרמו נזקים אבל לעירייה זה ממש לא איכפת".

(new)מאוחדת באנר 2