(new)דיור מוגן 1/7/18
הבן יקיר לי

הבן יקיר לי

גונן שגב אינו השר הראשון שישב מאחרי סורג ובריח, אבל להיות חשוד בריגול או בבגידה בתקופה שבה איראן היא האוייב המושבע שלנו זו חציית כל הקווים האדומים

גונן שגב היה פעם חלומה של כל אם יהודיה. גבר נאה. רופא. שר בממשלת ישראל. כולו אומר חוכמה, תרבות ויופי. הוא נראה מלח הארץ. ישראלי מהזן הכי משובח שהארץ שלנו יודעת להנפיק.

ואז התברר לכולנו שלא כל הנוצץ זהב הוא. רפול - הרמטכ"ל לשעבר ומי שהקים את מפלגת צומת - לא העלה בדעתו ש"הבן יקיר לו אפרים", שאותו אימץ פוליטית וקידם עד לשולחן הממשלה, יהיה יום אחד חשוד בריגול או בשיתוף פעולה עם האיראנים המאיימים להשמיד את ישראל.

לגונן שגב יש רקורד של מי שהחשדות נגדו מתבררות כנכונות. מי שהבריח אקסטזי בכמויות ענק וישב שנים בכלא הוא לכל הדעות לא ה"ישראלי היפה" כפי שחשבנו בעת שנלקח מאחרי הצאן והתמנה מתוך אנונימיות מוחלטת לשר בממשלה.

גונן שגב אינו השר הראשון שישב מאחרי סורג ובריח ושעבר עבירה חמורה. אבל להיות חשוד בריגול או בבגידה בתקופה שבה איראן היא האוייב המושבע שלנו זו חציית כל הקווים האדומים. אם החשדות יתבררו כנכונים מן הראוי שיוטל עליו העונש החמור ביותר בספר החוקים שלנו. ואז מן הראוי שמעבר לשלילת רשיון הרופא שלו ישלל החופש שלו לעשרות שנים.

החשדות נגד גונן שגב הם חמורים בעיני לא פחות מאשר להיות קאפו בתקופת הנאצים.

יאיר דנון