(new)דיור מוגן 1/7/18
זוגיות במבחן האמונה

זוגיות במבחן האמונה

במודיעין יש עשרות משפחות שבהן אחד מבני הזוג החליט בשנים האחרונות לחזור בתשובה או לעשות את הכיוון ההפוך • זה נשמע כמו מתכון בטוח לגירושין מהירים אבל עמותת "התקשרות זוגית" מסייעת להם להישאר ביחד למרות הקשיים • כך זה נראה מבפנים

(צילום מתוך עמוד הפייסבוק של עמותת התקשרות זוגית)

כאשר אנו באים לבחור את האדם איתו נתחתן ונקים משפחה, רובנו בוחרים באדם דומה לנו. או לפחות כזה המגיע מרקע דומה. אך מה קורה כאשר שנים אחרי שעשינו את הבחירה, אותו אדם שחשבנו כי הוא חולק את אותה השקפת עולם עושה מעשה ובוחר בכיוון שונה לחלוטין מזה שהעלנו בדעתנו?

מזה מספר חודשים פועלת במודיעין עמותת "התקשרות זוגית", ששמה לה למטרה לסייע לזוגות שבהם אחד מבני הזוג חזר בתשובה או להיפך - "יצא בשאלה". מסתבר שבמודיעין יש לא מעט משפחות כאלו בהן הופתעו האישה או הגבר לגלות כי האדם איתו התחתנו החליט לפתע לעבור צד. לפחות מהבחינה האמונית.

עינב לוין, מנהלת "קהילת התקשרות זוגית", מספרת כיצד הוקמה העמותה ואיתה גם הקהילות: "את העמותה הקימו עמי ואביטל ברעם. עמי חזר בתשובה ואביטל לא. הם הקימו את העמותה וכיום הם מעבירים יחד את הסדנאות לזוגות המעורבים. הקהילה הוקמה לאחר שאני ובעלי סיימנו את הסדנה אצל רמי ואביטל. בעלי חזר בתשובה ואני לא. ראינו שיש איזושהי דרישה, אפילו צימאון, מצד זוגות שסיימו את הסדנה והיו רוצים להקים סביבה איזו קהילה. ראינו כמה זה עוזר לנו כשנפגשים ורואים שיש עוד זוגות כמונו סביבנו. לזוג מעורב קשה למצוא את עצמו בצד הדתי כי הצד החילוני לא מרגיש בנוח ולהיפך. יש משהו במשפחות המעורבות האלו ובחממה שטיפחנו לעצמנו שיוצר נוחות לכולם. אפשר לקבל אותך בדיוק כמו שאתה ולהבין את הסיטואציה. יש לי חברות מהקהילה שנבנתה שאנחנו יכולות לדבר על נושאים מאוד לא פשוטים במשפחה שלנו, בין אם זה חינוך ילדים, טהרת המשפחה או כשרות, שעם חברות אחרות מהחיים הרגילים שלי כביכול לא פשוט ולא קל לדבר כי הן לא יכולות להבין את הסיטואציה".

כמה זוגות כאלה יש במודיעין?

"במודיעין אני חושבת שיש איזושהי בעיה במים כי יש הרבה מאוד זוגות כאלה (צוחקת). יש בעיר זוגות כאלה ואני תוהה אם לא יותר, מפני שיש גם זוגות שהכירו ככה. שהיא דתייה והוא חילוני והכירו באוניברסיטה או איפשהו. יש כאן גם את בתי הספר יחד וקשת, ככה שאני חושבת שזה אזור הדגל שלהם".

מה יש יותר – חוזרים בתשובה או כאלה שמפסיקים להיות דתיים?

"עד לא מזמן היה באופן מובהק יותר חוזרים בתשובה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים יותר יוצאים ויוצאות בשאלה שמגיעים אלינו. החלוקה היא שעדיין יש יותר חוזרים בתשובה, אך גם זה מתחיל להשתנות".

מתי התחלתם לפעול במודיעין?

"הקהילה הוקמה לא מזמן, באמת מתוך הביקוש מצד הזוגות שניצור קבוצה שלהם. כיום יש להם קבוצת וואטספ מאוד מגובשת, הם עושים סבב ונפגשים בכל פעם אצל משפחה אחרת. אני יודעת שהם נפגשים בשבתות גם אחרי הצהריים בפארקים, יוצאים לנופשים ביחד בתוך הקהילה. עשינו לא מזמן את שבועות וגם את ראש השנה חגגנו יחד. מי שרוצה הולך לבית הכנסת ומי שרוצה לבריכה. אף אחד לא שופט אף אחד ולא מבקר, כולם מתקבלים באהבה וברצון".

מה בעצם אתם מציעים לזוגות האלה במודיעין?

"אנחנו מציעים להם את החממה הזאת. זה בדיוק העניין. רוב הזוגות מעידים שיש תחושת בדידות מאוד גדולה בשבתות וחגים. אם לפני זה היו רגילים ללכת לים בשבת אז עכשיו כבר לא עושים את זה. או ללכת לבית הכנסת כמרכז קהילתי גם זה לא. הם נשארו כמעין עוף מוזר באמצע, תלוש ובודד. יש משהו בקהילה הזאת שמאפשר דיבור ושיח מפרה בעניין וכמובן חיי חברה. בנוסף אנחנו מעבירים סדנאות מקצועיות שמעבירה פסיכולוגית. זה 16 מפגשים כשהצוות מורכב מפסיכולוגית חילונית שנשואה לאדם חרדי, מרמי ואביטל שמגשרים ויועצים זוגיים ורב, דיין הבקי בהלכה שמבין לגמרי את המורכבות בחיי המשפחה המעורבת".

מה קורה בסדנה?

"בסדנה קודם כל מדברים על הצרכים הזוגיים, איך כן אפשר לפתור את הדילמות והצמתים המורכבים שיש בין בני זוג על ידי שיח בשיטת האימגו. מתרגלים את השיטה בסדנאות ומעלים לדיון את כל הנושאים הזוגיים המורכבים. יש עבודה עם הפסיכולוגית ועבודה זוגית, כשבנוסף יש גם מפגשים עם הרב בעניין שאלות הלכתיות".

באיזה מצב מגיעים אליכם הזוגות?

"יש הרבה זוגות שמגיעים אבודים, בתחושה שזה הקש האחרון והם רגע לפני גירושים. יש זוגות שמבינים ורוצים להישאר יחד, רוצים להילחם על הבית ומבינים שהם צריכים גורם שלישי כדי ליישר את ההדורים. אז הם מפשילים שרוולים ובאים לעבוד".

הדר ואיילת דגן הם אחד הזוגות שהשתתפו בסדנה הייחודית שמעבירה עמותת התקשרות זוגית. הדר, שחזר בתשובה לפני שלוש שנים, הוא מהנדס בן 36 ואילו איילת החילונית היא בת 33 ועובדת באוניברסיטת בן גוריון. לשניים נולד ילד ראשון לפני כחודש.

"חוזרים בתשובה הם לא כמו מי שגדל בבית דתי והתחנך כך כל חייו", מספרת איילת. "חוזר בתשובה, בהגדרה, הוא יותר קיצוני. הוא חייב לעשות הכל עד הרזולוציות הגבוהות ביותר. זה כמו סוג של התאהבות בדת וזה יכול לסובב את הראש".

אז מה, זה הרגיש כאילו לבעלך יש פתאום רומן מחוץ לנישואים?

"כן, בדיוק. זה סוג של ללכת יותר למטרה בלי לראות מה זה עושה לסובבים אותך. לי ולמשפחה הקרובה".

איך צולחים את התקופה הראשונית הזו?

"זאת הייתה תקופה מאוד קשה. גם כל כמה זמן יש איזו הנחתה אחרת. כל פעם נוסף עוד איסור ולי לא נותר אלא לבכות ולהשלים עם זה. עד שמתרגלים ומוצאים איך להסתדר מגיע משהו חדש. וכל זה כשהוא כולו להוט בתוך הסיפור הזה ולא רואה מזה זה עושה לי ולבית שלנו".

מה מבין כל המצוות שהדר לקח על עצמו שינה לך את החיים בצורה הכי משמעותית?

"שמירת שבת, בוודאי. לפני זה חיינו אורח חיים חילוני. שנינו עובדים במשרות מלאות והשבתות היו הזמן לחיי חברה ובילויים וזמן יחד. ברגע שאין לך את השבת אז איזה מין חיים אלה? כל השבוע נעבוד ובשבת ניתקע בבית".

ואיך מתמודדים עם מציאות החדשה?

"אני לא יכולה להגיד שזה חלום חיי וככה רציתי שהחיים שלי ייראו. יכולנו להיפרד לפני כמה שנים, לפני שנולד לנו ילד, בלי השלכות לטווח ארוך. אבל כשחושבים אם באמת זה שווה את זה אז יש בקשר הרבה מעבר וההחלטה הייתה שלא נפרדים. בגלל שיש את מגבלת השבת אז הדר מבין את הצורך שלי ומשתדל יותר לתת את המענה בימים אחרים. הכל דורש יותר היערכות וכן מצמצם את האפשרויות, אבל הוא כן עושה מאמץ".

איך נראית השבת שלך כעת?

"אני לא יכולה לספק איזה הפי אנד לכתבה. השבתות שלי לא נראות ולא ייראו כמו שהייתי רוצה. אין לזה פתרון קסם, אבל אני כן יכולה להגיד שהמשבר הזה או שלא צולחים אותו מסיימים ברבנות, או שכן צולחים וזה גורם לך להרגיש שהקשר מאוד חזק ומאוד התחזק. זה מה שמנחם. מה גם שיש את הדברים הטובים שהיהדות תורמת לקשר".

כמו מה?

"מגלים שדת זה לא רק איסורים והפחדות, אלא שיש גם הרבה מאוד חוכמת חיים ושיעורים שכל אחד יכול לקחת לחיים. אחד הנושאים שהיהדות מתמקדת בהם הוא חשיבות הזוגיות ויש אפילו הלכות בעניין, כמו מתי הבעל חייב לקנות מתנה לאשתו. זה סתם קוריוז, אבל יש דברים ששדרגו את הקשר. הדר אימץ לא רק את האיסורים אלא גם את הערכים שתורמים לזוגיות ופיתוח אישי".

היו ספקות אם תצליחי להתמודד עם השינוי?

"בוודאי שהיו. בסופו של דבר כן הגענו למסקנה שהקשר שלנו יציב ואנחנו רוצים אותו לראייה בחרנו להביא ילד לעולם. עם זאת, יש תמיד גם קשיים והתמודדויות. אין יום בו תוכל להגיד שזהו, פתרנו הכל. תמיד יהיו עוד".

הדר, כשהכעס של איילת עלה בתקופה ההתחלתית, איך זה נראה מהצד שלך?

"בהתחלה, עד שהלכנו להתקשרות זוגית, זה היה נראה לי שאיילת לא רואה את היופי שבזה, את העוצמה הרוחנית ולא הבנתי למה היא מנסה לעצור אותי. הרי אני מנסה להיות אדם טוב יותר. אפילו קצת כעסתי עליה שהייתה עצובה. היום אני מבין, אני מקווה שמבין".

איך מאותה נקודה ראשונית מתקדמים, דרך טיפול?

"האמת היא שבהתחלה אני לא רציתי ללכת לייעוץ. לא רציתי שמישהו יתערב ויגיד לי 'בוא, תעצור רגע'. לא רציתי לעצור את התהליך שלי, רציתי להתקדם הלאה. באיזה שלב ראיתי שבאמת זה לא הולך להסתדר בלי שמישהו יגיד לנו איך לעבור את זה בצורה טובה. גם התייעצתי עם חברים בעבודה שחזרו בתשובה. הם הסבירו לי שאני לא הראשון שזה קורה לו ושיש אנשים שהם מומחים לעניין. אמרו לי לא ללכת עם הראש בקיר, שאלך למישהו שראה כבר מאה זוגות כמוני. אז אמרתי שכנראה שאיילת צודקת והסכמתי".

מה נתנה לכם ההשתתפות בהתקשרות זוגית?

הדר: "דבר ראשון אתה רואה שאתה לא העוף המוזר היחיד. פתאום אתה מגלה שיש עוד כמוך והם גם חווים דברים דומים למה שאתה חווה. כשהבת זוג שלך מביעה פתאום צער או כעס, הנטייה הטבעית שלך היא להתגונן ולא להיות אמפתי. כשאתה שומע זוגות אחרים עוברים את זה אז אתה מקשיב".

איילת: "אתה מבין שלא המצאת שום דבר ולא התחלקת על השכל. ואז יורד לך האסימון שאולי באמת צריך לעשות פה איזו דרך".

הדר: "הם גם מסבירים שבתוך כל הדבר הזה בן הזוג מרגיש חרדת נטישה"

איילת: "זה סוג של הפרת חוזה. אתה התחתנת עם מישהו בהבנה שאתם מעוניינים לקיים אורח חיים מסויים ופתאום מישהו חותך ומקבל החלטה חד צדדית שמשנה את כל החיים. ההרגשה היא של הפרת אמון".

הדר: "גם תמיד אומרים לנו שכל הסיפור הזה של זוגיות תחת החזרה בתשובה מעצימה דברים שלא היו פתורים בקשר מלפני. מהמקום הזה הם אומרים 'תראו, הגעתם לנקודה בה המבחנים קשים יותר והכל מועצם'. לזוגות רגילים יש פחות נקודות חיכוך. אצלנו על כל צעד ושעל יש מבחן. אז או שמתרסקים מזה או שלומדים לתקשר בצורה ממש טובה".

עם כל הכבוד לתקשורת, על כל מצווה שלקחת על עצמך איילת הייתה צריכה ליישר קו...

איילת: "דווקא לא. בשבת אני עושה מה שאני רוצה. אני משתדלת לא לשמוע מוזיקה או טלוויזיה בקול רם בצורה הפגנתית אבל אני עושה מה שאני רוצה. בסדר, אז הבית כשר אבל בוא נגיד שאם לא ממש אהבת צ'יזבורגר מקודם אז עכשיו זה באמת בקטנה".

גם חדווה מלכה ובעלה, איש קבע, חוו את אותו משבר לאחר שהיא החלה את דרכה אל היהדות. לירז היא בת 41 ואם לארבעה. "אני הבעייתית", היא אומרת. "אני בעלת תשובה. גדלתי כחילונית גמורה ובעלי הגיע מבית מסורתי, שלא מבשלים בשבת אבל כן רואים סיבה למסיבה בשישי בערב בטלוויזיה".

מתי התחלת את החזרה שלך בתשובה?

"זה התחיל בערך לפני 11 שנים. היום אני יודעת להגיד שבעצם ראיתי כל מיני ניסים גלויים שקורים לי, כל מיני דברים קטנים והתחלתי קצת לבדוק ולשאול".

איך התבטאה ההתחזקות שלך בתחילה?

"מתחילים  פתאום לקחת כל מיני מצוות, אם זה בתחום הזוגיות או החיים בבית. כמובן שבמקביל את גם הולכת ושומעת מה עוד צריך לעשות. הדברים הולכים ומתגברים לאט לאט".

ואיך בעלך הגיב לתהליך?

"אז זהו, מי שהולך ומתחתן עם חילונית גמורה שפתאום משתנה לו, זה סוג של הפרת חוזה. סוג של בגידה. ועוד עם מי, עם הדת. התחושה הייתה 'מה נסגר אתך? מתלבשת פתאום צנוע ואוספת את השיער כדי שיראו אותו כמה שפחות' ועוד כהנה וכהנה".

ומה עושים עם התחושות האלו?

"כלום. בעיקר שומרים ושומרים וצוברים בבטן. מתכון להתפוצצות. מתרחקים קצת מהמשפחה אם רוצים או לא כי כבר אי אפשר לנסוע אליהם בשבת. צורת הבילוי משתנה ולשאר החברים שלך קשה עם זה שכבר אין פאבים בשישי. היו חברים שהתרחקו וגם על המשפחה הגרעינית זה משפיע. פתאום 'אמא, אל תבואי השבת אלא אם את מתכוונת להישאר לישון' וכאלה. מאוד מאוד מאתגר. לזה מתווסף אחר כך עניין חינוך הילדים, שכיום לומדים בממלכתי-דתי ובעלי חי עם זה בשלום. זה לא היה קרב והוא הבין, אבל יש לי לא מעט חברות במודיעין שנושא חינוך הילדים היה קרב אדיר".

באיזה שלב אתם מבינים שצריכים עזרה?

"כשאני התחלתי ללכת בשבתות לבית הכנסת והילדים התחילו לבוא אתי. בעלי נשאר בבית לבד רוב השבת והכעס הלך וגבר. חברה ששמה לב שאני לבד בשבת גיששה והמליצה לי ללכת להתקשרות זוגית. זה לקח זמן כי יש גם הכחשה ותחושה של אף אחד לא ילמד אותי איך לעשות את זה נכון יותר. אבל הבנו שזוגיות זאת אחריות וששווה לעבוד עליה. ראיתי ושמעתי מה התקשרות עושה ואיך נותנת מענה לכל המורכבות הזו והחלטנו שאנחנו באים לשמוע".

ומה קרה כשהגעתם?

"קודם כל זה מפתיע לגלות שאתה לא לבד, שבעצם יש כאלו התמודדויות גם לאחרים. אתה לומד ושומע מתחזק מסיפורים של אחרים ומההסברים המקצועיים לגבי מה שאתה בעצם עובר. היה שלב קטן כשבעלי הבין שאני רצינית, כשהתחלתי ללכת עם כיסוי ראש ועזבתי את הצבא, בו היה ספק אם נשרוד את זה. הוא היה בשוק".

איך מתרגלים בעצם לשינוי הדרמטי הזה?

"עוברים תהליכים, גם ברמה האישית וגם בעזרת הכלים שמקבלים בסדנה. אתה לומד להבין שזה משהו שעושה טוב לבן הזוג שלך, משהו שחלילה לא שלילי. אתה מבין שזה לא ידרדר את הבית למקומות לא טובים. זה משהו משמעותי ואתה פשוט צריך את הכלים. כמו למשל איך לייצר לעצמך חברים חדשים, כי בהתחלה הבדידות היא נוראית ומסביב חושבים שהתחרפנת. התגובות מסביב לא היו אוהדות לשינוי שלי".

אילו כלים קיבלת בסדנה?

"יש בסדנה רב שנותן לך כלים, גם הלכתיים, איך לא לגמרי לבעוט בכל מה שהיה קודם, איך לתת למעגל הקרוב תחושה שלא לגמרי נעלמת. הסדנה היא מאוד מאוד מקצועית, עם מגשר ויועץ זוגי ופסיכולוגית ילדים. מסבירים לך איך לתקשר נכון, שיטות של שיחה ובעיקר מצטרפים לקהילה שהיא מאוד תומכת. בחג שבועות האחרון יצאנו יחד לנופש בצפון, במקום שמאפשר לכל גווני הקשת ליהנות מהחופשה. במקום להעביר שבת ארוכה תקועים בבית. אתה לומד איך להעביר את הזמנים האלה בצורה יותר נעימה. הייחודיות של התקשרות זוגית היא שאף אחד לא מנסה לדחוף לחזרה בשאלה או תשובה, המניע הוא הצלת התא המשפחתי. אני לא יודעת אם היינו שורדים בלי העמותה, וגם אם כן אז לא באותה רמת תקשורת ואיכות חיים זוגיים. אתה כן לומד לחזור להיות מאושר ולחיות חיים טובים יחד".

פעולות הקהילה והעמותה מתבצעות בסיוע אגף השירותים החברתיים בעירייה. ראש האגף, יעקב אלמוג, אומר: "אנחנו קשובים כל הזמן לעמותות וארגונים מתוך רצון אמיתי להעניק כמה שיותר מעטפת תומכת, מקצועית ואיכותית לתושבים, בקשת רחבה מאוד של שירותים. במקרה הזה, אני שמח על כך שנוכל לסייע לפעילות העמותה. נעשה זאת ביום עיון לאנשי מקצוע ולציבור הרחב וגם ננסה להקים קבוצת תמיכה בשיתוף פעולה עם העמותה".

יאיר דנון