ביבס סוכות 20.9.18
ימי הזוהר של ברעם

ימי הזוהר של ברעם

מייסד "הכפר החשמונאי" בשילת חגג ארבעים שנה להקמתו • בנוסף – קק"ל כיבדה אותו בשלט מיוחד ב"בקעת הנזירים", המציין כי הוא נתן לה את השם המיוחד

עשרות אורחים הגיעו בשבוע שעבר לחגוג עם זוהר ברעם ארבעים שנה להקמת הכפר החשמונאי בשילת. בין היתר הגיעו למקום ראש עיריית מודיעין חיים ביבס שאף נשא דברים, עמיקם אורן יו"ר קבוצת CPM וחבר מועצת העירייה לשעבר ואורחים רבים נוספים.

לאחר האירוע סיכם ברעם: "כמיליון תלמידי ישראל, תיירים וגם יוצרי סרטים ביקרו בכפר ופעלו בו מאז היווסדו ועד היום הזה. על רמתו הגבוהה של הכפר אפשר ללמוד מהעובדה שבין הקרואים אתמול היו ארבע בעלות ובעלי תואר ד"ר לגאוגרפיה והיסטוריה, שעבדו בשנים עברו בכפר חשמונאי כמדריכים".

הכפר החשמונאי המשוחזר, אותו הקימו בשנת 1978 ברעם ורעייתו המנוחה, הפך עם השנים לאתר תיירות חינוכי אותו מכירים כל ילדי מודיעין והסביבה. בין היתר יש בכפר חשמונאי שחזורים מדויקים של בתי מגורים כמו אלה שבהם גדלו מתתיהו ובניו, בית בד, ריחיים, בית כנסת ומקווה, בור מים ויקב, וגם שחזור של כפר פרה-היסטורי בשם נוח, ואזור רומאי בו מתקיימות סדנאות להכנת נרות ופסיפסים, והילדים מתנסים בהטלת חניתות וירייה בחץ וקשת. עוד יש במקום כפר בדואי שמלמד כיצד חיו בני ישראל בעת יציאתם ממצרים.

"הכפר החשמונאי הוא המורשת שלי לעם ישראל", אמר ברעם בריאיון למודיעין NEWS בעבר. "אני משחזר כאן את הווי החיים של אבותינו שחיו מאז ומקדם בכל המרחב הכפרי של אזור יהודה והשפלה. במפעל הזה השקעתי את כל חיי, ולשמחתי גם בני משפחתי נדבקו ברעיון וימשיכו אותו אחרי למען הדורות הבאים. את המתנה הזו שלי לעם ישראל בניתי לבדי בשתי ידי".

חודש אוגוסט סיפק לברעם ציון דרך נוסף בהיסטוריה של פעילותו באזור מודיעין, כאשר קיבל קרדיט על כך שנתן ל"בקעת הנזירים" את שמה, עם הצבת שלט לאחרונה במקום בידי אנשי קק"ל. ברעם מספר כי היה הראשון להעניק לאזור את הכינוי "בקעת הנזירי"ם וגם היה פעיל במאבק לשימור האזור מול ועדות התכנון והבנייה שאיימו לסלול כביש העובר במקום.

"בקעת הנזירים" ממוקמת בסמוך לקצהו המזרחי של נחל גמזו, ממש בסמוך לפארק הטכנולוגי במודיעין. את המקום ניתן לזהות על פי המצוק הגדול הנמצא בגבולו הדרומי, שבו מספר מערות חצובות בסלע ושני עצי שיזף גדולים. המערות במצוק הן ככל הנראה מערות טבעיות שהועמקו בימי קדם לצורכי מגורים. בתקופה הביזנטית הן שימשו כמעון לנזירים ולעולי רגל ומכאן שמו של העמק כולו. בתוך המערות ניתן לראות כוכי שינה וסימני צלבים חקוקים בסלע, ובסמוך למקום שוכנת גם מערת קבורה מפוארת מהתקופה הרומית, בה עדיין ניתן לאתר בפתח המערה תבליט של עיט שהיה סמל של אחד הלגיונות הרומיים שפעלו באזור.

יאיר דנון