מחלקים
ספורטאי השנה שלנו הוא, מסתבר, ספורטאית

ספורטאי השנה שלנו הוא, מסתבר, ספורטאית

הטניסאית יוליה גלושקו עשתה שנת קאמבק מטורף • לוחמת הקטוואנדו מיכל זריהן כבר רואה את אולימפיאדת טוקיו בעיניים • בדיוק כמו הסייפת יאנה בוטביניק • ובדיוק כמו הג'ודוקא גילי שריר • ברגע האחרון נכנס לחמישייה שלנו גם בן שהר • ומה זה אומר שכשרונות כמו שחר מנחם ובר ראובן נותרו בחוץ?

מצעד ספורטאי השנה של "מודיעין News" מוגש הפעם בסימן כוח נשי. מתוך חמשת הנבחרים ארבע הן נבחרות. הווה אומר - רוב מכריע למין החזק. מה זה חזק? בריון. אחת חובטת, אחת בועטת, אחת דוקרת ואחת חונקת. אם יחברו אותן ביחד יוצא המגה זורד (מהפוואר ריינג'רס, רובוט ענקי חמוש בחרב). אגב כך, אחת מהן מגיעה אלינו ממזור, אבל היא בכל זאת מצאה כאן בית חם. ולא רק בגלל שינויי האקלים.

מי שהיו קרובים במיוחד להיכנס לחמישייה, אבל בסופו של דבר מצאו את עצמם בחוץ מפאת קוצר המקום, הם בר ראובן (לוחם הטאקוואנדו שרשם בשנה החולפת שורת הישגים שסידרה לו מקום בסגל האולימפי), השחיינית שחר מנחם (שהפתיעה את כולם זולת את עצמה כשקבעה את הקריטריון לאליפות אירופה לבוגרות כשהיא רחוקה עשירית השנייה בלבד משיא ישראל ב- 200 גב) ויוני ניר, שחתם לעונה נוספת בהפועל רמת גן גבעתיים בניסיון שלישי לסייע לה להעפיל לליגת העל בכדורסל.

וכעת, טאם, טאם, טאם, תופים, חצוצרות, משולש, החמישייה הפותחת:

יאנה בוטביניק

רשימת ההישגים של הסייפת המוכשרת בת העשרים מדברת בעד עצמה: מחזיקת הגביע לנוער בארץ וסגנית מחזיקת הגביע לבוגרות. וגם: שביעית בעולם עד גיל .1, בארץ, למרות גילה הצעיר, היא כבר מדורגת ראשונה בבוגרות. היא סיימה במקום השמיני באליפות אירופה עד גיל 21 ובמקום החמישי בגביע העולם בגרמניה. חברה בנבחרת ישראל בדקר נשים, וכדי להגיע לאולימפיאדה היא תזדקק לעזרתן של חברותיה לסגל (דר הכט, ורה קנייבסקי וניקול גברילקו).

ארבע הנבחרות שידורגו ראשונות בדירוג הקבוצתי נכון לרביעי באפריל 2020 יעפילו לאולימפיאדה. לנבחרות הללו יצטרפו גם ארבע הנבחרות הטובות ביותר מבין הנבחרות שידורגו 5-16 בעולם בחישוב של אחת מכל יבשת. הסתבכתם? אפשר להפסיק לחשב. כרגע, נבחרת הנשים הישראלית מדורגת 17 בלבד. לא בכדי היא נחשבת כבעלת פוטנציאל גדול, אבל לפריז 2024.

יש גם מסלול ישיר לאולימפיאדה לבודדים ולא מן הנמנע שיאנה תעשה הבלתי ייאמן כבר בשנתיים הקרובות. כי גם כשהיא נופלת, יכול להיות שמדובר במלכודת דבש. אפשר לסמוך על מי שהגדירה סייף כ"שחמט מהיר" שהיא רואה לפחות שלושה מהלכים קדימה, אם לא שלושים.

מיכל זריהן

לוחמת הטאקוואנדו בת ה-23 כבר חולמת על טוקיו 2020. ובחלומה, כך ממקור ראשון, היא לא רק משתתפת אלא גם לוקחת הביתה מדליה. בדרום קוריאה היא רשמה את שמה כאחת התקוות הגדולות של הספורט הישראלי בזכות הישג השיא לספורטאית בענף - המקום החמישי באליפות העולם. בדרך היא גברה על  המדורגת ראשונה בקטגוריה ועל אלופת אירופה עד גיל 21, ועדיין היא יצאה מאוכזבת. ההישג הזה זיכה אותה בכניסה לסגל האולימפי וסידר לה קוף במשקל 49 ק"ג על הגב, שהיא נושאת בשמחה.

מאז היא סיימה שוב במקום החמישי בגרנד פרי מרוקו, בקטגוריה האולימפית, תוך שהיא גוברת על המדורגת ראשונה וכן על סגנית אלופת אירופה. היא זכתה במדליית זהב באליפות בולגריה הפתוחה, במשקל 46 ק"ג, עם ניצחונות על אלופת אירופה ועל סגנית אלופת העולם. היא קטפה מדליות נוספות: במולדובה זהב ובלוקסמבורג ארד. נכון להיום היא מדורגת בטופ 20 בקטגוריה שלה, אבל בקצב הזה, היא עוד תטפס גם לטופ 10. כדי להגיע לטופ שלוש בטוקיו היא תצטרך לעשות בדיוק את מה שהיא עושה עכשיו. קצת יותר טוב. אבל, באמת, רק קצת.

גילי שריר

הג'ודוקא ירדן ג'רבי פרשה והשאירה במשקל 63 ק"ג העמוס בור שמאיים להתמלא במהרה. אחת מנושאות החול מתאמנת כאן במודיעין, ומחליפה אוטובוסים ממזור כדי להיות מספר אחת. כלומר, בעולם. בארץ היא סופרת שבע או שמונה אליפויות ישראל רצופות (כולל אליפות הארץ לבוגרות). או בעצם, לא סופרת.

עם שם משפחה שמרמז על כוחה, גילי שריר פרצה בסערה לקדמת הבמה בזכות מדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 21, כשהיא עוד לא בת 18. בארבע תחרויות סבב שקדמו לאליפות, היא אספה שלוש מדליות, אבל את הגושפנקה, כאמור, היא סיפקה בסלובניה. אחר כך היא הספיקה לזכות גם במדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 23 שנערכה במונטנגרו, בעוד שבאליפות אירופה לבוגרות שנערכה בארץ, היא סיימה במקום השביעי המכובד. בתחרות הגרנד פרי שנערכה בהוהוט, סין, היא גברה על המדורגת אחת במשקל ואספה לחיקה כסף, אחרי שנאלצה לוותר על קרב הגמר עקב פציעה. זאת בקטגורית "בוגרות", חובה להזכיר, למרות שברוב המדינות היא לא יכולה אפילו לשתות.

בשנה האולימפית, 2020, היא צפויה להפוך בוגרת לכל דבר ועניין, אבל אם היא עושה את מה שהיא עושה כבר עכשיו, אולי בכלל עדיף לה להישאר צעירה לנצח.

בן שהר

החלוץ שהרחיק לנגב סייע להפועל באר שבע לזכות באליפות שלישית, עם 11 שערי ליגה ב- 29 הופעות ו-14 שערים בכל המסגרות. אלה הפכו אותו, זו עונה שנייה ברציפות, למלך שערי הקבוצה. הוא הוכיח שאפשר לסמוך עליו ושמאזן דו ספרתי של כיבושים הוא ירשום גם על רגל אחת.

בשנה הזאת הוא התמודד עם פציעת כתף ששלחה אותו עד ללונדון, ועם רכש צ'כי יקר, תומאש פקהארט, שהגיע כדי לתפוס את מקומו. הוא יכל לשניהם. הוא נכנס בגאון לרשימת 250 הכובשים הגדולים של ליגת העל בכל הזמנים וכשהגיע הפלייאוף העליון הוא העלה הילוך כרגיל וזכה בחוזה לחמש שנים בסכום של קרוב לחצי מיליון דולר לעונה. בינתיים עבר קיץ, ומעמדו התערער משמעותית, אפילו בהשוואה לשנים הקודמות. אבל בן שהר ממש לא צריך לדאוג, הוא עשה מספיק כדי שיהיו מי שיחשקו בשירותיו של היהלום ממודיעין. אם זאת באר שבע עצמה, ואם אלו אחרות שכבר עוקבות בעניין. 

יוליה גלושקו

מהרהורי פרישה לגראנד סלאם, תוך שנה. מהמקום ה-300 בעולם אל סף המאיה הראשונה (127 נכון לכתיבת שורות אלה), בחודשיים בלבד. מכתבת הספד ספורטיבי בעיתון זה, לראשות הרשימה בגיליון החגיגי הנוכחי.

מאז משחקי הפדרציה הכל התחבר ליוליה גלושקו. הברגים בראש, אמיר חדד, אורן בן נור וקרן שלמה, הניצחונות והתארים. אחרי שהפסידה חמישה מששת המשחקים הראשונים ב- 2018 היא רשמה ב-56 המשחקים האחרונים שלה מאזן מדהים של 9:47, קטפה את המקום הראשון בשלושה טורנירים, בתאילנד, בסינגפור ובקנדה, והגיעה עד לסיבוב השני של אליפות ארצות הברית הפתוחה, בזכות שלושה ניצחונות במוקדמות וניצחון אחד על המדורגת 62, מוניקה ניקולסקו. זאת לפני שנכנעה אחר כבוד למי שעתידה לזכות בטורניר היוקרתי - נאומי אוסאקה. אחרי פדרר, נדאל, דיוקוביץ' וסרינה וויליאמס, גם לנו הגיע סיפור אחד איכותי, שכולל פציעה, התרסקות, משבר וכמובן, סוף טוב.     

זוכים נוספים

מאמן השנה

נערי ב' של מכבי מכבים רעות העפילו לליגה הראשונה, כשנמרוד כהן עומד על הקווים ומנצח על המקהלה. שלושה שבועות אחר כך הוא הוא הוסיף לעצמו אליפות נוספת, הפעם כמאמן ילדים א' של המועדון. עוד לפני כן, הכהן השיג את הדובדבן שעל הקצפת, לפני שהייתה בכלל קצפת, עת הבטיח את עלייתה של הקבוצה הבוגרת לליגה הארצית. וזה לא שלא היו לו יריבות. גבעתיים החזירו את טפירו מפרישה ועלו ל-18 הפרש בבית כדי למחוק את ה-11 פור שהמכבים סחבו איתם מהסיבוב הראשון. נמרוד לקח פסק זמן ועשה סדר. זה נגמר בחמש מינימלי, למרות 8 מ-25 מהעונשין ו-6 מ-25 מהשלוש.

מאמן כנראה נמדד דווקא כשהשחקנים שלו לא פוגעים. אותה גבעתיים, אגב, עלו בסופו של דבר לליגה הארצית, דרך הפלייאוף, כשהם עוברים בדרך את עוצמה מודיעין. עוד נקודה למאמן הזה. בסך הכל היו לו שלוש אליפויות בשנה האחרונה, ושש אליפויות בשנתיים. אחרי כל זה, הוא פותח עונת בכורה בליגה השלישית בטיבה בארץ ומודה בכנות "הקריירה שלי כמאמן מתחילה להיספר מהיום".

מפעל חיים

אדוארדו קברל שיחק רוגבי כל אימת שיכל ואף שימש כקפטן קבוצת "ג'וקי קלאב" מבואנוס איירס, כשעוד שיחקה בליגה הראשונה בארגנטינה. לאחר שפרש הוא הקים בקורדובה מועדון שמשחקים בו היום מעל לאלף וחמש מאות שחקנים, ולישראל הוא הגיע על כדור גומי אליפטי שזרק בעצמו. בשנת 1999 הוא מונה לצד דימה סוקובלב למאמן נבחרת הנוער של ישראל, והוביל אותה להישג הגדול ביותר ברוגבי הישראלי – מקום ראשון באליפות אירופה לנוער עד גיל 18, והעפלה לשלב הפלייאוף באליפות העולם. הרזומה שלו כולל גם את נבחרת השביעיות של ישראל, נבחרת 15 על 15, ונבחרת הנשים.

אחרי שרשם הישג נוסף בדמות "השופט הבינלאומי הראשון שיצא את ארץ הקודש" הוא התפקד למודיעין ב-2010 והרביץ בה את תורתו, תורת הרוגבי, מן הסתם.  השנה הוא זכה לכבוד הראוי לו כשקיבל את אות מפעל החיים מטעם איגוד הרוגבי האירופי, על תרומתו לענף, ובמהלך המשחק בין ישראל למלטה, הוא קיבל גם את אות מפעל החיים מאיגוד הרוגבי המקומי, על תרומתו לפיתוח הענף בישראל. כעת הוא מקבל מאיתנו עוד אות. נלך על כ'.  

פארסת השנה

קבוצת הבוגרים של עירוני מודיעין הפכה זה מכבר לסיפור העצוב של הספורט במודיעין, אבל בשנה האחרונה היא שברה אפילו את השיא השלילי שהציבה היא עצמה. דני רודיטי, אחרי קדנציה בת שנתיים, שהסתיימה בשתי גיחות קצרות לפלייאוף העליון, הועזב. נאמר כי ההתקשרות בין הקבוצה למאמן הגיעה לידי מיצוי. שרון חיטמן, מאמן מכבי הרצליה, ששימש בה מנהל מקצועי למחלקת הנוער, ושעבד קודם לכן במחלקות הנוער של מכבי והפועל תל אביב, מונה בקול תרועה לקבוצה שהתחדשה באותו הקיץ גם ביושב ראש ובמנכ"ל.

הספתח היה כמובן קטסטרופה. חמישה משחקים, ארבעה הפסדים, יחס שערים אללה-יוסתור. שרון חיטמן פוטר עוד לפני שהספיקו להבין שלא מדובר בעוזי. אז הנה, הישג, עף מאמן תוך חמישה מחזורים, אפילו זה עוד לא קרה פה. ואת מי הביאו במקום? לא משהו נגד דני רודיטי, באמת שלא. אבל האם זאת זאת הייתה תכנית ב' של הקודקודים החדשים למקרה שדברים ישתבשו? קודקודים קודקודים, אבל מה עם קודקודם? אפשר להניח שלא הייתה תכנית ב', ואפשר להניח שגם על תכנית א' לא חשבו עד הסוף. העיקר שיש יושב ראש חדש ויש כיסא חדש למנכ"ל, וכולם מחלקים אחד לשני מחמאות ושמפניות.

בסוף, האיש שהיה פה לפניהם הציל להם את הישבן. אבל במקום להניח את המפתחות ולהגיד "עשיתי את שלי בשביל הסמל", הוא שוב ירקוד לחליל המזייף הזה. ושרון חיטמן? שבוע לאחר מינויו, כשנשאל על העבר הבעייתי של המועדון הוא ענה "אין לי מושג מה היה, אני יכול לדבר על מה יהיה". חבל שלא למד מושג, כי מה שהיה הוא שיהיה.

יאיר דנון