דיור מוגן 16.12.18
"הפארק הטכנולוגי של מודיעין הוא שרשרת של החמצות"

"הפארק הטכנולוגי של מודיעין הוא שרשרת של החמצות"

חבר המועצה לשעבר ויזם הנדל"ן עמיקם אורן הניח על שולחן העירייה הצעה לשנות את התב"ע של המתחם, שהתמלא במרכזים לוגיסטיים ועלול להחמיץ את רכבת ההייטק • "מדובר במצב חירום", הוא אומר. "כל יום חשוב"

עמיקם אורן, אחד מיזמי הנדל"ן הבולטים במודיעין, שהחליט אסטרטגית להעביר את חברת הנדל"ן שבבעלותו מתל אביב לפארק הטכנולוגי במודיעין עוד לפני יותר משלוש שנים, לא מצטער על ההחלטה למרות שהוא טוען כבר שנים כי לפארק הטכנולוגי של מודיעין יש חבלי קליטה קשים ונעשו בו טעויות תיכנוניות רבות שעליהן אנחנו משלמים כיום את המחיר.

שבועיים לאחר פירסום הכתבה בעיתון זה על כניסת (עוד) מסה של מרכזים לוגיסטיים לפארק מגלה אורן כי הניח הצעה תיכנונית על שולחנו של מהנדס העיר ובמרכזה המלצה לשינוי מהותו של תוכנית המתאר של הפארק הטכנולוגי (תב"ע) שתאפשר לחזור לפיתוח הפארק על בסיס הבאת חברות הייטק ולא בניית מבנים לוגיסטים נוספים.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאנחנו משלמים כיום את המחיר?

"בשנים 90-91 הובלתי, כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, את תכנון העיר מודיעין ומהרגע הראשון היה לנו חזון מאוד מגובש לגבי העיר. היה ברור כי עיר המתוכננת ל-250 אלף תושבים והיא תהיה למעשה מנותקת מגוש דן ולכן היא תהיה חייבת לפתח אזור תעסוקה משלה המתאים לגודלה ולמאפייניה הדמוגרפיים וכך נולד אזור התעסוקה".

אז מה הבעיה?

"לימים יכונה אזור התעסוקה 'ליגד סנטר' ובשמו הסופי 'הפארק הטכנולוגי'. הפוטנציאל העסקי שלו הוא עצום ויש לו יתרונות רבים כמו מיקום מרכזי, נגישות מרבית למערכת הכבישים הארצית, קרבה לשדה התעופה, סמיכות ליערות בן שמן, כל אלה הפכו את הפארק לאטרקטיבי מהרגע הראשון".

נשמע מבטיח...

"כן. ואכן חברות מובילות כמו בזק וסלקום הבינו את הפוטנציאל הטמון בפארק ושקלו ברצינות רילוקיישן לפארק. הגדילה לעשות חברת סלקום בימי הזוהר שלה שהחליטה כבר על מעבר למודיעין ואף רכשה לשם כך קרקע בשטח של 70 דונם היכן שהיום עומד מתחם 'נייר חדרה'. היא אף השלימה תכנון ראשוני של קמפוס סלקום במודיעין".

ומה קרה?

"באותו שלב אנחנו, חברת CPM, ניהלנו את הפרויקט עבור סלקום ואז להפתעתי סלקום הודיעה שהיא עוברת לנתניה ולא תבנה את הקמפוס שלה במודיעין".

למה?

"את זה צריך לשאול את ראש העיר דאז משה ספקטור. אולי הוא יודע  לספר איך הצליחה מרים פיירברג, ראש העיר נתניה, 'לגנוב' לנו את סלקום מתחת לאף".

אז בגלל חברת סלקום שקיבלה החלטה לפני יותר מחמש עשרה שנים נוצרה סטיגמה לגבי הפארק הטכנולוגי?

"זה לא רק סלקום. גם בזק וגם אלביט ועוד חברות מובילות ברמה הארצית הרצו להגיע לפה וזו ההחמצה הראשונה שלא הצלחנו להביא אותם לפארק הטכנולוגי. אבל ואז באה ההחמצה השניה והמשמעותית יותר".

והיא?

"פרנסי העיר, שלא הצליחו להביא חברה מובילה דוגמת סלקום, היו חסרי סבלנות ורעבים להצלחות בטווח הקצר החליטו לשנות את תכנית המתאר של האזור ולאפשר הקמת מרכזים לוגיסטיים בפארק. על זה אנחנו משלמים היום".

כלומר?

"המפגש בין אנשים נטולי חזון וחסרי סבלנות עם צרכים הולכים וגדלים למרכזים לוגיסטיים באזור המרכז היה קטלני, כי שינוי תכנית מתאר בסדר גודל כזה חייב החלטה של מועצת העיר. ואמנם, החלטה שכזו בהובלתו של ראש העיר התקבלה פה אחד למעט התנגדותי כחבר מועצה אז. אני הייתי חבר המועצה היחיד שהצבעתי נגד שינוי התב"ע והזהרתי שזו תהיה בכיה לדורות".

ונכשלת בנקודת הזמן ההיסטורית הזאת לגבי מה שהתרעת?

"כן. היום אנחנו רואים וזה פורסם לפני שבועיים במודיעין ניוז, כיצד הפארק הטכנולוגי התמלא במבנים לוגיסטיים שלא מתאימים לפה בכלל. כל מה שהתרעתי בפניו הולך ומתממש לנגד עיננו. הפארק מיצב את עצמו כאזור המחסנים של מדינת ישראל אשר לא נתפס כיום בעיני החברות המובילות, חברות הטכנולוגיה, ההיי טק והמשרדים כמקום ראוי להעתיק אליו את משרדיהם".

עד כדי כך?

"כן. התשתית שהוכנה לפארק הטכנולוגי לא מתאימה למרכזים לוגיסטיים. מערכת הכבישים, הכיכרות, העומסים המתוכננים על מבנה הכבישים הותאמו לרכב קל ולא למשאיות. מעבר לכך יש גם חוסר ניצול של זכויות בניה שגורם לבזבוז עצום של שטחים יקרים והופך את ההכנסות מארנונה להרבה פחות כלכליות לעירייה".

מה אתה מציע לעשות?

"ראשית אני מציע לשנות מיד את התב"ע של הפארק הטכנולוגי ולבטל את האפשרות לבנות כאן עוד מרכזים לוגיסטיים. מה שנבנה כבר אבוד. הרי לא נהרוס מרכזים לוגיסטים שנבנו ונקים במקומם מגדלי משרדים או מסחר. אבל אפשר לפחות להציל את מה שנשאר לעתיד כרזרבת קרקע. מעבר לכך, חברת CPM שבבעלותי קיבלה שתי החלטות אסטרטגיות חשובות".

מהן?

"האחת היא להפוך את הפארק הטכנולוגי במודיעין לאחד המוקדים המרכזיים של השקעותיה מתוך אמונה בפארק לטווח ארוך. השנייה היא להעביר את משרדי הקבוצה לפארק לאחר 23 שנה בתל-אביב".

ומה זה אומר בפועל?

"החברה את הבנייה והאכלוס של בניין אטריום הראשון לפני שלוש  שנים ועכשיו אנחנו בונים ונאכלס את אטריום 2 כבר בקיץ הקרוב של 2019. התחלנו בתכנון של בניין נוסף, אטריום ,3 שיהיה קמפוס בשטח בנייה הגדול פי ארבעה מהבניין הראשון".

ואיך ניתן, לשיטתך, להציל את הפארק הטכנולוגי?

"בנוסף להשקעה העצומה שנעשית היום ע"י הנהלת העיר הנוכחית בפיתוח התשתיות, הכבישים, שבילי האופניים והשטחים הציבוריים הפתוחים (שצ"פים) צריך להתרכז במיתוג מחדש של הפארק ברמה הלאומית ולבצע שינוי דרמטי של תכנית המתאר. הן בזכויות הבנייה, הן במגבלות הגובה והן בשימושים המותרים. חייבים לעשות את זה מהר, כי כל יום שעובר והשינוי לא נעשה מנציח את הבכייה לדורות. מדובר במצב חרום וכך צריך להתייחס אליו".

יאיר דנון