(newsדיור מוגן 10.7.19
הבשורה על-פי לטם

הבשורה על-פי לטם

היא החלה את דרכה הציבורית כנערה פעלתנית ברעות, אחרי הצבא התמזגה לתוך המערכת והפכה למנהלת מחלקת הצעירים והנוער בעירייה, ועכשיו היא עוזבת את המנגנון ומתכוונת לקדם את ענייני הצעירים כחברת מועצה מן המניין • לטם גל בגירסת 2018, בגיל 35 ועם ארבעה ילדים, מסבירה מדוע עשתה את המהלך

לראיון הראשון שלה כפוליטיקאית, אחרי 11 שנים כעובדת עיריית מודיעין, מגיעה לטם גל מלווה בדוברת קמפיין הבחירות של חיים ביבס. אולי זה החידוש שבפוזיציה הנוכחית שלה, אבל גם כך מי שניהלה את מחלקת הצעירים והנוער בעירייה בשש השנים האחרונות כמעט ולא נופלת לקלישאות של פוליטיקאים מתחילים ומדברת בפתיחות על ההצלחות בשנים האחרונות, וגם על הדרך הארוכה שעוד יש לעשות בעיר בגזרת הצעירים.

גל היא בת 35, נשואה לרון שהוא כבד שמיעה ("תמיד אמרתי שרק חירש יסכים להתחתן אתי") ואם לארבעה ילדים שהגדול שבהם בן שש ואילו הקטן נולד רק לפני שלושה שבועות. היא גדלה ברעות מאז שהייתה ילדה, הייתה חברה במועצת הנוער העירונית ונכנסה לתפקידה בעירייה בגיל צעיר. היא מסיימת כיום תואר שני בממשל ומדיניות ציבורית. את התואר הראשון שלה עשתה בחינוך. "גדלתי בתוך כל הברנז'ה של רעות וכשהשתחררתי מהצבא חזרתי לכאן", היא פותחת. "נכנסתי לעירייה בשנת 2007 וזה היה טבעי שאגור בעיר ואגדל כאן את הילדים שלי".

רגע לאחר שהתמקמה במפתיע במקום הרביעי בסיעתו של ביבס למועצת העירייה, והתפטרה מתפקידה כפי שנדרש על פי החוק, מתפנה גל לסכם שנים ארוכות של עשייה בעירייה ולהסביר למה לה בכלל פוליטיקה עכשיו.

איך מסכמים את התקופה בעירייה?

"היו הרבה שינויים במהלך השנים האלו. התחלנו כיחידת נוער בלבד, בעיקר בתחומי הפנאי ואולי קצת מנהיגות, והיום זו מחלקה שנוגעת בנוער וצעירים ונחשבת לאחת המחלקות הטובות בארץ. המחלקה הגיעה להרבה מאוד הישגים, בעיקר בתחום הצעירים שלא היה קיים לפני שנכנסתי לתפקיד".

אם נשאל בני נוער על מצבם בעיר ופעילות המחלקה, הם ירגישו כמוך?

"אני חושבת שאם תשאל את הנוער בכל מקום בארץ הם יגידו לך שמשעמם להם ואין להם מה לעשות. הם לא יודעים לנתח נכון מה עושים ומה לא. בגלל שבעיר שלנו אין עדיין מספיק מקומות בילוי של יזמים פרטיים ולא של העירייה, בעיקר לבני נוער, אז העירייה משקיעה הרבה מאוד בלייצר תוכן שהעירייה מביאה. האם הנוער יודע להבדיל בין תוכן שהעירייה מביאה לבין תוכן שהוא פרטי? הם לא יודעים. אבל בסוף יש להם מה לעשות כאן. גם פנאי, גם תוכן וגם מנהיגות. הם לא באמת משועממים פה. כמה הם יידעו להגיד? אני לא יודעת אם אני בתור נערה ידעתי להגיד אם טוב לי או לא. אבל יש להם תעסוקה".

כמי שהייתה נערה בעיר לפני הרבה שנים, את רואה הבדל לעומת היום?

"זה בהחלט שונה לגמרי. אם מנתחים את כמות מתחמי הנוער ותנועות הנוער אז ברור שאנחנו בקפיצה מסיבית. בכל המדדים האלה אנחנו מובילים בארץ. הקפיצה היא מאוד גדולה וזה אחד הדברים שהכי קל מבחינתי כמנהלת המחלקה לנתח. ויש עוד הרבה לאן לשאוף".

מה עוד חסר?

"אל"ף - עוד מתחמים. בגלל שהעיר מאוד גדולה גיאוגרפית אז מספר מתחמי הנוער עדיין לא מספק. וזה משהו שכבר עובדים עליו. צריך לדאוג שבכל שכונה בעיר יהיה מתחם נוער מרכזי, בנוסף לאחד שמתאים גם לקהל דתי. צריך עוד תנועות וארגונים, למרות שיש כמו מאוד גדולה גם הביקוש גדול וצריך עוד. יש עוד הרבה עבודה בשילוב קהילות בני נוער שכבר קיימות, כמו קהילות של יזמים ומנהיגים. בני הנוער היום מחפשים פחות מקומות שיספקו להם מענה רק לפנאי. הם מחפשים מרחב שיאפשר להם ליזום ולהביא דברים חדשים. צריך גם עוד השקעה בספורט. בחשיבה שלנו צריך יותר לחשוף את בני הנוער לספורט עממי, גם לקהל של הבנות. אלו הדברים המרכזים בתחום הנוער".

ומה לגבי הצעירים?

"טוב, זה כבר עולם ומלואו. אנחנו רק מדגדגים את ההתחלה בתחום הזה, כמו גם בכל הארץ מבחינת ההבנה של מה הצעירים מחפשים. יש לנו את 'יודה', מרחב הצעירים היחיד שבשנה האחרונה רק הוכיח לנו כמה יש צורך בעוד מרכזי צעירים בעיר. צריך הקמה של עוד מרחבים, של טכנולוגיה ויזמות. אנחנו מדברים פה על גילאי 18-35, שצריך להפריד לחתכי גילאים משום שמה שבן 18 צריך זה לא מה שבן 30 צריך בעיר שלו. אנחנו מדברים על ארבע אוכלוסיות מאוד שונות וכשמנתחים לעומק ומבינים מה הם מחפשים אז מבינים שכל אחד צריך משהו שונה".

איך דואגים לשמור אותם בעיר?

"יש פה אלפי צעירים בגילאי 20-25 שנשארים לגור בעיר. אנחנו מגלים יותר ויותר צעירים שנשארים לגור פה. לא כולם רוצים דירות שותפים בעיר הגדולה. צריך למצוא את הדרך לאפשר להם ללמוד מחוץ לעיר אבל להישאר לגור בה. להנגיש להם את הלימודים. הן מבחינת הייעוץ להשכלה, שיתוף פעולה עם המוסדות האקדמיים, מבחינת תחבורה ייעודית ללימודים וגם מקום ללמוד בו. ה'יודה' מפוצץ בסופי השבוע בצעירים שמחפשים מקום שקט ללמוד בו".

הם רואים את עצמם נשארים לגור פה?

"תלוי מי. יש כאלה שכבר עשרים שנה פה והזהות שלהם היא מודיעינית, ויש אחרים שאומרים שייצאו ללמוד ויחזרו לכאן בהמשך. מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות ומאוד חשוב שנעבוד על פתרונות בשוק הדיור להשכרה. צריך להביא את זה למקום שהם יוכלו להרשות לעצמם לגור כאן בעיר, וזה לאו דווקא בהוזלת מחירי הדירות אלא בהתאמת הדירות לקהל הצעיר. עובדים היום על היתר לפיצול דירות, כמו שכבר יש היתרים להרחבת דירות ואז הן יכולות להיות מתאימות לדירות שותפים. גם במרכז העיר יהיו דירות קטנות יותר, בפעם הראשונה במודיעין. אנחנו גם מחפשים פרויקטים ברמה הארצית בנושא שכירות ושותפים. צריך לעודד בעלי דירות להשכיר את הדירה שלהם לשותפים. כיום הם מעדיפים להשכיר לבעלי משפחות ואין לנו עדיין את הפתרונות. אלו דברים שצריך לעבוד עליהם, צריך למצוא אותם. יש כל מיני גופים שמייצרים איזושהי שיטה לעבוד עם בעלי דירות בנושא, אם זה בתמריצים שונים, וזה משהו שאנחנו צריכים להיכנס אליו. לא לחכות עוד חמש שנים".

יש מחשבה להקים פה כפרי סטודנטים, כמו בלוד למשל?

"עדיין לא. הם הוקמו מתוך זיהוי של סטודנטים בצורך חברתי בשכונות בלוד. זה גם לא הגיע מהעירייה אלא מהצעירים וזה דבר שחשוב לי לקדם. הנושא של זיהוי קהילות של צעירים וההנה שלנו כרשות שהצעירים צריכים להפוך מלקוח לכוח. זה אחד הדברים החשובים. כשאתה מכיר עיר מאפס ואתה רוצה למשוך תושבים אתה נותן להם מה שהם רוצים. אבל היום זה כבר לא עובד ככה, אתה לא יכול כל הזמן להאכיל את התושבים בכפית. הצעירים גם היום פחות מחפשים שיאכילו אותם בכפית, הם מחפשים להיות משמעותיים וככה קמו הקהילות האלו".

אז הפתרון עבור צעירי העיר הוא יזמות פרטית בתמיכת העירייה?

"כל עסק בעיר שפונה לצעירים או שייך לצעירים קיבל את מלוא הגב והליווי. אין פה עסק צעיר שלא היינו אצלו ולא ניסינו להקל ולעזור. כולם צריכים לקום ולהשפיע על העתיד שלהם, אבל בהחלט צריך פה שילוב של יזמות פרטית ותמיכה עירונית. היודה מצליח בגלל הרבה חבר'ה צעירים שהצטרפו לפורום מוזיקאים או פורום מנהיגים. אנחנו ניתן את הליווי אבל זה חייב לבוא גם מהם".

בזמן שהקפה וארוחת הצהריים של גל ודוברת הקמפיין מגיע לשולחן, לטם מסבירה את מהות הקעקוע הייחודי שמעטר את חלקה הפנימי של אמת ידה ובו מופיעות האותיות הראשונות של כל בני משפחתה בשפת הסימנים דווקא. "צריך להוסיף עוד מעט עוד אחד", היא אומרת ומספרת גם שהודות ללקות השמיעה של בעלה נוצר בית ודינמיקה משפחתית הרבה יותר רגועה מהנורמה.

אז למה לך פוליטיקה באמצע החיים? ועוד שנאלצת לוותר על קביעות בעירייה ומשכורת קבועה?

"מה שחשוב לי הוא לא הפוליטיקה אלא להיכנס למועצה. לאורך השנים שעבדתי בעירייה אני יודעת שהשפעתי ועשיתי הרבה מאוד דברים שהטביעו את חותמם בעיר, אבל יש איזושהי תקרת זכוכית בתפקיד. יש הרבה מאוד דברים שהמחלקה שלי לא עסקה בהם ולא יכולה לעסוק בהם, שהם עדיין משפיעים מאוד על הנוער והצעירים, ששייכים למקומות אחרים. כדי לתת השפעה כוללת, לא רק בנוער וצעירים כי יש עוד תחומים שמעניינים אותי. יש גם כמובן את הקידום האישי המקצועי שלי לאו דווקא בתוך העיר, במקביל להשפעה בתוך העיר".

יש האומרים כי את "חיילת של ביבס" וסבורים שהוא כבר ימצא לך תפקיד, אולי במרכז השלטון המקומי...

"לא הייתי חיילת של ביבס (צוחקת). אני חושבת שצמחתי במקביל לצמיחה שלו. הייתה לי אפשרות במשך כל השנים להביא את האני מאמין שלי. אני חושבת שהוכחתי את עצמי בפניו וזו גם הסיבה שהוא בחר בי להצטרף לסיעה שלו. בקשר למרכז השלטון המקומי, זה פחות הכיוון שלי. אני גם לא מחפשת שיסדרו לי תפקיד. זו ההזדמנות שלי להוכיח את עצמי ולהתקדם בכוחות עצמי וזה מה שאני רוצה".

היו חששות או שישר ידעת שתסכימי לפנייתו של ביבס להצטרף?

"היה ברור שאם אני הולכת על זה אז אני הולכת עם חיים. הוא איש של עשייה שמוכיח את עצמו. העבודה איתו לאורך השנים הייתה נהדרת ואני חושבת שזו הרשימה בין היחידות בהן האנשים הם חשובים ולא רק ראש הרשימה, בניגוד לרשימות אחרות בהן מי שחשוב הוא רק המספר אחת. אם כבר לעשות צעד, אז לעשות אותו עם רשימה שבה אני לא אהיה קישוט. אני רוצה לעשות במקומות בהם לא יכולתי להשפיע. אני נכנסת כדי לעשות".

אז את לא תהיי פוליטיקאית מז'אנר ה"פוליטיקאי פייסבוק"?

"אהמ... מאוד רחוק כזה. הפייסבוק הוא כלי נהדר אבל זו לא המטרה אלא רק אמצעי".

לאורך השנים היו לך גם כמה עימותים עם אילן בן סעדון, מחזיק תיק השירותים החברתיים. גם כאן יש מי שטוען שפעלת בשירותו של ביבס.

"שירתתי את מי שהחזיק את התיק שלי ואת הציבור בו אני צריכה לטפל. לא היה לי שום חיבור עם תיקי הרווחה שמחזיק אילן. היו לנו דווקא לא מעט שיתופי פעולה, חלקם מוצלחים וחלקם פחות וזה לגיטימי. לא איפשרתי למי שלא צריך להיות בתוך התחומים של הנוער והצעירים לגעת בתחומים האלה. כל מי שניסה לגעת בתחומים האלה, שהוא לא איש מקצוע, לא צריך להתעסק בזה. המקום שלי היה לשמור על פן מאוד מקצועי וברגע שניסו להכניס לזה לצערי פוליטיקה לא נקייה דאגתי לעמוד שם ולדאוג שזה לא יקרה".

יום אחרי הבחירות את רואה את עצמך מקבלת את תיק הנוער והצעירים?

"בוודאי".

יש גם את אלעד שמענוביץ שוודאי ירצה את התיק הזה.

"בסדר, אבל זו אחת הסיבות שאני בפנים ושחיים רצה אותי. אבל לא רק, זה גם ספורט ותרבות ונגישות ויכול להיות עוד הרבה דברים כמו למשל העסקים הקטנים".

תהייה אכזבה אם לא תקבלי את התיק?

"אני לא יכולה להגיד שלא אבל גם לא יכולה שכן ושזה יהרוס לי את כל התוכניות. אני חושבת שכל דבר שמקבלים צריך לקחת אותו. ודאי שזה התיק אליו אני מכוונת ואף אחד לא מסתיר את זה. אם לא ייצא יהיו דברים אחרים שארצה לקדם וחשובים לי. בסוף אני תושבת העיר, שכבר עוד מעט לא צעירה, ויש דברים שארצה לראות מתקדמים כי אני בחרתי לחיות את חיי כאן".

מכללת די בי איי