דיור מוגן 16.12.18
בדרך לשום מקום

בדרך לשום מקום

העונה של עירוני מודיעין רק החלה וכבר נראית אבודה • דני רודיטי כבר הצליח להוציא את העגלה הזו פעם מהבוץ • האם זה יקרה שוב?

החדשות הטובות הן שעירוני מודיעין לא ספגה בעשר הדקות האחרונות של המשחק. החדשות הרעות הן שהיא ספגה הרבה קודם לכן. פעמיים. באורח פלא, מ.ס שיכון המזרח הכתה בדקה ה-41 ושוב בדקה ה-43. אם זה לא היה קורה לבאיירן מינכן, אפשר היה לחשוב שמדובר במשימה בלתי אפשרית. טעות דפוס, תקלה בשעון של השופט או מבצע ברמי לוי. אפילו לספוג שתי סטירות בזמן כל כך קצר זה אתגר. לא כל שכן שני שערים.

אבל מבט חטוף על רשימת הכובשים מוכיח: את השער השני לא כבש יוסיין בולט אלא רועי אברג'יל. ניסים אזרזר צימק בתוספת הזמן, אבל הגול שלו ממש לא המתיק את הגלולה, כי נראה שעירוני מודיעין ממילא הקדימה קנה לוושט ועכשיו היא מחפשת מישהו שיעשה לה היימליך.

נכון להיום, לעירוני מודיעין אין הרבה נקודות, למעשה יש לה תשע בלבד, אבל נקודות אור יש לה אפילו פחות. אולי ניסים אזרזר, שמוביל הן את טבלת הכובשים שלה והן את טבלת המוצהבים שלה. ארבעה שערים וחמישה כרטיסים בכל המסגרות, יכולים להעיד שלא רק שאכפת לו, הוא גם מנסה לעשות משהו בנידון. עם ממוצע של שער לשלושה משחקים וצהוב לשניים מדובר בבאנקר. לפחות מבחינת הסיכויים שלו להיכנס לפנקס של השופט.

מבט על הטבלה מגלה מציאות קשה. עירוני מודיעין ניצבת במקום ה-12, חמש נקודות מגבעת זאב שמתחת לקו האדום, ה-גבעת זאב, שאותה היא לא השכילה לנצח במחזור הראשון של הליגה. 0:0 הייתה התוצאה. ומאז הפנים קדימה. לירידה. עם שני ניצחונות בתשעה מחזורים לא הולכים למכולת, הולכים לבית תמחוי. דני רודיטי כבר הוציא את העגלה הזאת מהבוץ פעם אחת, אבל בזמנו הוא לא הכניס אותה לשם. אחרי שהשכיח את שרון חיטמן, פתאום יש שמתגעגעים לאיש ששרד פה חמישה מחזורים בלבד. כך, המועדון שמתהדר במחלקת נוער מהגדולות בארץ מספק אסקפיזם ברמה של טורניר "פלונטר" ומפזר סיסמאות על חינוך לדרך ארץ כאילו הוא משחק במגרש של הצופים.

ככל הנראה זאת הסיבה שבגינה ימי שישי בצהריים נראים כמו פורימון. בינתיים משפצים את מגרשי הכדורגל על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר של פיפ"א, אבל סומכים על האוהדים שיגיעו לשם בשק קמח והשחקנים נראים כאילו הם מנסים להרשים משקיפים מפיב"א. בקצב הזה הפיתרון יהיה להפוך את כרי הדשא המרהיבים לבתי גידול של חפרפרות. מן הסתם, סינתטיות.

שאלת השאלות כרגע נוגעת למעמדו של המאמן. דני רודיטי הוביל את עירוני מודיעין פעמיים לשלב הפלייאוף, אבל לא מעבר. קברניטי המועדון חשבו שזה לא מספיק, ועובדה היא שהם הראו לו את הדרך החוצה. אפשר היה לקרוא לזאת החלטה אמיצה, אבל כשהמצב הפך קשה, הם הוכיחו רפיסות וקראו את האקס אל הדגל. לא שרודיטי אשם חלילה. ולא שהוא לא. מי יודע? בטח לא מי שצריך לדעת. כנראה שלמשמע השאלה, אפילו ידעוני יהפוך טבעוני. ואולי באמת מוטב לקברניטים המדוברים להיוועץ בגרפולוג. כלומר, באם הם לא עושים זאת מכבר. החלטותיהם בהחלט נדמות שרירותיות יותר מקריאה בפ"ה סופית. והרי מה יעשו כעת שלא עשו עד עתה? רק להתפטר נותר. וידוע שקברניטים, החוק מורה להם לטבוע בצוותא עם הספינה.

הרבה פעמים מדברים בכדורגל על דרך, בעירוני מודיעין דיברו עליה ללא הרף. כשהוקם המועדון, למשל, ובכל פעם שהתחלף יושב ראש, פעם אחת, או מאמן, שבע פעמים בספירה האחרונה ובכל פעם שהגיע ראש השנה. אבל כנראה שמתייחסים לדרך בקלות ראש. או לכל הפחות בסגנון זן: "אני לא יודע לאן אני הולך, אבל אני בדרך". אז עירוני מודיעין בהחלט בדרך, אבל בדרך לאן? אולי ליגה גימ"ל.

יאיר דנון