דיור מוגן 16.12.18
מהישיבה החרדית ועד להוגוורטס

מהישיבה החרדית ועד להוגוורטס

בחנוכה תארח מודיעין, בפעם השלישית, את כנס "חנוכדברא" שצולל למקומות הכי עמוקים בתרבות הארי פוטר • ישי קופרמן מטלמון, האיש שכתב את ספר החידות הראשון בנושא בעברית, כבר מתאמן על הבדיחות והחידודים • כשקיימנו איתו שיחה רצינית גילינו שמדובר בכלל בחרדי מבני ברק שנטש את הכיפה השחורה

מה הקשר בין סדרת הספרים והסרטים המצליחה הארי פוטר לבין מודיעין? ואיך קשורה לסיפור משפחה חרדית מבני ברק?

את כל התשובות לשאלות הנ"ל מספק ישי קופרמן, בן 22 מהיישוב טלמון, חובב הארי פוטר מושבע שאף כתב ספר חידות על הקוסם הצעיר וינחה בחנוכה הקרוב חידון בכנס "חנוכדברא" שייערך במודיעין בפעם השלישית, ב-3.12 בספריה המרכזית שליד היכל התרבות.

הכנס הוא פרי שיתוף פעולה של קהילת "הארי פוטר לבוגרים" עם ספריית מודיעין והוא מתקיים השנה בפעם ה-13. בכנס יתקיים חידון שיעביר קופרמן, שכתב את הספר "רידל איש חידה", ויתקיימו שתי הרצאות: "לונה לבגוד - קרן ירח באפלה" של אמנון הלל (מרצה ותיק שמעביר כבר שנים הרצאות פוטריסטיות) ו"המשחק הגדול של אלבוס דמבלדור 3" של אלכס דשבסקי, שחוקר את ההתייחסות הרוסית להארי פוטר. אחרי הדלקת נרות קהילתית יתקיים פאנל "הארי פוטר בקריאה פמיניסטית" בהנחיית נבט טחנאי ובהשתתפות חברות הקהילה. לסיום הערב יתקיים מופע הקראות מתוך "פאנפיקים" - יצירות מעריצים של הארי פוטר שתורגמו מתוך אתרי רשת ברוסית. המופע בהנחיית אלכס דשבסקי ונבט טחנאי ובהשתתפות חברים מקהילת "הארי פוטר לבוגרים". הכרטיסים לכנס, בעלות סמלית של 35 שקלים, יימכרו במקום.

ישי קופרמן, הלומד סיעוד ועובד בחברה המעבירה ערבי ואירועי טריוויה ייחודיים, גדל במקום בו לא היינו מצפים למצוא חובבי הארי פוטר, או בכלל רבים המחזיקים בביתם טלוויזיה. "גדלתי בעיר הקודש בני ברק", הוא מספר. "חרדים הארדקור. אבל ההורים שלי נורמליים. למדתי בישיבה חרדית מאוד נחשבת בפתח תקווה. איך 'נחלשתי' מחרדי לדתי-לאומי? בשנה השנייה בישיבה הבנתי שאני לא מתאים לשם אבל לא ידעתי לאן אני כן מתאים. ההורים שלי לא רצו שאמצא את עצמי בסוף בישיבה מסוג ז', אז הם עשו גוגל וחיפשו כל מיני אפשרויות. בסוף הם נזכרו שהבן דוד השני שלי, הבן של רוני אלשיך (מפכ"ל המשטרה. ע"ק) לומד בישיבה תיכונית-מוזיקלית בשם "כינור דוד" ביישוב עטרת. שם פרחתי, גם כמוזיקאי".

לא מהלך טיפוסי לחרדים לעבור לישיבה של כיפות סרוגות...

"נכון. בהתחלה כשנכנסנו לאתר שלהם ראינו שם תמונות של חבר'ה עם שיער ארוך, בחברה החרדית זה כאילו 'גויים'. אבל ההורים שלי אמרו 'חנוך לנער על פי דרכו' ובמקום שאשב על הברזלים ליד איזו ישיבה, הם אמרו 'יאללה'. עשיתי בגרויות, חמש יחידות במוזיקה. ההורים שלי מאוד מיוחדים, אין ספק. לאמא שלי יש תואר שלישי במתמטיקה ושניהם אנשים משכילים".

איך היה לך המעבר הזה?

"זה היה ממש עולם חדש, עד שקצת היה קשה להסתגל. אפילו השפה שם הייתה שונה. אני זוכר שבשבוע הראשון שאלתי 'כמה בחורים אנחנו בשיעור?' כי ככה מדברים בישיבות החרדיות, והם התחילו לצחוק עלי. 'אנחנו ארבעים אברכים' וכאלה. קצת מרחו אותי איזו תקופה. 'מתקלחים רק בימי רביעי' וכאלה. אבל לקחתי את זה בכיף. הבנתי שאני מגיע ממקום שונה ואני צריך לסבול קצת בהתחלה, כמו הארי פוטר שהגיע מהמוגלגים להוגוורטס".

בישיבה החדשה גם נחשפת פעם ראשונה להארי פוטר?

"לא, בבית החרדי שלי. היינו מכורם כולם, כולל ההורים. עד הספר הרביעי קראנו אותם בעברית, אבל אחר כך כבר לא הייתה לנו סבלנות לחכות שתצא הגרסה המתורגמת וקראנו את הספרים באנגלית. כל ערב לפני השינה קראנו פרק".

זה לא בדיוק היה נפוץ או שגרתי בבני ברק, נכון?

"מה אני אגיד לך, זה כמו שיש משהו שאסור לדבר עליו אז כולם מדברים עליו. אז גם הארי פוטר היה כאילו לא מדובר ולא מקובל. לא היית מביא אתך את הספר לבית הספר, אבל כל המגניבים קראו הארי פוטר. כולם ידעו מה זה, ואילו שלא למדו מהחברים שלהם. בתקופה שלי זה היה ממש השיא, מאות אלפים קפצו על סטימצקי בכל פעם שיצא ספר חדש. אומרים שלחרדים המודרניים יש טלוויזיה בארון בחדר השינה, אז לנו היה הארי פוטר. בבני ברק אין מקום לחריגות מהנורמה, אבל ההורים שלי אחרים. למרות שהם חרדים קלה כבחמורה. אבא שלי עד היום לא מוותר. רק אתמול דיברנו והוא שאל מתי אני קובע עיתים לתורה. הם לא מרפים, אבל הם פתוחים לכל השאר. היה להם ברור מה חשוב להם והם רצו שאנחנו נגדל איך שמתאים לנו ולא נהייה קורבנות לכפייה".

פעם אחת ולתמיד - מה הקטע של מבוגרים שאוהבים את הארי פוטר?

"אני אגיד לך מה: הארי פוטר קיים. אין שום דרך להוכיח שהוא לא קיים. הרי הכל מבוסס על זה שאנחנו מוגלגים דבילים שלא יכולים לראות את כל הקוסמים והם חיים בינינו. פשוט יש משרד שלם שעסוק בזה שלא נגלה אותם. האמת היא שהספר ממש טוב כי היא הכניסה בכל העלילה אלמנטים מהחיים הפרטיים שלה. הלימודים הם אותם לימודים רק שבמקום בגרויות היא קוראת לזה בגרויות לקוסמים, במקום מכוניות יש את אוטובוס הלילה. כל המסגרת היא מסגרת של אנשים נורמליים, ההבדל היחיד הוא שיש שם קוסמים. יש משרד ממשלתי לקוסמים, בנק לקוסמים שמנהלים גובלינים. באיזשהו מקום כל המציאות הזאת, שהיא לכאורה פנטזיה, ממש בנויה על מציאות אמיתית. אנשים נוסעים ללונדון והולכים לתחנת רכבת מהספר וממש מבסוטים שהם נמצאים בתוך העלילה".

הארי פוטר על פניו מיועד יותר לילדים, בשונה למשל משר הטבעות.

"אתה נוגע לי בנקודה רגישה בגלל שגם לשר הטבעות יש מקום שמור בלב שלי, אבל הוא מלאה בפרטים. ממש. זה יחסית כבד. הארי פוטר בהתחלה באמת היה יותר ילדותי ואחר כך זה השתנה. אנשים אוהבים יותר את המשך הסדרה ופחות את שני הספרים הראשונים. אז הכניסו יותר מורכבות לעלילה ולדמויות, שחלקן שנויות במחלוקת. אם תשים לב, אז הארי הוא כולו 'ג'יזס' שכולו טוב, וולדרמורט הוא השטן בהתגלמותו שרק רוצה לעשות רע. אבל יש הרבה דמויות שהן באמצע. סיריוס בלאק שישב בכלא על פשע שלא ביצע, לופין שהוא אדם-זאב אבל הוא בעצם טוב. פתאום הדמויות מקבלות הרבה יותר מורכבות. באיזשהו מקום, במיוחד שהיום כולם כל כך רגישים ואם אתה אומר מילה אחת שהיא לא במקום פגעת בשבע אוכלוסיות שונות. אז גם שם בהארי פוטר פתאום נכנסו דמויות שאפשר לרחם עליהן, שהן נרדפות. יש יותר התייחסות לאוכלוסיות חלשות".

איך מסתכלת הסביבה על מעריצי הארי פוטר מושבעים כמוך?

"זה מתחלק. בעבר קראו לי 'גיק משוגע' בגלל שהוצאתי ספר חידות על הארי פוטר, אבל האמת היא שאני יחסית בן אדם שפוי בקטע הזה. אני רגוע לעומת הפריקים שאני רואה. יש אנשים שמסתובבים עם גלימות ושרביטים. לא יודע אם הולכים ככה לעבודה, אבל מסתובבים בכיף שלהם. כשאני בא להרצות  או להעביר חידון אז הרבה פעמים אנשים שמכירים אותי מהספר מביאים לי צעיפים של גריפינדור וכאלה שאלבש בהרצאה".

והסביבה הקרובה יותר?

"אשתי גם אהבה את הארי פוטר בתור ילדה. היום היא אומרת שהיא לא מסוגלת לשמוע יותר על הילד המקולל הזה. היא טוענת שחפרתי לה ברמות שהיא כבר לא יכולה לשמוע עליו יותר. אתה יודע, כשנולדה לי בת לפני שבועיים רציתי לצייר לה ברק על המצח, אבל לא קיבלתי אישור".

איך נולד ספר החידות שלך?

"אני וחבר שלי חברי קהילת הארי פוטר, וכמו כולם גם אנחנו מאוד אוהבים להפגין ידע. כשגדלתי בבית חרדי לא ממש נחשפתי לקהילה הזאת, אבל כל מי שיכולתי לדבר איתו על הארי פוטר הייתי מבסוט. אני ועמיחי החבר היינו בוחנים אחד את השני על הארי פוטר. הספר התחיל מעמוד פייסבוק שפתחתי בו הייתי מעלה חידות. הן בנות ארבע שורות ומחורזות, ברמות קושי שונות. כשראינו שיש ביקוש לחידות בעצם נולד הספר. עשינו קמפיין הדסטארט בו רצינו לגייס 15 אלף שקל. גייסנו בסוף 25 אלף והסתבר לנו שאנחנו בעצם צריכים חמישים אלף. אבל בסוף הספר נמכר עד היום כבר באלפיים עותקים. זה לקח כמה חודשים והיה די מטורף, כשבהתחלה החרוזים שלי היו חמודים כאלה, אבל העורכת הלשונית לא ויתרה ובסוף כל החרוזים ממש מדוייקים. בקרוב אנחנו מוציאים לאור את הספר השני".

איך נראית קהילת חובבי הארי פוטר?

"הקהילה התחילה בעצם ב-2006 בקבוצת פייסבוק, שאני אז לא הכרתי כי לא ידעתי מה זה פייסבוק. היו שם חבר'ה שאהבו את הארי פוטר ובמיוחד אהבו להתפלסף עליו. להיכנס באמת לעומק הדברים, לחפש סאב טקסט וכאלה. בסוף הם קבעו להיפגש והגיעו בערך שלושים איש ומאז הקהילה גדלה. לכנס בחנוכה יגיעו מאתיים איש. זאת קהילה ממש מגובשת. אם אני הולך עכשיו ברחוב ואני רואה שעונד שרשרת של אוצרות המוות, אני אתן לו איזו הערה יפה. 'אחלה שרשרת אחי, הלוואי שתמצא את כל האוצרות' והוא יחייך בתגובה ויהיה מבסוט".

בהכללה, מי קהל היעד?

"אם אגיד את זה בשפה הכי לא פוליטקלי קורקט, הייתי קורא להם 'צפונבונים שיש להם זמן לקרוא'. אבל אני גיליתי שלא לגמרי צדקתי כי יש מלא דוסים. דוסים אוהבים לקרוא. מלא כיפות סרוגות. הכנס הזה יהיה מורכב מאחרון התל אביבים השמאלניים שישלח סרטונים לבצלם, ועד למתנחל הכי הארדקור בעולם. ובכנס עצמו הם ייפגשו ולא ידברו בכלל על פוליטיקה וזה לא יעניין אף אחד, כולם יתמקדו נטו בהארי פוטר כאילו אין ביניהם שום מחלוקות".

יאיר דנון