דיור מוגן 16.12.18
החצבת הגיעה למודיעין

החצבת הגיעה למודיעין

שיעור ההידבקות במחלה בעיר נמוך (כמתבקש מאחת הערים המחוסנות בארץ) ובכל זאת נרשמו גם כאן חולים – כולם בוגרים שקיבלו טיפול ומצבם טוב • גננת מקומית: "היו אצלי שני ילדים לא מחוסנים. הורים אחרים ביקשו שייתחסנו וזה התבצע במהירות"

(אילוסטרציה: אימג' בנק)

שישה בני אדם במודיעין חלו בחצבת בחודשים האחרונים, כך עולה מנתונים שפרסם משרד הבריאות בתחילת השבוע. מבדיקת "מודיעין News" עולה כי מדובר על חולים בוגרים שמצבם טוב והם עברו טיפול.

תשעה חודשים לאחר התפרצות החצבת האחרונה, שכבר הוכתרה כ"מגיפת החצבת", פורסמו נתוני התחלואה בישראל על פי יישובים, מהם עולה כאמור כי במודיעין נרשמו שישה מקרי הידבקות במחלה. במודיעין עילית השכנה נרשמו עד כה כ-31 מקרים. ביישוב חשמונאים הסמוך למודיעין דווח על מקרה אחד.

מודיעין היא אחת הערים המחוסנות ביותר בארץ עם 98 אחוז מתושבי העיר העונים להגדרה. הנתון גבוה במעט משיעור ההתחסנות הכללי בישראל. במודיעין עילית מחוסנת 96% מהאוכלוסייה.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי עד כה נדבקו בכל הארץ 2,040 חולים. הצעיר שבהם בן שלושה שבועות כפי שהתפרסם בשבוע שעבר לאחר שאושפז בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק. התינוק נדבק מאמו, שלא חוסנה וחלתה בעצמה כשהיה בן שבוע בלבד. ככל הנראה האם נדבקה מבן משפחה אחר. מצבו של התינוק יציב.

בירושלים נרשם המספר הגבוה ביותר של מקרי הידבקות עם 874 חולים, בבית שמש נרשמו 266 חולים ובצפת 149.  גם בבני ברק דווח על 97 חולים ובביתר עילית חלו בחצבת 95 תושבים. עוד עולה מהנתונים כי בתל אביב נרשמו 52 מקרים, למרות שהיא העיר השנייה בגודלה בארץ. בנוסף מתברר כי במספר יישובים קטנים נרשמו מקרי הידבקות רבים במיוחד. כך למשל ביישוב אור הגנוז שבצפון, בו נרשמו 22 מקרים באוכלוסייה בת 600 נפשות בלבד. גם בקריית יערים, יישוב דתי-חרדי בסמוך לירושלים, חלו 19 תושבים מתוך 5,000.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי קבוצת הגיל הנמצאת בסיכון הרב ביותר היא להידבק בחצבת היא ילדים בגילאי שנה עד ארבע, בה נדבקו כבר 614 חולים. בגילאי 5-9 דווח על 399 חולים ובקרב בני 10-19 נרשמו 265 חולים. 358 תינוקות נדבקו בחצבת לפני גיל שנה.

מאז תחילת הדיווחים על התפרצות המחלה מתנהל מאבק ציבורי סביב הכנסת ילדים לא מחוסנים לגנים. במודיעין טרם דווח על גן שהכריז על עצמו באופן רשמי ככזה שלא יכניס אליו ילדים לא מחוסנים, אולם בהלת מגפת החצבת הגיעה גם לעיר.

ר', בעלת גן ילדים פרטי בעיר, סיפרה השבוע ל"מודיעין News": "האמת שמלכתחילה לא נכנסתי לעניין הכן מחוסנים או לא, מפני שמניסיונו רב השנים אני יודעת שהרוב הגורף של אוכלוסיית מודיעין, ובכלל בישראל, מחסנים את הילדים שלהם כמעט בלי שאלות בכלל. מה גם שלא כל מחלות הילדות נגדן מחסנים כיום מפחידות אותי".

פנו אליך הורים בחודשים האחרונים החוששים מחצבת?

"היו כמה פניות, כן. אני חייבת לציין שלא הייתה בשום אופן היסטריה רבתי וההורים בהחלט שמרו על פרופורציות. עם זאת בהחלט יש מקום לחשש. לטעמי לפחות, יש גם מקום לגלות אחריות ציבורית ולחסן את הילדים ללא קשר לאידיאולוגיה של ההורים, עם כל הכבוד לה".

היו אצלך בגן ילדים שלא היו מחוסנים לחצבת?

"כן. היו שני ילדים שההורים שלהם לא חיסנו אותם נגד המחלה בגיל שנה כפי שמומלץ על ידי מערכת הבריאות. לפני מספר חודשים כאשר פנו אלי הורים חוששים שרצו לוודא שכל הילדים בגן שלי מחוסנים, פניתי להורי אותם שני ילדים וביקשתי מהם לחסן את הילדים בדחיפות".

ומה היתה התוצאה?

"לשמחתי הרבה הם קיבלו את הבקשה שלי בהבנה מלאה. לא מדובר על הורים מהגרעין הקשה של מתנגדי החיסונים, אלא כאלה שכמו לא מעט הורים אחרים מתלבטים לגבי החיסונים בכלל. להורה מן השורה קשה מאוד לקבל החלטה מושכלת בעניין. יש כל כך הרבה אינפורמציה ודיס-אינפורמציה בנושא, כל כך הרבה טענות בעד חיסונים וטענות נגד. כך שאני לא באה בטענות להורים שאומרים 'נחסן את הילד כשיגדל קצת ולאו דווקא בגיל כמה חודשים או שנה כפי שמהערכת ממליצה'. אותם שני זוגות הורים קיבלו את החששות של שאר ההורים בגן, חששות שגם להם היו בסך הכל, וחיסנו את הילדים במהירות כפי שביקשנו".

מה כל כך מפחיד בחצבת?

המחלה  עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים וכשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין # סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח

חצבת היא המחלה הזיהומית המידבקת ביותר, כשבחלק מהמקרים סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה כדי למנוע התפשטות חצבת, וירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. גם במדינות הנחשבות חופשיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים שמגיעים מחו"ל, כפי שקורה בהתפרצות הנוכחית.

חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר. סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף, כשהמחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן שמה של המחלה.

חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים וכשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. בישראל ניתן חיסון נגד המחלה בגיל שנה ובכיתה א'. החיסון נגד מחלת החצבת מורכב מנגיף חי מוחלש הניתן בזריקה מתחת לעור כתרכיב משולב כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

במשרד הבריאות קראו השבוע לציבור המבקש להתחסן לפנות אל לשכות המשרד הקרובות למקום מגוריהם על מנת לברר איפה ניתן לקבל את החיסון.

יאיר דנון