(new)חווה בכפר
אז מה יקרה לרותי?

אז מה יקרה לרותי?

צילום: אריאל פילדס

 

החלטת בית המשפט להרחיק ממודיעין את הצבועה "רותי" פתחה תיבת פנדורה של טענות בעד ונגד המהלך * נציגת "תושבים משפיעים במודיעין: "יו"ר ועד רעות-מכבים לשעבר המציא כל מיני סיפורים על כך שהיא תתקוף ילד בן ארבע. היא חיית לילה. איזה ילד בן ארבע מסתובב ברחוב בשעות האלו?"

 

גל מחאה שטף השבוע את הקבוצות המודיעיניות ברשתות החברתיות כנגד ההחלטה להרחיק את "רותי", הצבועה המפורסמת, מהעיר. הפעם לצמיתות.

ביום שלישי שעבר קבע בית המשפט המחוזי בלוד כי על רשות הטבע והגנים ללכוד את הצבועה ולהעביר אותה לשמורת החי-בר ביוטבתה בתוך 30 יום. עתידה של "רותי" עדיין לא ברור, אולם ככל הנראה היא תועבר לשמורה כשלב התאקלמות ראשוני, ולאחר מכן ישחררו אותה אנשי רט"ג בדרום הארץ. את העתירה שהביאה למהלך הגיש תושב רעות, עורך הדין דוד פורר, כאשר גם עיריית מודיעין צידדה במהלך.

מאז פרסום הידיעה בעיתון זה סערו הרוחות בקבוצות השונות של תושבי מודיעין, בעיקר בפייסבוק. מאות תגובות ושיתופים פרסמו תושבי העיר בדיונים השונים, כאשר רובם מוחים כנגד ההחלטה ומנסים להבין כיצד ניתן לבטלה. עצומה שפורסמה בעניין לא "המריאה" וכך גם השמועות על הפגנה מתוכננת.

בין המתנגדים להחלטה אפשר היה למצוא השבוע גם את חברי עמותת "תושבים משפיעים במודיעין", שאמרו: "עמותת תושבים משפיעים במודיעין מביעה צער רב על החלטת בית המשפט לגרש את את רותי הצבועה ממודיעין ולהרחיקה עד ליוטבתה הרחוקה, סביבה מדברית השונה בתכלית מהותה מהסביבה המוכרת לה במודיעין, ומסכנת את חייה. הסיבה שרותי הפכה את העיר מודיעין לביתה היא ההרס השיטתי והמתמשך של השטחים הפתוחים במודיעין בשל בנייה פרברית נמוכה, המצמצמת את שטחי המחייה של חיות הבר בטבע. אנו קוראים לציבור במודיעין ולעירייה להתגייס למשימה החשובה של הכרזה על הקמת 'גן לאומי מכבים' בגבעות הדרומיות, חרובה, שר ורגב. גן לאומי יגן על שטחי המחיה של חיות הבר באזור ויצמצם את כניסתן לעיר. הוא ישמר את שטחי הנוף והטבע שסביבנו לדורות נוכחיים ועתידיים ויבטיח לעד את מורשת המכבים".

נציגת העמותה, מירי דה פריס, הסבירה: "רשות הטבע והגנים אף פעם לא הציעה להעביר אותה מפה. הצבועה היא חיה שמעולם לא תקפה אדם. היא חיה ביישנית שמתרחקת מבני אדם. להרחיק אותה דרומה זה לא משהו שהעלו על דעתם לעשות עד עכשיו. אף אחד לא קם ועשה מעשה קיצוני כמו לקחת מהטריטוריה שלה ולשים אותה בטריטוריה אחרת. אפילו חתול אסור להעביר טריטוריה על פי החוקים. מאוד תמוה שפתאום כן מוכנים לעשות את זה, מה גם שאף אחד לא יודע בדיוק לאן היא תועבר בסוף. גם מה בדיוק יקרה בחי-בר? היא תהיה בכלוב? אף אחד לא יודע ואנחנו רוצים לדעת. מה שטוב בשבילה ולא בשביל אותו יו"ר ועד רעות-מכבים לשעבר, שהמציא כל מיני סיפורים על כך שהיא תתקוף ילד בן ארבע. היא חיית לילה. איזה ילד בן ארבע מסתובב ברחוב בשעות האלו?".

אבל מה יקרה עם ילדים או מבוגרים כן ידחקו אותה בטעות לסיטואציה בה היא תרגיש מאויימת? איזה ביטחון יש לך שהיא לא תתקוף?

"אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה, אבל אותם ילדים יכולים גם לפגוש פדופיל ברחוב או לעבור את הכביש ולהידרס. אנחנו לא גרים בבועה והעניין הוא לחנך את הדור הצעיר, ללמד אותם איך לחיות עם חיות הבר שחיות סביבנו. אנחנו לא יכולים להעלים מהעולם את כל מה שמפחיד אותנו. נורא קל לקום בתור עו"ד עם כוח, כסף וכנראה זמן, ללכת לבית משפט ולתבוע".

ובכל זאת, זאת חיה עם פוטנציאל מסוכנות הרבה יותר גבוה מכל שועל או תן שנכנסים לעיר. באמת כדאי לחיות עם הסיכון?

"יש הרבה דברים מסוכנים. אנחנו צריכים לחנך איך לא לדחוק את חיות הבר לפינה. איך להתרחק מהסכנה ולהעריך את העובדה שיש פה חיות בר שחיות בינינו. הצבועה היא לא חיה תוקפנית".

 

* * *

 

מי שמציגה עמדה שונה מזאת של המתנגדים להרחקתה של רותי מהעיר היא פרופסור מיכל ציון ממכבים, שאף הציגה את עמדתה בעניין בתוכניות החדשות של הערוץ השני השבוע. ציון היא בעלת דוקטורט בביולוגיה שכיום עוסקת בחינוך למדעים כחוקרת ומרצה ואף הובילה השנה, בשיתוף פעולה עם העירייה, פרויקט ניקיון של שטחים פתוחים במכבים ורעות.

"אני לא חולקת על עמדת רשות הטבע והגנים שצריך להרחיק את הצבועה ממודיעין", היא אומרת. הרשות היא הגוף שצריך להחליט איך לפעול במקרה הזה, ואם הרשות קובעת שהצבועה הספציפית הזאת צריכה לעזוב את מכבים-רעות אז אני סומכת עליהם. אני חולקת על עורכי הדין שהגישו את העתירה לבית המשפט, משום שאני חושבת שלא היה בכך צורך משום שרט"ג מטפלת בזה".

הטענה שלהם הייתה שזו הדרך "לדרבן" את רט"ג לפעולה מהירה יותר.

"אני חושבת שהם טועים. בנוסף, אני גם חושבת שהרחקת כל הצבועים וחיות הטרף מאזור מודיעין ייצור נזק מאוד גדול. נזק סביבתי מאוד משמעותי. לצבועים תפקיד רציני במערכות אקולוגיות, הם הסניטרים שאוכלים נבלות. אם אנחנו נרחיק מכאן אותם אז הנבלות יהיו פזורות בחצר האחורית שלנו ויבואו כל הזבובים והיתושים. האם אנחנו נגיש עתירה על כל זבוב שיגיע? אחר כך יבואו מחלות ועוד אלמנטים שאנחנו לא יכולים לצפות כרגע. בנוסף, אני אומרת שאם רותי תעבור ליוטבתה אז שושנה עומדת ומחכה בתור. בסופו של דבר אנחנו צריכים לחיות עם הטבע באיזשהו סוג של איזון, משום שגם באנו לחיות ליד הטבע הזה ואנחנו נהנים ממנו. אני אומרת שעניין ניהול הטבע קרוב למגורי אדם הוא עניין מקצועי, וזה תפקידה של רט"ג".

והנה רט"ג תומכת בהחלטה הזאת.

"יכול להיות שרותי באמת 'הוכתמה' וחייבים להרחיק אותה, אבל מה שחשוב לי מכל להגיד זה שלדעתי אין מקום לחיות טרף להסתובב במקום יישוב כמובן, אבל הם באים משום שיש מזבלות ושטחים לא נקיים. הדרך הכי חשובה בעיני לשמור מצד אחד על הטבע ומהצד השני על בטיחות ביישוב, זה לשמור על ניקיון. לא עשיתי מחקר מסודר, זאת רק השערה, אבל לדעתי רותי היא צבועה צעירה ומאוד יכול להיות שהיא התחילה להסתובב אצלנו מאז שהתחיל הפרויקט הזה של פחי המחזור בשלשות במכבים וברעות. זה התחיל ביולי 2017, ורותי הצבועה היא בערך בגיל הזה. מאוד יכול להיות שזה היווה את הטריגר שלה להיכנס למקום יישוב. אם הרשות המקומית והתושבים ישמרו על סביבה נקייה, אז חיות כמו רותי לא יבואו לכאן כי לא יהיה להן מה לאכול פה".

 

 

* * *

 

גם צלם הטבע הצעיר אריאל פילדס, שזכה לזמן איכות רב עם הצבועה ואף אחראי על כמה מהתמונות היפות ביותר שלה, הגיב השבוע בפוסט משלו: "אני מבין שצבוע נראה כמו חיה מאיימת וגדולה, אבל להיפך, צבוע זו חיה שבטבע שלה תברח מבני אדם, אבל לצערי, רותי התרגלה לבני אדם. רותי ראתה בעיר הזאת מקור המזון האהוב עליה. בני האדם יותר מסוכנים מכל חיה בטבע, אנחנו בונים ובונים והורסים והורסים את הטבע, ולחיות לא נשארת ברירה אלא לחיות עם זה, להתמודד עם המציאות. הטריטוריה שלהם הולכת ומצטמצמת. הקונפליקט של רותי והעיר קיים לא רק כאן, אלא בכל העולם. יש מקומות בעולם שדובים נכנסים לתוך הכפרים לחפש מזון. בהמון מקומות בעולם יש Urban Wildlife... אני אוהב את הטבע ואת החיות. אני מאמין שדרך התמונות שלי אני יכול לספר סיפורים ואוכל לגרום לאנשים לאהוב יותר את הטבע, ואף להעריך את הטבע יותר. אני את שלי עשיתי, רותי הצבועה לא הראשונה ולא האחרונה..."

 

(new)מאוחדת באנר 2