(new)חווה בכפר
מסיבת דיסקו

מסיבת דיסקו

שיגעון המוזיקה מצליח להעביר תקופה שלמה בשעתיים מהנות של ריקודים ושירים סוחפים. הפקה מושקעת ומרהיבה וקרולינה אחת שמרטיטה בקולה והופכת את הבמה למסיבה אחת גדולה

(צילום: כפיר בולטין)

אין ספק ששיגעון המוזיקה הוא אחד הסרטים הראויים להעלאה על הבמות כמחזמר. עלילה (גם אם צפויה) שמהווה רקע לדבר עצמו שלשמו הכנסנו: ריקודים, הרבה ריקודים (סטייל טרבולטה המלך), פאן, ושירים מוכרים שמחזירים במנהרת הזמן לתקופת הדיסקו, המועדונים, והבי ג'יז האגדתיים.

ואכן. המחזמר בהפקה הבימתית של הקאמרי, ממלא את הלב בהמון שמחה שעושה חשק לרקוד,  ובגלונים של נוסטלגיה לתקופה שהיינו חלק ממנה (לפחות חלקנו). אלא מה, בכל זאת עברנו משהו משנות השבעים עד הלום, ובעידן ה- Me too, השפרצת הורמונים שוביניסטית שהיתה סוג של נורמה, מטרידה וגורמת לאי נוחות.

עלילת המחזמר מתרחשת בברוקלין. טוני (גל פופולר) צעיר ממשפחה קשת יום איטלקית, הוא רקדן מחונן. הוא וחבריו באים מרקע דומה, בתקופה של שפל כלכלי, עובדים קשה וחולמים על העיר הנוצצת מנהטן שלא רחוקה מהם. את זמנם הפנוי הם מעבירים בבילוי על רחבת הריקודים של מועדון "אודיסאה 2001". באחת הפעמים טוני שפוגש במועדון את סטפני (דנה פרידר), מתאהב בה והיא הופכת לבת זוגו לתחרות. ברקע יש גם את היריבות עם הצעירים ההיספאנים, שחושפת את הזיוף של החברה ונוגעת בנושאים של גזענות והפלייה.

הבימוי של גלעד קמחי שנצמד לגרסה המקורית של הסרט, בבחירת עיצוב הדמויות, התלבושות, המוזיקה, התפאורה – יוצרים מחזמר צבעוני ועשיר שכיף לצפות בו, למרות שהחלק הראשון יותר טוב מהחצי השני. זה נובע בעיקר מכך שהדיאולוגים מתחילים לחזור על עצמם, כך גם חלק מהשירים, ולכן קיצור והידוק יועילו.

הבחירה להשאיר חלק גדול מהשירים בביצוע המקורי ובשפה האנגלית היא מצויינת, ובמיוחד כשהם יוצאים מגרונה של קרולינה הענקית, שמשדרגת את הביצועים המוזיקליים בכמה רמות. אפשר לומר שבכל פעם שהיא פותחת את הפה- מתחילה חגיגה על הבמה.

גם הביצועים של שאר זמרי המחזמר טובים, אם כי רחוקים מהיכולות של הזמרת, אבל אפשר להבין. הריקודים לעומת זאת מפצים על הפער. מדובר בחבורת שחקנים שרוקדת את עצמה לדעת לצלילי הכוריאוגרפיה המעולה של עוז מורג.

גל פופולר, שנכנס לנעליו הענקיות של יפה הבלורית, עם ההליכה הטרבולטית המפורסמת , והגינונים המוכרים, משכנע במשחק מאופק אבל נוגע. יכולות הריקוד שלו מרשימות ביותר, ואם בהתחלה הוא נראה כמו ערס צעצוע הוא בהדרגה גם מקבל אופי, נכנס ללב וכובש.  דנה פרידר כסטפני  מצליחה ליצור דמות אותנטית של בחורה מתנשאת, שמנסה לצאת מהשכונה, ושני שאולי כאנט – החברה הדחויה של טוני, מרטיטה את הלב ביכולות שירה ומשחק נהדר. כמובן שיש עוד שחקנים רבים וראויים, ורקדנים כשרוניים, שביחד מעמידים שואו מרהיב ומהנה.

שורה תחתונה: מחזמר שעושה שמח בלב עם הריקודים והשירים שמילאו את רחבות המועדונים בשנות השבעים. בימוי מושקע ומלהיב, וקרולינה אחת ענקית, שכשהיא פותחת את הפה, מתחילה המסיבה. 

שיגעון המוזיקה

נוסח עברי: אלי ביז'אווי, בימוי גלעד קמחי, בין השחקנים: קרולינה, גל פופולר, דנה פרידר, שני שאולי, אלי דנקר ועוד. הפקה תיאטרון הקאמרי.

(new)מאוחדת באנר 2