(newsדיור מוגן 10.7.19
"אנחנו מכירים לפחות 14 צבועים שונים בסביבות מודיעין"

"אנחנו מכירים לפחות 14 צבועים שונים בסביבות מודיעין"

מהרגע שבית המשפט הורה ללכוד אותה שיכללה רותי, הצבועה של מודיעין, את כושר ההימלטות שלה • היא כבר לא מתקרבת למלכודות, מתרחקת מגבעת התיתורה ומצליחה להתחמק מחיצי ההרדמה • ברשות הטבע והגנים מזכירים שהיא ממש לא הצבוע היחיד שחי באיזור • וחוששים שהיא תיכנס להריון ותלד כאן גורים ש"מכירים רק עיר"

(צילום: אימג'בנק)

חודשיים חלפו מאז קבע בית המשפט כי על רשות הטבע והגנים ללכוד את "רותי", הצבועה המפורסמת שהפכה את מודיעין לביתה, ולהרחיק אותה לצמיתות לשמורת החי-בר ביוטבתה שבדרום. בית המשפט קבע לוח זמנים של 30 יום ללכידתה של רותי הצבועה, שכבר נלכדה והורחקה מהעיר פעמיים אולם שבה במהירות לביתה, עם אפשרות להארכה בת 30 יום נוספים. השבוע, כשאנו עומדים קרוב לסיומה של תקופת ההארכה שניתנה לאנשי רט"ג, ממשיכה הצבועה הצעירה לחמוק מידי הפקחים המנסים ללכוד אותה.

שוחחנו השבוע עם אסף קפלן, פקח רשות הטבע והגנים, שהסביר מדוע כל כך קשה ללכוד את רותי, מה קורה כשעומדים במרחק מטר ממנה וכמה צבועים מסתובבים באזור מודיעין. רמז: הרבה יותר ממה שחשבתם.

אסף, באיזה שלב אתם במרדף אחרי רותי?

"בערך באמצע, כי טרם לכדנו אותה. זו חיית בר ואי אפשר לדעת מה אורך המירוץ. אם זה מאה מטר או מרתון".

איך נראים מאמצי החיפוש?

"היא נלכדה בעבר פעמיים עם פתיונות ומלכודות. היא מאוד רגישה. היא הפסיקה להגיע לקרבת הפתיונות. היא הייתה באזור התיתורה בעיקר, אבל מאז ט"ו בשבט והעלייה בנוכחות של מטיילים בגבעה היא התרחקה מערבה. גם כתוצאה מפעילות שביצענו על כל מיני מחילות ומאורות בתיתורה, בהן איתרנו אותה וניסינו ללכוד אותה ביציאה מהן. אם זה בירי חיצי הרדמה ואם זה באמצעות מלכודות. רמת ההטרדה הזאת כנראה השפיעה עליה וכרגע היא מסתובבת בשולי העיר".

אתם מודעים למיקום שלה כל הזמן הודות למשדרים על צווארה?

"לא. יש עליה שני משדרים שונים: משדר GPS שאמור לתת את המיקום שלה בצורה אוטומטית לפי שעות פעילות המשדר, ומשדר רדיו שמאפשר למי שעל הקרקע ומצוייד באנטנה לאתר אותה באותו רגע. הבעיה היא שמשדר ה-GPS הספיק לעבוד בגלל איזושהי תקלה ואנחנו מאתרים אותה עכשיו רק באמצעות משדר הרדיו".

היו במהלך החיפוש מקרים שהגעתם קרוב אליה ולא הצלחתם לפגוע בה בחיצי ההרדמה?

"הגענו בכמה מקרים עד למרחק כמה מטרים בודדים ממנה. למאורות שידענו שהיא בפנים וידענו איפה הפתח. זה לא מומלץ לחסום לכל חיית בר את נתיב המילוט היחידי".

איך היא הגיבה לנוכחות הכל כך קרובה שלכם?

"היא לא הגיבה בתוקפנות. במחילות שהיו מספיק גדולות היא לא ניסתה לצאת מהן. פעם אחת כנראה היה חלל מאוד קטן והיא פשוט קפצה החוצה וברחה. אנחנו עמדנו בדרכה והיא פשוט עברה מטר ממני. היא לא עשתה כלום, היא לא ניסתה לתקוף. היא נהמה קצת ורצה. פשוט זזתי חצי צעד אחורה והיא עברה לידי. לא הצלחנו לפגוע בה עם החץ באותו שלב והיא פשוט ברחה. היא מאוד רגישה היום".

זה אומר גם שהיא החכימה באיזושהי צורה ולמדה את השיטות שלכם?

"לא יודע אם היא החכימה, אבל אין ספק שהיא צוברת ניסיון. בדיוק כמו שבני אדם לומדים, כך גם בעלי חיים. בטח שהם לומדים מדברים רעים ומנסים להימנע מהם ובטח שהם לא שוכחים. שתי הפעמים בהן לכדו אותה היו סוג של טראומה עבורה. בדיוק כמו שבני אדם זוכר טראומות, כך גם בעלי חיים. הדוגמה הכי טובה זה הלכידות הקודמות שלה. בפעם הראשונה היא נלכדה בתוך יומיים של ניסיונות. בפעם השנייה כבר לקח יותר מחודש עד שהצלחנו ללכוד אותה".

אז רוב שעות העבודה שלך מוקדשים לחיפוש אחריה?

"אני יכול להגיד שבחודשיים האחרונים אני מתעסק איתה כמעט מדי יום. אם זה בלנסות לאתר אותה, לתפוס אותה, להביא פיתיונות או ציוד ולחשוב על פתרונות חדשים ולתאם אותם".

עם איזה פיתיונות מנסים לפתות אותה? יש לה העדפה לסוגי בשר מסויימים?

"בגדול, הצבוע הוא אוכל כל. אנחנו מכירים צבועים בשטחים חקלאיים שאוכלים גם אשכוליות, תירס או אבטיחים. הם אוכלי כל בדיוק כמו תנים או כלבים, אבל סביר מאוד להניח שהם יעדיפו בשר. אבל, כשיש לך מספיק מזון אחרו למדת לחשוש מפתיונות בשר, כנראה שלא תתקרב אליהם שוב. זה הכל שאלה של היצע. כל זמן שיש לה מספיק מזון אחר שהיא לא חוששת ממנו, היא תעדיף אותו. מדובר כמובן על מזון מפחי אשפה בעיר או מנקודות האכלה של חתולים וכלבים שאנשים משאירים. אלו מקורות מזון נפלאים מבחינתה וכל זמן שיש דברים כאלה ברחבי העיר, גם אם נוציא אותה אז ייכנסו בעלי חיים אחרים. ייכנסו תנים, שכבר נמצאים בעיר, ייכנסו אולי צבועים אחרים שמסתובבים מסביב לעיר".

בזמנו דיברתם על שלושה-ארבעה פרטים של צבועים באזור מודיעין. המספר השתנה?

"מה שהשתנה זה הידע שלנו. אני יכול להגיד שבטווח שוטטות יומי של צבוע, עד עשרה קילומטר מהעיר, אנחנו מכירים לפחות 14 צבועים שונים כולל רותי. חוץ מרותי - שאר הצבועים לא נכנסים לעיר. רק בשוליים שלה. בשטחים מסביב למודיעין יש מגוון שלם של חיות בר וגם בתוך העיר עצמה. במצלמות שהצבנו בתוך העיר ראינו דורבנים, גיריות, תנים ושועלים".

איך כל כך הרבה צבועים יכולים לחיות בכזה שטח קטן?

"הכל שאלה של משאבים והפרעות. בעלי חיים מתרגלים להפרעות. המדינה שלנו הולכת ומצטופפת וגדלה ההפרעה לטריטוריות של בעלי החיים. זה מייצר אינטראקציות עם החיות. בהתחלה הן מאוד חוששות אבל בסוף הן מתרגלות להפרעה ולנוכחות בני האדם, בדיוק כמו שמי שגר ליד שדה התעופה מתרגל לרעש המטוסים. מה שימנע את הכניסה שלהן לתוך העיר זה סגירת מקורות המשיכה, מצמום מקורות המזון ככל שניתן".

רותי כבר בגיל כבר להיות אמא, לא?

"זה החשש הכי גדול שלנו. בגלל זה רצינו להוציא אותה מחוץ לעיר, בלי קשר להחלטת בית המשפט. עוד קודם לכן. היה והיא תמליט בתוך העיר - הגורים שלה יכירו רק עיר. הם לא יכירו את הסביבה הטבעית שלהם וזה משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה".

עיריית מודיעין קיץ מודיעינ