(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
העידן החדש

העידן החדש

החיים של עידן הררי ממודיעין כמאמן כדורגל מקצועני הם סוג של רכבת הרים • בזמן שהוא מנסה לסגור חובות אבודים מהתקופה שלו בפ"ת, הוא מקבל הצעות להתאחד עם תומר קשטן בליגת העל, אבל אומר "לא תודה" ומעדיף להישאר במסגרת החמה של נורדיה בירושלים הקרירה

את העונה שעברה החל עידן הררי כמאמן קבוצת נערים א' של הפועל פתח תקווה. במהלך אותה עונה מונה תומר קשטן למאמן הקבוצה הבוגרת, כדי לנסות להציל אותה מירידה לליגה הארצית. חובה לעקוב אחרי הסיפור הזה בזהירות, שכן הוא הפכפך ופתלתל למדי: אותו תומר קשטן הפך את עידן הררי לעוזרו שנתיים קודם לכן, כשמונה למאמן עירוני קריית שמונה בליגת העל. יחד הם היו קרובים להצעיד את הקבוצה מהצפון לפלייאוף העליון. השידוך בין השניים, בפעם השנייה, היה מתבקש.

תומר הגיע, עידן כבר היה שם. אבל בינגו זה לא היה. מקצועית כן (הפועל פתח תקווה נשארה בליגה ואף הרשימה בפלייאוף התחתון עם שיא של שבעה ניצחונות רצופים). אז הניתוח הצליח אבל החולה מת. והרופא, ובכן, כמעט החליף מקצוע.

"זאת העונה הכי רעה ברמה האישית שעברתי"" מספר הררי. "בהפועל פ"ת קיבלתי את נערים א' לאומית עם מטרה לעלות ליגה. במהלך העונה קראו לי לדגל להיות עוזר מאמן קבוצת הבוגרים. זה יכול להיראות אחלה עונה. אבל נכון לימים ההם המועדון היה במקום נמוך מאד. היום אני בתביעה כספית מולם על ארבע משכורות שחייבים לי. עבדתי עד ה-31 במאי, עד סוף העונה, ומפברואר בעצם לא ראיתי שכר. כשיש לך אחריות כלפי שחקנים, כלפי עצמך, אתה עושה בחירות קשות ולא כלכליות. בחירה נכונה? לא בטוח. הכדורגל זה בועה, לצערי. נהיה נוהג שלא משלמים ואנשים ממשיכים לבוא לעבודה כדי לתת מאה אחוז. אז כן, זאת הייתה עונה רעה. הייתי נוסע ממודיעין שש פעמים בשבוע לפתח תקווה בלי לקבל שכר. בסוף העונה הזאת הרגשתי מאד עייף. הרגשתי שהכדורגל הישראלי הוציא לי את הרוח מהמפרשים. הפועל פתח תקווה נחשב מועדון גדול בכדורגל הישראלי ואתה אומר -  אם במועדון כזה, אז לאן פנינו?".

(דובר הפועל פ"ת מסר בתגובה כי "הם לא מתעסקים במה שהיה לפני הפירוק" והפנה אותנו לדורון גלנט - הבעלים הקודם. זה מסר כי "הוא לא קשור כבר להפועל פתח תקווה, לא מדבר ולא מתראיין בנושא").

גם את העונה הנוכחית החל עידן במחלקת נוער, וגם הפעם הוא לא יסיים אותה שם. בכל הקשור לנקודת הסיום המדויקת, ובכן, אלוהי הכדורגל עגול. בינתיים הוא בבית"ר נורדיה, מאמן ראשי כמו שתמיד שאף. יחד עם ציון זקן שקרא לו להצטרף אליו לשם. חובה לעקוב גם אחרי הסיפור הזה בזהירות, שכן הוא הפכפך ופתלתל למדי: אותו ציון זקן שיחק תחת עידן הררי כאשר האחרון שימש כעוזרו של דורון ממן, כאן, בעירוני מודיעין. אז הוא נחשב "קפטן ציון זקן" והקבוצה ההיא הייתה הקרובה ביותר לעלות ליגה. אבל היא הפסידה בגמר המחוזות של הפלייאוף העליון והשאר היסטוריה. ציון עבר לבית"ר נורדיה, עידן הררי המשיך לקריית שמונה.

"בדצמבר, כשמינו אותו למאמן, הוא התקשר אלי וביקש שאצטרף אליו ולא חשבתי הרבה לפני שאמרתי כן", מספר הררי. "את השנה התחלתי במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה. אחרי הפיאסקו, הבלגן והמתחים הנפשיים שהיו לי בהפועל, היה לי חשוב להגיע למקום מסודר, שכר בזמן, עבודה יותר נעימה ויותר קלילה, כי זה גיל צעיר יותר והציפיות המקצועיות בהתאם - לקדם ולפתח שחקנים. אבל בשלב מסוים זה בער בי. מדגדג החזרה לעבוד בקבוצה תחרותית, הישגית, עם שחקנים יותר בשלים".

אתם סלובו וברדה של ליגה א'?

"אני וציון עובדים בשיתוף פעולה מלא, מנהלים את המשחקים, את האימונים ומקבלים ביחד את כל ההחלטות. אנחנו מאד מסתדרים ביחד, שזה משהו שמאד חשוב להצלחה שלנו האישית, ובכלל של הקבוצה. אתה רוצה לקרוא לזה סלובו את ברדה של ליגה א'? תקרא לזה".

והתוצאות?

"קיבלנו את הקבוצה במקום ה-13, שני מקומות מירידת ליגה, ארבע נקודות מהקו האדום. היום אנחנו במקום השמיני, 12 נקודות משם, ארבע נקודות ממקום בפלייאוף העליון. המטרה של הקבוצה הזאת בסופו של יום היא להגיע לליגה הלאומית. העונה הזאת? כפר קאסם מובילה את הטבלה בזכות, היא גם הדיחה את קריית שמונה בגביע, המקום הראשון זה בלתי אפשרי. כשנכנסנו לתפקיד הקבוצה הייתה מסובכת במאבקי הישרדות. השחקנים עשו מאז עבודה נהדרת והביאו אותנו למקום שאנחנו נמצאים בו היום. אם נצליח להתברג לפלייאוף העליון, זה יהיה הישג אדיר לעונה הזאת. מהפלייאוף הכל יכול לקרות. אם מתחבר ואם הולך, הכל אפשרי".

בינתיים קיבלת הצעה לחזור לקריית שמונה...

"שלושה שבועות אחרי שהתחלתי לעבוד בנורדיה, תומר קשטן התמנה למאמן קריית שמונה בשנית והוא פנה אליי להצטרף אליו. עבדנו יחד בקדנציה הראשונה שלו בקריית שמונה וגם בתקופה בהפועל פתח תקווה, אבל בכל פעם שהוא מתקשר אלי זה כבוד גדול ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. תומר הוא מאמן אדיר ואישיות גדולה ומחמיא לי מאד שהוא פונה אלי. לא אשקר -  זאת הייתה התלבטות גדולה, עם המון יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. אבל בסוף קיבלתי החלטה וקיבלתי אותה בלב שלם".

סירבת לליגת העל כדי להישאר בליגה א'.

"הכל קרה לי בקריירה די מהר. בגיל 24 התמניתי פה להיות מאמן נוער. בגיל 28 להיות מנהל מחלקה. בגיל שלושים עוזר מאמן בליגת על. הכל קרה קצת מהר. לפעמים המהירות הזאת לאו דווקא עושה טוב. כדי להיות מאמן ראשי צריך לעשות דרך ולעבור תהליך. אלו קצת מילות גנאי בכדורגל הישראלי, אבל אני מאמין בהן. לא הייתי שחקן גדול ומוכר. אין לי לובי ואין לי אנשים. להבדיל מהקדנציה הקודמת שלי בקרית שמונה, שבה לא הייתי נשוי ולא הייתי אבא, יכולתי להרשות לעצמי. העובדה שהפכתי לאבא טרי לפני שבועיים ואשתי הייתה עוד בהריון כשקיבלתי את ההצעה, ודווקא היא דחפה ואמרה לי 'תלך, תעשה, ליגת על זה לא כל יום'. דברים נכונים, אבל אני לא יכולתי לחיות בשקט עם העובדה שתיוולד לי ילדה ואני לא אהיה פה קרוב. לילות מחוץ לבית וסופ"שים, וקו מודיעין קריית שמונה. יש גם תיזמון להכל בחיים. וכמובן, בעניין המקצועי, להיות מספר שתיים זה משהו שיכול לתקוע אותך. יש כאלה שזה מה שהם רוצים. אני באמת שואף להיות מאמן ראשי, בטווח הזמן הקצר. בליגת העל ובליגה הלאומית לא יפתחו לי את הדלת בקלות. אני צריך לבנות את עצמי דרך ליגה א' ואחר כך הכדור ברגליים שלי".

אז בית"ר נורדיה...

"מקום מקסים נורדיה. כל הקהילה הזאת שנקראת בית"ר נורדיה היא משהו יפה ומיוחד. אחרי עבודה של חודשיים וחצי בקבוצת אוהדים, אני חושב שזה העתיד של הכדורגל - קבוצות אוהדים. אני מאד מרוצה מהבחירה בנורדיה. אולי למעט הקור הירושלמי, אני לא מוצא חסרונות בעבודה כאן. מועדון איכותי, מתקנים מצוינים, אנשים טובים, קהל אוהדים מדהים שאין לקבוצות אפילו בליגת על. במזג אוויר טוב מגיעים אלף אלף חמש מאות איש למשחק וזו ליגה שלישית. היה לנו לפני שבועיים משחק נגד אדומים אשדוד, שהיא גם קבוצת אוהדים, והיה קרנבל גדול, שגם הסתיים בניצחון מתוק".

לקראת סוף השיחה חשוב להררי לנצל את הבמה כדי לאחל הצלחה למכבי מכבים רעות, בכדורסל. לא חובה לעקוב אחרי הסיפור הזה בזהירות, שכן הוא פשוט מאד. עידן הררי ונמרוד כהן, מאמן המכבים, חברים עוד מימי חטיבת הביניים העליזים. שני חברים, שני מאמנים, אחד כדורגל, אחד כדורסל. בים בם בום. אם הם לא רבו עד עכשיו, זה כנראה כבר לא יקרה אף פעם. אלא אם, כמובן, מישהו יקבל מכה בברך.

"הם עוברים עונה לא פשוטה, אבל אני מאמין בהם. טוב לעיר וטוב לאנשים בעיר שיהיו קבוצות בכירות פה, שישחקו בליגות בכירות".

אתה גונב ממנו תרגילים?

"יוצא לנו לדבר לא מעט על אימון. יש מה ללמוד, תמיד. יש בכדורסל פאסט ברייק נכון? היום, למשל, הכדורגל העולמי הולך מאד לכיוון הזה של התקפות מעבר מהירות שמאד מזכירות את הפאסט ברייק בכדורסל. רואים את זה אצל יורגן קלופ ודומיו. אבל אימון זה אימון, בכל תחום, ניהול צוות, עבודה מול שחקנים וצוות. אז הכדורגל יכול לקחת מהכדורסל גם ברמה המקצועית וגם ברמה הבינאישית, ולהיפך".

למה אתה בכלל מאמן?

"זה נורא מצחיק, כי אני באופי שלי בנאדם שמחפש יציבות. מאד אוהב שמרנות, קשה לי עם שינויים. ודווקא אני עם אופי כזה בחרתי מקצוע שיום אתה כאן ויום אתה כאן ומחרתיים אתה שם ועוד שבוע אתה לא יודע איפה אתה בכלל. אבל זה מקצוע שאני חווה אותו, ואני חושב שכל מאמן יגיד לך את זה, כמו מאניה דיפרסיה, למעלה ולמטה, מצבי רוח, עולה ויורד. כשהייתה לי את ההצעה מקריית שמונה אז הרבה דיברו, במה מרכזית, טלוויזיה, לא אלה הדברים שמעניינים. חייו של מאמן כדורגל, מפורסם ככל שיהיה, הם מאד בודדים. לפני שבועיים ראיתי תמונה שפורסמה בפייסבוק, של מונצ'י, המנהל המקצועי של רומא, יושב ב-VIP, לבד. זה מקצוע בודד. אוקיי, יש טלוויזיה, אבל בכשלונות אף אחד לא יבוא ויגיד לך איזה מאמן אדיר אתה. יש שתי סיבות שבחרתי להיות מאמן. אחת היא שאני באמת מאמין בלב שלם, ויש לי עוד ללמוד, ולהתפתח ולהתקדם, אין ספק, אבל אני מאמין שהידע שלי ואיך שאני רואה את הדברים, שאני טוב במקצוע הזה. טוב מאד אפילו. הסיבה השנייה? שזה סוג של התמכרות. אני מכור".

מכללת די בי איי