(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
לא עוצרת לרגע

לא עוצרת לרגע

מור גרייבסקי בת השבע נולדה פגה וסבלה מקשיים מוטוריים • אחרי שנה של טיפולים היא שוחה, רוכבת על אופניים, עושה גלגלונים ואפילו צלחה לאחרונה את מרוץ מודיעין

בעיות גופניות ומוטוריות שכיחות יותר בקרב פגים - תינוקות שנולדו  לפני המועד או במשקל לידה נמוך. גם מור גרייבסקי בת השבע נולדה פגה והתמודדה עם קשיים מוטוריים והפרעות קשב וריכוז. לאחר שאובחנה, היא החלה טיפולים במכון להתפתחות הילד במכבי שירותי בריאות במודיעין וכיום, שנה אחרי, היא כבר רוכבת על אופניים, שוחה, קופצת, עושה גלגלונים ואפילו צלחה לאחרונה את מרוץ מודיעין.

את האמרה "אין דבר העומד בפני הרצון" מיישמת מור גרייבסקי כבר בגילה הצעיר. "היא ילדה עם כל כך הרבה מוטיבציה ורצון להצליח", אומרת אילה, מי שטיפלה וליוותה אותה לאורך התהליך כמנהלת המכון לפיזיותרפיה. יחד עם מור ועם אמה יפעת הן ישבו לפגישת מחזור מרגשת שנה אחרי, תוך ניסיון לשחזר מהי הנוסחה להצלחתו של ילד שמתמודד עם קשיים.

"יום אחד קיבלתי מיפעת הודעה על כך שמור השתתפה במרוץ מודיעין והתרגשתי מאוד. עברה שנה מאז שראיתי אותה בפעם האחרונה וריגש אותי לדעת איזו כברת דרך היא עשתה", מספרת אילה. "הייתה תקופה שמור הייתה מטופלת בכמה תחומים בו זמנית ובשני סבבים פרטניים. זה לא היה רק להעמיד אותה מול קושי, אלא גם לתת לה משובים והצלחות. זה ממש כיף לעבוד עם ילד או ילדה עם כזאת מוטיבציה ורצון להצליח. גם המחויבות של ההורים היא לא דבר מובן מאליו ותרמה רבות לתהליך. אני מאמינה שצריך להאמין ביכולות של הילד ולחזק אותו, חשוב לשים לב לדברים שאומרים ליד הילד, ולהבין שהדימוי העצמי שלו תלוי בחוויית הצלחותיו. ילד שמאפשרים לו, הוא יותר בריא בנפשו. ההורים והמשפחה הם חלק מההצלחה של הטיפול וצריך ליישם את הדברים בבית. אני מאמינה שכל הדברים הללו יחד, הם מתכון לדרך חיובית ומלאת הצלחות".

יפעת מספרת על הקשיים ונזכרת: "מור תמיד הייתה קצת יותר קטנה פיזית מרוב הילדים וגם מעט יותר חלשה וזה בא לידי ביטוי בגינה, בחברת ילדים בני גילה בעיקר בפעילות פיזית. למכון הגענו כשמור הייתה בת חמש. היא עברה אבחון רפואי ומשם הגענו אל איריס המרפאה בעיסוק, שמיד הבחינה גם בפער הפיזי של מור. משם הדרך לאילה ולמכון הפיזיותרפיה הייתה קצרה. הדבר הכי בולט זה הצוות המדהים שיש כאן. מור הגיעה לכאן בכזאת שמחה, כאילו היא בכלל מגיעה לחוג. היא ילדה עם הרבה מוטיבציה ורצון להצליח ואני מניחה שזה השילוב של כל הדברים הללו ביחד. בפעמים שהיינו בחו"ל ואמא שלי הייתה מגיעה לכאן במקומנו, היא הייתה יוצאת נפעמת מאנשי הצוות, מהסבלנות, מההכלה. אין גבול למסירות ולאהבה שלהן וזה כל כך לא מובן מאליו".

על המחויבות והמגויסות של המשפחה היא מספרת: "תמיד האמנו במור, יישמנו את כל המשובים שקיבלנו והכנו שיעורי בית כדי שהתהליך יצליח. אני זוכרת שכאשר התחלנו את המפגשים, אילה נתנה למור לרכוב על אופניים והיה לה קשה. יום אחד החלטנו שהגיע הזמן להוריד את גלגלי העזר, וחשבנו שזה ייקח זמן, אבל תוך פעמיים היא פשוט למדה לרכוב בלי גלגלי עזר. הביטחון העצמי שהתהליך הזה הקנה לה, לא יסולא בפז". יפעת מבקשת לשלוח מסר להורים: "תמיד תקשיבו לאנשי המקצוע שנמצאים שם כדי לעזור לכם ותיישמו. יש חשיבות לתפוס את הבעיה בזמן, כי ככל שהזמן יעבור, כך התסכול של הילד ילך ויתעצם. תמיד תתעקשו על טובת הילד, גם אם זה לא תמיד נוח. אנחנו לקחנו חופשים כדי להגיע לכאן ובסופו של דבר זה הוכיח את עצמו".

(new)מאוחדת באנר 2