(new)ויקטורי
המאבק על שמה הטוב

המאבק על שמה הטוב

חלי דגן, שפוטרה מעבודתה כמנהלת מועדוני היום של העמותה למען הקשיש במודיעין: "מריצים עלי שמועות בעיר. יכולתי לתבוע את העמותה אבל ידעתי שהכסף יהיה על חשבון הקשישים"

לפני מספר חודשים פוטרה חלי דגן מעבודתה כמנהלת מועדוני היום של העמותה למען הקשיש במודיעין. הפיטורים הגיעו על רקע הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה העמותה, שכפי שפרסמנו כאן בינואר האחרון, שצברה חובות לספקים בהיקף של מאות אלפי שקלים.

העמותה מפעילה מגוון רב של פעילויות לאזרחים ותיקים: שירותי קהילה תומכת הכוללים אב בית, לחצן מצוקה ומועדון חברתי; בתים חמים בהם נפגשים שכנים לפחות אחת לשבוע ומנוהלים ע"י מתנדבות; קפה אירופה לניצולי שואה; מועדון קשישים הפועל ארבעה בקרים בשבוע ומספק פעילות וארוחות; שירות ביקורי בית ושירות טלפוני אוזן קשבת לרתוקי בית; פעילויות ספורט מגוונות, ועוד. העמותה העצמאית נוסדה בשנת 2000 ומועסקים בה תשעה עובדים ומאות מתנדבים. בשנת 2017 היה המחזור הכספי השנתי של העמותה למעלה ממיליון וחצי שקל. מעיריית מודיעין מקבלת העמותה תמיכה לא גדולה של כמה אלפי שקלים, בנוסף לשימוש במבנים להפעלת המועדונים.

כזכור, בעקבות המצב הכלכלי הקשה הופסקה עבודתו של מיגל הרף כיו"ר העמותה, ונאווה מסינה שהחליפה אותו בתפקיד הוציאה לפועל תכנית הבראה. במסגרת הצעדים שנקטה מסינה פוטר אחד המנהלים, ושתי מנהלות המועדונים שמפעילה העמותה נדרשו לקיצוץ בשכרן.

גם דגן זומנה לפגישה שכזאת בה התבקשה לקצץ 15% אחוז. לדבריה, גם הסכמתה למהלך לא מנעה את פיטוריה לאחר שבע שנות עבודה בעמותה.

"לאחר דין ודברים ביקשתי זמן לחשוב על כך", סיפרה השבוע דגן. "בדקתי את היכולת שלי לכלכל את עצמי ומשפחתי ואחרי שלושה ימים  שלחתי למסינה מייל הסכמה להפחתה בשכר. לאחר כארבעים דקות קיבלתי מייל פיטורים. שבע שנים של עשייה אין-סופית, של נתינה טוטלית למען הקשישים ולמרות ההסכמה שלי לתנאים החדשים, פוטרתי בצורה הכי מבישה שיכולה להיות".

הצלחת להבין מדוע פוטרת למרות הסכמתך לקיצוץ?

"לא. הייתי בשוק טוטאלי. לא עלה בדעתי בכלל שזה מה שיקרה. גם לאחר מכן לא התקשרתי לנאווה לשאול למה. הייתי בשוק במשך שבועיים מכל הסיפור הזה. הסבירו לי שזה בגלל החובות של העמותה, אבל יומיים אחר כך כבר מונתה לי מחליפה. אם היו פונים אלי ואומרים שצריך לקצץ עוד, הייתי מסכימה. הכל למען הקשישים, ברור שהייתי מסכימה".

עם אילו תחושות את מסיימת את הפרק הזה?

"במשך כמה שבועות הייתי בדיכאון ולא יכולתי להרים את הראש מהמיטה. היה קשה מאוד והקשישים התקשרו אלי בלי הפסקה. אבל בסוף מרימים את הראש וממשיכים הלאה. ניסיתי לקבל עזרה מבכירי העירייה, אבל ענו לי שזו עמותה פרטית. הייתי מצפה מהם לסייע. אלה הקשישים של העיר שלנו וגם אני תושבת. קיוויתי שמישהו יתעשת ויבין שמה שנשעה הוא לא בסדר, אבל לא היה עם מי לדבר".

את מתכוונת לנקוט באמצעים משפטיים?

"לא. אני יכולה לתבוע אותם אבל הכסף ייצא מהקופה של הקשישים ולזה אני לא מוכנה".

למה החלטת לפנות עכשיו לתקשורת?

"בגלל השמועות שרצות עלי בעיר. כל מיני שמועות שהגיעו אלי והן ממש לא נכונות. אני רוצה שהקשישים יידעו ויבינו ששום דבר ממה שהם שומעים, והם שומעים הרבה דברים לא טובים, הוא לא נכון. הפיטורים שלי היו רק על רקע המצב הכלכלי של העמותה וחשוב לי שהם יידעו את זה"

נאווה מסינה מסרה בתגובה: "למרות אי הדיוקים בגרסתה אין לי כוונה להגיב בתקשורת על נושאים אישיים של עובד העמותה לשעבר. אני עסוקה בשיקום העמותה והפניית המשאבים לקשישי העיר שלנו".

(new)שלומי תבלינים 18.5.20