(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
סוף עונת החפוזים

סוף עונת החפוזים

להגדיר את עונת הכדורסל שהסתיימה כ"רכבת הרים" עבור שתי הקבוצות של מודיעין יהיה אנדרסטייטמנט • שתיהן נלחמו בציפורניים, בברכיים ובעיניים ולא היססו להשאיר פצועים על הפרקט כדי לתקוע יתד במפת הכדורסל הלאומית • כל זאת בזמן שהקבוצה המאוחדת והמתוקצבת של העיר (זו שמשחקת על דשא עם כדור לבן) זוכה לכל היותר לתואר "פצצת השעמום של השנה"

הבאזר נשמע. עונת הכדורסל הסתיימה. לא כולל ליגת הקיץ לתושבים והליגה לפעוטים בג'ימבורי של רוחל'ה. חתיכת עונת כדורסל. איזו דרמה. כמו מתקן בלונה גל. רכבת הרים, רכבת שדים, גלגל ענק והמכונה הזאת שמנסים להוציא ממנה בובה למרות שהכף לא נסגרת עד הסוף. אין מילים, כדי להסדיר נשימה צריך לעשות מיינדפולנס.

דבר כזה עוד לא היה: פלייאוף משולש שכולן בו גומרות 2:2. אפס ניצחונות בית. כל אחת שמשכירה אוטובוס מקבלת ליצן און דה האוס. משחקים מוכרעים בנקודות. זה לא להפריד מוץ מתבן, זה להוציא מוך מהפופיק. בשביל לקחת החלטה ספרו אחוז אפקטיבי. אנשים טסו לעשות תואר שני ברומניה, בהסתברות, אוהדים הפכו בפיתגורס ומאמנים פיצחו בקלות רבה יותר תשבצי היגיון. עכשיו גם טורונטו גולדן כבר לא עושה לנו כלום. קוואי? בחייאת די. היה לנו מספיק מיוחאי. צוקרמן. נמרוד כהן ראה פלוני בשם גולן אמסלם תופר על הקבוצה שלו שש שלשות רצופות בשתי דקות, בלי להגזים, אז שחררו אותנו מסטף. הוא, שכבר אמר נואש, זכה באור מן ההפקר. עוצמה מודיעין עשתה הכל כדי לעלות וגמרה על הברכיים. מכבי מכבים עשתה הכל כדי לרדת וסיימה כמנצחת.

העונה של מכבי נפתחה בארבעה הפסדים רצופים והמשיכה גרוע יותר וקיבלה טוויסט של סרט בורקס. הם ידעו שבליגה הארצית הם לא ילקקו דבש, אבל את מה שהם ליקקו לא הייתה מלקקת גם סופי הג'ירפה. שישה ניצחונות הם אספו, וכל אחד מהם בזיעת אפיים. רק שתי קבוצות הציגו רקורד דל מזה. והן ירדו לליגה א' עוד לפני שמישהו הספיק לגהק.

עם התקציב השלישי מהסוף, המכבית גם סיימה שלישית מהסוף. הכל הסתדר כאילו בא רואה חשבון לעשות שומת מס. לפלייאוף היא הגיעה עם הלשון בחוץ. בלי הכוכב שלה, עדי ברגמן, שגמר את העונה בדיוק כשהיא מתחילה על אמת. מקבילותיה בשנתיים האחרונות לא שרדו את המבחן. המומנטום השלילי, הייאוש והרעב של היריבות הכריעו. היחידים שעוד האמינו היו ההורים של נמרוד כהן. ואשר חגי, מאמן עוצמה מודיעין, שקרא להם "פייבוריטים" לפני ששלח את השחקנים שלו להטיל בהם הפסד צורב עם פתיחת שלב הפלייאוף.

עוצמה מודיעין למדה את לקחי העונה שעברה. אז היא נלחמה כדי לסיים שנייה בליגה א', הפעם היא הייתה כמעט ראשונה. את האלופה בסופו של דבר, רמלה, היא ניצחה ב-16 הפרש. את השלישית, נען, היא הביסה בעשרים. בסוף היא מצמצה בבית דגן ונפלה לסגנות, שוב. עונה שלמה, שלושה הפסדים בסך הכל, אבל הפסד אחד יותר מדי.

הגיע לה, אבל אין מגיע בכדורסל. אין פנדל על עבירה ברחבה ולא מקבלים ארבע נקודות על קליעה מהחצי. אבל אחרי הניצחון בחוץ על השכנה, עוצמה מודיעין הרוויחה את הזכות לחלום. בינתיים מבועים התגנבה לכאן בחשש והפילה את שתי המקומיות. מאיגרא רמא לבירה שחורה. בנינו כאן על נציגה בארצית וכמעט קיבלנו שתי נציגות בליגה א'. אלעד שמעונוביץ' שלף תוכניות מגירה של איחוד והקליט את עצמו אומר "אמרתי לכם" בשלוש שפות.

איך הכדור הסתובב שוב, רק אלוהת הכדורסל יודעת. עוצמה מצאה כוחות לנקום במבועים, למרות שקודם לכן הפסד ב-12 למכבים בגומלין בין השתיים מחק את יתרון השלוש שלה מהמשחק הראשון ופחות או יותר גזר את דינה. אבל המכבית, שחטפה סטירות שכבר היו הופכות בצק לפיתה עיראקית, לא נתנה לעוד הזדמנות לברוח. היא יצאה למבועים והשלימה את העבודה עם ניצחון בשש, שמחק את ההפסד בשלוש. אותה מבועים הפסידה בבית פעם אחת בשנה האחרונה, אבל בשבוע אחד היא הפסידה בבית פעמיים. אז כל הקבוצות סיימו את הפלייאוף עם 2:2, אבל עם כל המספרים שנזרקו לאוויר בשלב הזה, בקושי שלושים אחוזים מצאו את הטבעת. כשהתפזרו אדי הזיעה, החשב הכללי החליף משקפיים בעדשות והגיע למסקנה שיהיה בסדר.

מכבי מכבים קיבלה את הכרטיס לארצית בזכות יחס סלים של פלוס 9. עוצמה מודיעין נשארה בליגה א' עם יחס סלים של מינוס 6, וכמובן, עם המחמאות. טרובדורים ישירו על הדרבים שליוו את הפלייאוף הזה. אבל אשר חגי עוד לא אמר נואש, והוא לבטח יבקש לחבר להם סוף אחר. אם בעירייה יפסיקו לחשוב איך עושים מזה כסף, ובמקום זה יכניסו שם יד לכיס, דרבים נוספים יתרגשו עלינו, לא על הכרטיס לליגה הארצית, כי אם על הכרטיס לליגה הלאומית. ובמקום לבנות מגרשים סינתטיים בסטנדרטים של פרואבולושן, אולי מוטב שיקימו אולם כדורסל אחד שייתן מענה לקבוצות שמנסות לנפץ את תקרת הזכוכית בכלים שהן הרכיבו לגמרי לבד.

הקבוצה המצטיינת: מכבי מכבים

אחרי עונת בלהות בליגה הארצית, המכבים נפלו למשחקי הפלייאוף בניסיון אחרון להחזיק מעמד. אבל שני הפסדים, לעוצמה מודיעין בשלוש, ולמבועים בשלוש, נראו כמו נימוק משכנע לזנוח כל תקווה שעוד נותרה בהם. שלוש בראש, פעמיים בשבוע, כמו לרקום על כרית את המונה ליזה ולגלות שנגמר לך החוט בדיוק כשהגעת לשפתיים.

היו להם את כל הסיבות להישבר ואף אחד לא היה מורט גבה. עונת חתחתים בארצית, פציעות, שני הפסדי בית דחוקים ומרסקים מנטלית. אבל הקבוצה הזאת הוכיחה אופי והפכה את הקערה כאילו הייתה חביתת ירק. שני ניצחונות חוץ, ב-12 על עוצמה מודיעין ובשש על מבועים, סידרו לה את הקאמבק הכי גדול מאז האיחוד של הספייס גירלז. אז נכון, העונה של המכבים הייתה קטסטרופה ברוב קני המידה, כולל קנה המידה של מפת כיס טופוגרפית, אבל בסוף כולם זוכרים את הסוף. והסוף היה בן זו**.

הקבוצה ההוגנת: עוצמה מודיעין

בשלב הזה כנראה ומדובר כמעט בתואר גנאי. עוצמה מודיעין פתחה את שלב הפלייאוף עם ניצחון גדול על היריבה הגדולה והאמינה שהיא יכולה ללכת עד הסוף. ההפסד למבועים הוציא קצת רוח מהמפרשים של הקבוצה, אבל התבוסה הביתית למכבים בגומלין, 12 הפרש אחרי הנחה, הייתה מרסקת כל קבוצה אחרת. אשר חגי הרים את השחקנים שלו, שנסעו למבועים באמונה שלמה שהם יכולים לעשות את הבלתי ייאמן ולנצח שם ב-15. הם ניצחו רק בשש ובסוף מכבי מכבים עשתה את הבלתי ייאמן. אבל היא לא הייתה עושה זאת ללא עוצמה מודיעין, שהזכירה לנו למה אנחנו אוהבים את הספורט הזה. אפילו כשהוא מבוצע בבינוניות יחסית. ונתנה לנו להאמין שאולי, יום אחד, הוא יבוצע יותר טוב. כי ככה בדיוק עושים את זה נכון.

הקבוצה המאכזבת: עירוני מודיעין

לא מכים מישהו שנמצא על הרצפה, אז אחד עשר לא כולל מחליפים, מאמן ויושב ראש, זה כבר באמת לא נעים. אבל מה לעשות שעל רקע הדרמה האופראית בכדורסל בולטת קבוצת הכדורגל לרעה. כלומר, אפילו יותר מכפי שבלטה עד כה.

הנה דוגמה לתוצאה של איחוד ביוזמת העירייה ומועדון שנהנה ממחלקת נוער גדולה כמתבקש ומתקציב בסדר גודל מדהים לאיכותו. התוצאה, אגב, לא משהו בכלל: ליגה ב', מקום שמיני, או שביעי, למי אכפת. ויותר גרוע מהמקום השמיני, או השביעי, הוא באמת, שלמי אכפת. בזמן שמאות ממלאים אולמות מטים לנפול בדרבי עירוני עם כסף על השולחן, לעירוני מודיעין אין אפילו את הנחמה הקטנה הזאת כשכלום לא הולך. הדבר הכי קרוב אצלה לדרבי עירוני זה משחק רעים מול קבוצת הוותיקים. על הדשא הסינתטי. שעומד בסטנדרטים הכי גבוהים של אופ"א, כמובן.

(new)מאוחדת באנר 2