(new)ויצו 10.12.19
"יותר קל להיות טייסת קרב מאימא בהיי טק"

"יותר קל להיות טייסת קרב מאימא בהיי טק"

לאה גולדברגר ממודיעין הרימה השבוע את דגל שוויון הנשים בתעשיית ההייטק • מיזם "אל תשאלו" שהיא שותפה לו מתעד ומרכז עדויות על ראיונות עבודה שבהם מופיעות שאלות פולשניות שהחוק אוסר להציג • "המטרה שלנו אינה לעשות שיימינג או לפרסם את הפרטים", היא אומרת. "אנחנו פועלות מאחורי הקלעים ומקוות שהחברות שנפנה אליהן יבדקו את עצמן ויתקנו"

רובנו נוטים לחשוב על ישראל של שנת 2019 כעל חברה מתקדמת ושיוויונית, אולם מתברר כי גם היום יש צורך במאבקים על נושאים שחשבנו כי כבר חלפו מן העולם ומשוק התעסוקה. במיוחד כשזה מגיע לענף ההיי-טק הישראלי.

בשבוע שעבר יצא לדרך מיזם חדש בשם "אל תשאלו", שמטרתו לקדם שוויון זכויות בראיונות עבודה ולמנוע מקרים בהם נשים נשאלות שאלות לא חוקיות בראיונות עבודה: על מצבן המשפחתי, על ילדים או על התוכניות המשפחתיות שלהן לעתיד. מפתחות המיזם ינסו לחולל שינוי, באמצעות בניית מאגר דיווחים על מקרים דומים, ביצוע הצלבות מידע ופנייה לחברות ש"סומנו" ככאלו בהן מקרים דומים מתרחשים. אחת היוזמות היא לאה גולדברגר ממודיעין, יועצת לחברות ומכשירה צוותי ניהול מוצר. מנהלת קהילת מנהלות מוצר בישראל Product Queens. חברה בפורום Ladies1st של קהילות נשים בתעשיית ההייטק.

בכתבה שפורסמה השבוע ב"גלובס" אודות המיזם החדש מוצגת דוגמה למקרים כאלה: "הגעתי לראיון בחברה ישראלית קטנה בכרמיאל עם מנהל תחום ומהנדס מערכות. הראשון שאל אותי שאלות ענייניות על הניסיון שלי, והשני זרק הערות כל כמה דקות: 'למה לא כתוב בקורות החיים שלך בת כמה את?', 'האם את נשואה?' ו'כמה ילדים יש לך?'. עניתי לו שזה לא רלוונטי ושאענה לו על השאלות האלה אם הוא יגיד לי למה הוא שואל אותן. הוא אמר 'אני רק רוצה לוודא שלא תיכנסי לנו להריון פה באמצע'. עניתי שיש לי ילדים ואין לי כוונה להיכנס להריון נוסף" (הדוברת: אורית אילן, מהנדסת אלקטרוניקה מפרדס חנה).

שוחחנו השבוע עם גולדברגר, שהסבירה כיצד עלה הרעיון ומה הן מנסות לעשות: "הרעיון התגבש בשנים האחרונות כשראינו שהנושא חוזר על עצמו בשרשורים בקבוצות שלנו. עלה התסכול הזה של 'הייתי בראיון עבודה וכך וכך היה ואין לי מה לעשות עם זה כי ברור לי שלא אתבע'. בכל פעם מחדש זה חוזר על עצמו וגורף עשרות תגובות שכולן מכירות את העניין. באיזשהו שלב הרגשתי שכבר קשה לי לשמוע ואמרתי שאני רוצה לעשות מעשה. אולי אנחנו, שיש עשרות אלפי נשים מאחורינו, יכולות לעשות מעשה. אולי אנחנו כפורום נוכל לפנות לחברות ששמן עולה יותר ויותר פעמים בהקשר הזה".

מה תכלול הפנייה לחברות?

"יוזמת הפורום הזה היא גם עובדת חצי משרה בשדולה. היא הציעה שנחבור לשדולת הנשים והפנייה תהיה מטעם עורכת הדין של השדולה. היא תדווח לחברות ותבקש מהן לבדוק את עצמן. אנחנו כמובן נשמח לסייע בתהליך. כך יהיה משהו יותר משמעותי ברמת החברות, ברמת הרצינות של זה וברמת הטיפול שאולי יהיה. וכך עשינו".

את המאגר השיקו גולדברגר ושותפותיה למיזם ביום שלישי שעבר ועד כה התקבלו בו למעלה מ-150 דיווחים שהולידו גם כמה הצלבות לגבי חברות בהן הדברים מתרחשים. "הדיווחים עוסקים בשאלות שהופנו אל נשים בעניין תכנון המשפחה וגילאי הילדים, הרבה אחרים נוגעים לזמינות של המרואיינת בשעות אחר הצהריים וערבים, כמו גם במקרים של נסיעות לחו"ל".

מה מניע אתכן?

"אנחנו מרגישות שהשטח עוד לא מבין שלא פתרנו את הבעייה. שאנחנו עוד לא במקום שוויוני ומתקדם ועדיין הבעיות האלו נמצאות שם. אנחנו רוצות להגיד שהבעייה הזאת עדיין קיימת ואנחנו נתעד אותה ונפעל".

העניין הזה מופיע בעיקר בתעשיית ההייטק?

"בהייטק העניין של שוויון הוא הרבה יותר מסובך מבחינת סביבת העבודה. יש שם מין הילה סביב שעות העבודה הארוכות ותפיסה שמי שעובד יותר הוא גם עובד טוב יותר ולא בוחנים את התפוקה. סביבת העבודה היא הרבה פעמים עם חברות שהן גלובליות ויש שיחות ופגישות עם לקוחות מחו"ל בשעות שאחרי העבודה. סביבת ההייטק מציפה בעיות מסוג אחר".

אולי יותר קל לאישה להיות טייסת קרב מאשר אשת הייטק?

"ברמות מסויימות כן, אבל כל חזית כזאת מביאה איתה את המאפיינים והקשיים שלה וצריך להתגבר עליהם. אז יש שאומרים שאישה בטנק זה בלתי אפשרי ויש כאלה שאומרים שאמא בהייטק זה בלתי אפשרי. את זה צריך לתקן ואת זה צריך לתקן".

כמי שנמצאת בתעשייה הרבה שנים, יצא לך לשמוע את ההסברים של אותם מראיינים גברים לשאלות האלו?

"זה נובע באמת מהתפיסה שהשעות במשרד הן הקריטיות ולא מודדים תפוקה. זה מקור הטעות הראשוני. אם היו בודקים לי תפוקה אולי היו רואים שבעצם אין בעייה ואפילו יש הטייה לטובת אמהות שיודעות שהן צריכות לצאת מהמשרד מוקדם יותר, ואז הן לא יוצאות להפסקת צהריים ארוכה או משחקות בשולחן הכדורגל שיש בכל סטארט אפ אלא יושבות ועושות עבודה. בנוסף, יש חוסר הבנה שאם ניתן את השליטה לאישה להחליט מתי היא עובדת, אז היא תלך אחר הצהריים, תהיה שעתיים-שלוש עם הילדים שלה ותעבוד אל תוך הלילה אם היא צריכה ומבינה שבסוף יש עניין של תפוקה. אף אחד לא שואל אותה אם יש לה מעגל תמיכה שיאפשר לה לטוס לחו"ל לנסיעת עבודה, אלא מניחים שהיא אמא וכנראה שלא תוכל. אבל אולי זה בכלל לא ככה ואף אחד לא טורח לשאול. נשים שרוצות לעבוד בהייטק יודעות לבד איך לפתור את הבעיות ולהסתייע במעגל תמיכה".

כאשר תפנו לחברות, לאילו תגובות אתן מצפות?

"'תודה שעדכנתן אותנו ונבדוק'. המטרה שלנו בסופו של דבר היא ליצור שיתוף פעולה. אנחנו רק רוצות להרים דגל. אנחנו עושות את זה מאחורי הקלעים ואין כאן ניסיון לעשות שיימינג. להיפך, הפרקטיקה היא מאוד אנונימית. גם כלפי המדווחות וגם כלפי החברות. זה לא מכתב תביעה אלא מכתב של 'היי, שימו לב לתהליכים והנה כמה טיפים איך לשפר'. באופטימיות שלנו אנחנו רוצות לחשוב שכאשר חברה תקבל כמה דיווחים בעייתיים יהיה מי שילך ויבחן את השאלונים למשל ואת הפרקטיקות של המראיינים, שלפעמים שואלים את השאלות מחוסר ידע וחוסר הכשרה".

מכללת די בי איי