(newsדיור מוגן 10.7.19
"אין סיבה שבמודיעין לא תהיה קבוצה בליגה לאומית"

"אין סיבה שבמודיעין לא תהיה קבוצה בליגה לאומית"

הדובר: יוני ניר – בכיר הכדורסלנים שגדל בעיר ויצא ממנה לקריירה ענפה שכללה 11 קבוצות ב-12 שנים • בשלוש האחרונות הוא התקבע בהפועל גבעתיים והתכבד גם בסרט הקפטן • עכשיו הוא ממתין, כמו כולם, לדעת האם וכיצד תפתח קבוצת ה"אורדונים" את העונה הבאה

(צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ניר)

העונה של יוני ניר נפתחה בקול תרועה רמה. שלוש שנים באותה קבוצה הוא לא רשם מאז הילדים של מכבי מכבים. בתריסר השנים האחרונות הוא עבר 11 קבוצות. יש אנשים שלא מחליפים 11 חולצות בזמן הזה. אולי זה המעבר לשעון של 24, יש 8 שניות לעבור את החצי, וארבע שניות להחליף מקום עבודה. ואולי, כנראה, זה פשוט הבוס הקפריזי, שהיום יש לו יופי של קולב להניח עליו את אשמתו.

ליאור ליפשיץ, קפטן הפועל גבעתיים, פרש ממשחק ויוני החליק לנעליו בטבעיות של מי שנולד לתפקיד. השניים שיתפו פעולה עוד בקרית גת ובסוף זה חבר שעזב. אבל בגיל 33, רובם כבר כאלה. אחרי שלוש שנים באותה קבוצה, יוני מן הסתם היה הופך לקפטן גם בלי הטייטל. בסופו של דבר, כדורסל זה לא כדורגל והקפטן לא מסתובב עם סרט בשביל הפוזה כדי שכולם ידעו שהוא האיש. אפשר לשאול עשרה אנשים בעמק הסיליקון מי הקפטן של גולדן סטייט ותשעה יגידו "קפטן הוק".

"היום בכדורסל שלנו מאמנים מתחלפים פעמיים בעונה, אז בטח שלשחקנים קשה לשמור על יציבות, לשחק במקום אחד לאורך זמן", הוא אומר לנו. "אני שמח שיש לי את האפשרות לשחק שלוש שנים באותו מקום. לא הופתעתי כשמוניתי לקפטן. אחרי שליאור ליפשיץ פרש מכדורסל היה לי מאד טבעי שאני אקבל את המעמד הזה".

כי מה, היית הוותיק בקבוצה?

"הוותיק בקבוצה והוותיק באופן כללי".

אז זה תואר של כבוד?

"אני לא מחפש כבוד, אבל אם הקבוצה רוצה שאני אהיה קפטן, ברור שזה משמח אותי".

בכדורגל לקפטן יש סרט.

"בכדורסל אין סרט. אבל עושים את אותה עבודה. על קפטן יש הרבה אחריות. זה תפקיד מחייב, בפן הקבוצתי, המנטלי, החברתי והמנהיגותי. לחבר את הקבוצה, להוביל, לשמש דוגמה".

יוני כבר ירד ליגה. יותר מפעם אחת. עם קבוצה, לבד. אבל לליגה הארצית? אף פעם. פתאום הוא מוצא את הכתם הזה מאיים לדבוק בו, ועוד כקפטן. האורדונים חולמים על עלייה מאז שהוא הגיע. לפני שלוש שנים הוא הסכים לרמוז לכך, אם כי, חובה להודות, הוא מעולם לא התחייב. בשתי העונות הראשונות שלו, הקבוצה התייצבה לפלייאוף העליון ולא היתה רחוקה מלהשלים את העבודה, אבל העונה הזאת, באופן בלתי צפוי, היא מצאה את עצמה צעד וחצי מהתהום. פלייאוף תחתון, מומנטום שלילי, הפסד לרחובות מחזור לסיום והיא פוגשת השנה את מכבי מכבים.

עם כל הכבוד לפיקנטריה האישית, או לסרט שאיננו, הוא תמיד היה טיפוס של סדרות. אחרי שסיים את העונה עם ממוצעים של 8.4 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-0.8 אסיסטים ב-21 דקות משחק ומדד פלוס מינוס ממוצע של 5.7 שלילי, הקפטן התעורר. וכמה שהאדומה היתה זקוקה לו. 14 נקודות, תשעה ריבאונדים ושלושה אסיסטים בשלושים דקות לערב כשהכסף על השולחן. כמעט דאבל דאבל בממוצע למשחק.  פלוס מינוס חיובי של 6.2 כשהוא על הפרקט. מופע של שבעים אחוז מהשדה ו-21 נקודות מול הפועל חיפה ואמרנו רחובות? הצגה קלינית של 6 מ-6 מהעונשין. יד של מעסה שבדי, קור רוח של קספר השד הידידותי. או קפטן מיי קפטן. 

איך אתה מסכם את העונה?

"היתה לנו עונה קשה. יכולנו והיינו צריכים להיות יותר טובים. גם בפן האישי וגם בפן הקבוצתי. אבל יש גם עונות כאלה. היתה עונה מאד מורכבת ומסובכת, עם חילופי שחקנים, עם פציעות, קשה היה לכולם לבוא לידי ביטוי. יש עונות פחות מוצלחות ויש עונות יותר מוצלחות. צריך לדעת בעונות הפחות מוצלחות להוציא את המירב".

איך הגעתם למצב שאתם מועמדים לירידה?

"אני לא רואה סיבה ספציפית. היתה עונה קצת קשה, זה קורה בספורט. הקבוצה פחות התחברה. הקבוצה כיוונה למקום מסוים ולא הגיעה אליו. מצאנו את עצמנו בפלייאוף התחתון. זה דבר שבקלות יכול להסתבך, אבל אני שמח שגם ברגעים שפחות הולך ידענו לשמור על הקבוצה ולא להוביל אותה למקומות שהיא לא ראויה להן. רחובות, עם התקציב הכי גבוה בליגה, הם כיוונו לעלייה והצהירו על זה בכל מקום לפני תחילת העונה, ובסופו של דבר הם ירדו ליגה. זה רק אומר שבספורט הכל יכול לקרות. צריך לעבוד קשה ולהוציא את המקסימום בכל סיטואציה".

מתי ידעתם שניצחתם במלחמת ההישרדות?

"המשחק מול רחובות הכריע את הכף. זה מצחיק, כי בסיטואציה אחרת זה יכול היה להיות הגמר על המקום בליגת העל".

אז בסופו של דבר העונה הסתיימה בטעם מר או מתוק?

"תמיד אני אומר שהקבוצות הכי שמחות בסוף העונה הן זו שלקחה אליפות וזו שנשארה בליגה. אז כן - בסופו של דבר סיימנו עונה קשה בטעם מתוק. אבל אחרי שכל האדרנלין שוקע מתחילים לחשוב על התמונה הגדולה, לנתח את הבעיות, לעשות שיעורי בית ולהבין מה צריך לעשות אחרת כדי לא להגיע למצב כזה שוב".

אז שנה הבאה אותו מקום אותה שעה?

"כרגע אני לא יודע".

אחרי שניווט את הספינה אל חוף מבטחים, אך טבעי היה שיוני ימשיך לעונה נוספת בהפועל גבעתיים, רביעית במספר. אבל זה הכדורסל הישראלי, הוא טבעי כמו האינטרנט. בשנה שעברה כמעט ולא היתה ליגה לאומית, השנה לא בטוח שתהיה הפועל גבעתיים. די להזכיר את שלושת מחזורי הפתיחה שנדחו אשתקד ואת החדשה האחרונה מזיסמן, על הקפאת ההכנות לעונה הקרובה, באצטלה של אי בהירות תקציבית, כאשר בנוסף, טרם נמצא יושב ראש חדש במקום נמרוד כהן שעזב לאחר שש שנים. והנה הצעה: נמרוד כהן שלנו. מי שיקרא לא ישים לב לשינוי.

אתה עוקב אחרי הכדורסל במודיעין?

"עקבתי בצורה קלה. שמעתי שמכבים הגיעו למבחנים מול עוצמה מודיעין השנה ואני שמח שהם נשארו. גדלתי שם, אני מאחל להם רק טוב. באופן כללי הייתי מצפה ליותר מהכדורסל במודיעין. ליגה ארצית זה יפה, אבל אין סרט שבמודיעין לא תהיה קבוצה לפחות בליגה לאומית. אני בטוח שאפשר לעשות פה, לא בהרבה כסף, דברים יפים. שיהיה לאנשים מקום לבוא אליו, לילדים משהו לשאוף לו. להביא לכאן טלוויזיה. זה יכול להיות נחמד. מודיעין עיר גדולה, הרבה תושבים, הרבה ילדים, לא מעט שחקנים יצאו מכאן החוצה. למה שזה לא יהיה אחרת? למה שלא נעשה לביתנו? נקווה שיום אחד זה יקרה".

בשביל איזה משחק אתה פותח טלוויזיה?

"קצת ליגה ישראלית, קצת יורוליג".

גמר ה-NBA?

"התעדכנתי בתוצאות. השעות היו קשות מדי בשבילי".

חושב על היום שאחרי הכדורסל?

"לא. אני חי את הרגע".

ומה אתה עושה הרגע?

"יוצא לאימון בחדר כושר".

עיריית מודיעין קיץ מודיעינ