(newsדיור מוגן 10.7.19
אפשר לקבל כאן עוד צ'אנס?

אפשר לקבל כאן עוד צ'אנס?

ערן חרמוני ממודיעין עשה היסטוריה כשהיה למזכ"ל הראשון של מפלגת העבודה שלא נכנס לכנסת • בינתיים באו ליברמן ונתניהו, טרפו את הקלפים והכריזו על בחירות חדשות • אבי גבאי התפוגג ובמקומו חזר לראשות העבודה עמיר פרץ – מקורבו של חרמוני • זה מספיק כדי שהמזכ"ל יוציא את החליפה מהארון, יחכה לחודש ספטמבר וגם יודיע בריש גלי:  "אנחנו מלכדים כוחות עם כחול לבן ועם מרצ ועם ברק. לא יודע אם יהיה מיזוג או ריצה בחזית משותפת, אבל זה נראה טבעי שנרוץ עם ברק"

(צילום: דוברות מפלגת העבודה)

השנה חווינו תופעה שלא התרחשה מעולם בפוליטיקה הישראלית: שתי מערכות בחירות בתוך ארבעה חודשים. איך חיים עם זה? ומי בעצם תהיה המרוויחה הגדולה מכך שבעוד פחות מחודשיים נלך שוב להצביע?

נראה שאחת המרוויחות הגדולות ממה שקרה כאן בחודשים האחרונים תהיה מפלגת העבודה, שצללה לתהום בבחירות האחרונות כשזכתה לשישה מנדטים בלבד בהנהגתו של אבי גבאי. אבל כמו מהשמים היא זכתה למקצה שיפורים עם התפתחויות בתיקי חקירת נתניהו, שהובילו להקדמת הבחירות ופיזורה של הכנסת שרק נבחרה והנה אנחנו שוב נמצאים לפתחן של בחירות חדשות.

הקדמת הבחירות עוד לא מבטיחה באמת שהמפלגה החבוטה אכן תשקם את עצמה, אבל לפחות שני מהלכים כבר נעשו כדי בכל זאת להצליח במועד ב'. האחד - הרחקתו של אבי גבאי מלשכת יו"ר המפלגה ובכלל מהרשימה לכנסת. השנייה והמשמעותית יותר - בחירתו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר המפלגה. עכשיו רק נותר לראות איך פעילי המפלגה מרכיבים את הפאזל שיוליך אותו ליעד שהציבו לעצמם: להוות גורם כוח מספיק חזק שיביא להחלפת נתניהו.

אחד האנשים הבולטים בפאזל, אדם שלא מכבר היטלטל בין תקווה לייאוש, הוא ערן חרמוני ממודיעין - מזכ"ל מפלגת העבודה מזה שנתיים. חרמוני, שהחל את דרכו כמזכ"ל במחשבה די ברורה שהוא ייכנס לכנסת הבאה כמו כל המזכ"לים הקודמים לו, ספג מכה כשנשאר בחוץ. ששת המנדטים שקיבלה העבודה לא הספיקו.

חרמוני (39) נולד וגדל בגבעת שמואל. הוא עו"ד במקצועו ואת שנותיו הראשונות בפוליטיקה בילה בתקופת הסכמי אוסלו וממשלת רבין בחיקה החמים של מפלגת העבודה. משם המשיך בשורות המפלגה להנהגת המשמרת הצעירה והספיק גם לכהן כעוזרו של אהוד ברק עד שזה נטש את המפלגה והקים את מפלגת "עצמאות" שלא ממש תקעה יתד בפוליטיקה.

לפני שנתיים וחצי (בינואר 2017) נבחר כמזכ"ל העבודה והחליף את ח"כ איתן כבל בתפקיד. היה זה שינוי עמוק משום שעד אז מזכ"ל מפלגת העבודה שוריין תמיד במקום השביעי הבטוח ברשימה לכנסת. אבל הגעתו של אבי גבאי בישרה את השינוי ואולי את הכירסום העמוק שזה ניסה לבצע בתפקיד ובעיקר בסמכויות של המזכ"ל. חרמוני, שזוהה כאיש המקורב לפרץ, הפך אוטומטית ליריב של גבאי. התוצאה היתה שינוי בחוקת העבודה שיזם גבאי והביאה לכך שלמזכ"ל שוריין המקום ה-11 ברשימה לכנסת - מקום שהתברר בבחירות האחרונות כלא ריאלי בעליל. חרמוני רשם היסטוריה קטנה בהיותו למזכ"ל הראשון בתולדות מפלגת העבודה שלא היה לח"כ.

אבל חרמוני לא עשה קולות של נעלב. להיפך, בתקופת גבאי חרמוני הפגין לויאליות ליו"ר ולמפלגה וסייע ככל שיכל בבחירות האחרונות. אלא שכשלונה המהדהד של העבודה עשה את מה שחרמוני לא הצטרך לעשות וגבאי פרש. כשנפתחה הדרך לחזרתו של פרץ לקדמת הבמה, שב חרמוני לפרוח.

הבחירות שנכפו עלינו מבחינתך זה מזל? גורל?

"מבחינתנו קודם כל זו הזדמנות נוספת לתקן את מה שלא עשינו טוב בפעם שעברה. זה מועד ב' עבורנו ואני מאמין שהפעם נצליח יותר ממה שהצלחנו בבחירות האחרונות".

קשה לומר שהצלחתם בבחירות האחרונות.

"אני לא מתכוון מבחינת המנדטים אלא מבחינת הגושים והראיה הכוללת. הצלחנו בכך וזה סיפוק גדול מאד שנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה. זה קודם כל וזה לא היה מובן מאליו. עכשיו קיבלנו הזדמנות שנייה ונדירה לשנות את המפה הפוליטית".

זה שנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה זה לא באמת בזכות מפלגת העבודה, בוא נהיה מציאותיים. זה בזכות כחול לבן...

"נכון שהם היו גורם מרכזי ולכן שוב אני חוזר לעניין הגושים ומדגיש שוב עד כמה חשוב שיהיה גוש מרכז שמאל חזק. מה שקרה כאן היה גם בזכות האזרחים שהבינו וראו איך נתניהו מנסה להרוס את הדמוקרטיה, איך הוא מקעקע את בית המשפט העליון ואת כל היסודות הדמוקרטים שכאן. האזרחים מבינים את זה".

אתה אופטימי שאכן תצליחו במה שלא הצלחתם בשנים האחרונות?

"אני אופטימי כי מבחינת המפלגה קיבלנו הזדמנות נדירה ומחודשת וכולם מבינים שאסור לנו להחמיץ אותה. אני מאמין שהרבה קהלים של מפלגת העבודה שנטשו אותנו יחזרו הביתה וששוב נהיה גורם דומיננטי בפוליטיקה הישראלית".

איך נראית התוכנית להחזיר אותם הביתה?

"לעמיר פרץ יש תוכנית להשיג 15 מנדטים למפלגת העבודה בבחירות המתקרבות. זה הרבה מאד במושגים שלנו".

מהיכן הם יבואו?

"ארבעה מנדטים אנחנו רוצים להביא ממה שאנו מכנים 'הימין הרך'. לא בנט או פרץ, אבל מצביעי כחלון שהתאכזבו מאד ומצביעי אורלי לוי. וגם חלק מהליכודניקים שהבינו שאין כיסוי לדיבורים של ביבי. יש שם בליכוד הרבה מאוכזבים מביבי".

והשאר?

"עוד ארבעה לדעתי יוכלו לחזור מכחול לבן אלינו. כאלה שבאמת חושבים שעמיר פרץ הוא מנהיג אמיתי וראוי ושתחת גבאי לא הצביעו עבודה אלא הלכו לכחול לבן. ראינו מיד לאחר בחירתו של פרץ איך מדד התחזית שלנו קופץ בכמה מנדטים. אנשים מעריכים את פרץ כמנהיג אמיתי והיום אני יכול לומר לך שיש הרבה אנשים שמרגישים לא נוח עם העובדה שהם הצביעו כחול לבן".

אתה עוד לא מגיע לחמישה עשר מנדטים...

"עוד שלושה מנדטים אנחנו רוצים להביא מיישובי הפריפריה. אל תשכח שעמיר פרץ הוא תושב שדרות ומחובר היטב לאנשי הפריפריה. הוא כל השנים חי בשדרות ולא עבר למרכז כך שהוא מאד קשור לשטח בפריפריה".

ובכל זאת, בכל מערכת בחירות בשדרות ובאופקים ובנתיבות הליכוד גורף 70%-80% מהקולות. על סמך מה אתה חושב שהפעם זה ישתנה?

"כי האנשים רואים וכבר לא פוחדים לומר שהם מבינים שביבי פועל להציל את עצמו מהמשפט ולא פועל לטובת המדינה. שמע, האנשים לא טיפשים. חוץ מזה אני בטוח שנקבל שני מנדטים גם מהמגזר הערבי והדרוזי, שגם אליהם עמיר פרץ מחובר והם יודעים בדיוק מה הוא שווה".

מה בעצם המטרה של מפלגת העבודה בבחירות הקרבות?

"לא סימנו את תפקיד ראש הממשלה, אבל בניגוד לשקר שהופץ בבחירות האחרונות, שהמפלגה הגדולה היא זו שצריכה להרכיב את הממשלה, האמת הפשוטה היא שמבחינה חוקית מי שירכיב את הממשלה הבאה הוא זה שיזכה לפחות ל-61 ממליצים אצל הנשיא ולכן זה משחק של גושים".

אבל פה אתה מכרסם בגוש שלכם, כי אם תיקח קולות מכחול לבן אז מה עשיתם?

"זה לא מדוייק משתי סיבות: ראשית - אנשים כן רוצים מפלגה שיש לה אידיאולוגיה, מסורת ועומק רעיוני ואת זה אין לכחול לבן, מה לעשות. דבר שני - אנחנו באמת מנסים לגבש גוש שיוכל להחליף את נתניהו בשלטון ואם זה אומר שיושבים ומלכדים כוחות עם כחול לבן ועם מרצ ועם ברק, אז נעשה את זה".

בוא נדבר באמת על אהוד ברק. איך אתם רואים אותו?

"כשותף פוטנציאלי להחלפת השלטון. אנחנו נבחן כמובן בתקופה הקרובה את האפשרויות לעשות חיבורים ביננו ובין ברק. אני עוד לא יודע באיזו צורה, אם זה יהיה מיזוג או ריצה בחזית משותפת. לא ברור עדיין, אבל זה נראה טבעי שנרוץ עם ברק".

אלו עוד חיבורים אתם בוחנים?

"פרט לברק גם אורלי לוי כמובן באה בחשבון וגם מיכאל מלכיאור ואפילו צירוף אישים חדשים מחוץ למערכת הקיימת. בקטע הזה אני חושב שנראה ונשמע בשורות מעניינות. בוא נגיד שהיום אנחנו לא פוסלים אף אחד".

איך אתם מתארגנים לעבודה הדי קשה הזאת של להרכיב את הפאזל?

"ח"כ עומר בר-לב מונה להוביל את המגעים עם שאר הגורמים מחוץ למפלגת העבודה כשהנחת היסוד שלו היא שלא יהיו ענייני אגו ושאלות פרסונליות אלא רק שאלת חיזוק הגוש כולו".

לדעתך הריכוזיות השלטונית של אבי גבאי שרצה להכריע בכל דבר בעצמו נגמרה?

"את זה אתה אמרת".

עד כמה השינוי שעברתם בחודש האחרון, כשעמיר פרץ נבחר ליו"ר והחליף את גבאי, מסייע למפלגה?

"זה היה מהלך שחיזק מאד את המפלגה וראינו את זה מיד בסקרים. אנחנו במגמת עלייה כי הציבור מבין שיש מנהיג חזק שיכול באמת להוביל את המפלגה רחוק".

תחת איזה דגל?

"היום אנחנו מניפים שני דגלים באותה מידה ועמיר פרץ הוא הדומיננטי בתפיסה הזאת. דגל אחד הוא הדגל הבטחוני. בכל זאת פרץ היה שר ביטחון ואבי כיפת ברזל ואת זה אי אפשר לקחת ממנו. בעוטף עזה אומרים כל הזמן שהוא הציל חיי רבים בכך שהתעקש לקדם את פרוייקט כיפת ברזל בניגוד לדעת רבים בצמרת צה"ל, כולל טל רוסו שהיה אלוף פיקוד דרום והתנגד לכיפת ברזל".

והדגל השני?

"הדגל החברתי. עמיר פרץ כמזכ"ל ההסתדרות לשעבר ומנהיג פועלים אותנטי ידע תמיד לקדם נושאים חברתיים ואת הפריפריה. תחשוב רק על שורת חוקים סוציאלים שהוא יזם כמו חוק פנסיית חובה וחוק חברות כוח אדם וחוק שכר מינימום, כדי להבין את הגישה לאזרח הפשוט ולעובדים".

ועם כל זאת, לבסוף בשדרות ובנתיבות ושאר עיירות הפיתוח ביום הבחירות הליכוד זוכה ברוב הקולות.

"זה יהיה המבחן האמיתי שלנו הפעם ואני מקווה שנראה את התוצאות בשטח. כי גם בעיירות הפיתוח יודעים היום שביבי רוצה קודם כך להציל את עורו ממשפט ולא ממש רואה את טובת האזרחים".

מילה לסיום על איציק שמולי וסתיו שפיר, שהתמודדו מול פרץ. לדעתך הם ניהלו ביניהם מערכת בחירות מכוערת עם חילופי האשמות?

"אני לא רואה את זה כך. אנחנו יכולים להתגאות בדור הצעיר שלנו במפלגה, שהוא איכותי מאד ואמיתי. המאבק על ראשות המפלגה הסתיים ומעכשיו כולנו ביחד למען המטרה המשותפת של החלפת השלטון במדינה".

עיריית מודיעין קיץ מודיעינ