דומה שמאז פטירתו של המנכ"ל המיתולוגי אלי הורביץ החלה החברה במסע דרומה. כאילו שעם פטירתו של רב החובל הספינה איבדה את דרכה והחלה לטבוע

"מניית העם" כך כונתה במשך שנים המניה של חברת התרופות טבע. המניה הייתה ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית ומקור גאווה לאומי. עד כדי כך מעמדה היה מבוצר שכמעט כל משפחה הייתה מושקעת במניה באופן ישיר או על ידי הגופים המוסדיים האחראים גם לפנסיות של כולנו.

בשנים האחרונות קרה לטבע משהו רע. גרוע. דמיוני במונחים כלכליים. דומה שמאז פטירתו של המנכ"ל המיתולוגי אלי הורביץ החלה החברה במסע דרומה. כאילו שעם פטירתו של רב החובל הספינה איבדה את דרכה והחלה לטבוע.

אין כלכלן אחד עלי אדמות ואיש מבין מיליוני הישראלים שהיו מושקעים בטבע שיכול היה לתאר לעצמו עד לאיזה שפל תגיע החברה ועד כמה גרועות תהיינה ההחלטות של המנכ"לים והדירקטורים שיבואו אחרי עידן הורביץ. כמו למשל ההחלטה שהתבררה כמטופשת ויהירה של הרכישה הכושלת של חטיבת הגנריקה של אלרגן תמורת למעלה מ-40 מיליארד דולר או במספרים 40,000,000,000 דולר!!!

ואחרי הכשלון הקולוסאלי הזה עקצה את טבע חברה מקסיקנית במיליארדי דולרים ואם לא די בזה טבע הונתה את הרשויות בארה"ב ובגין זה שילמה קנסות של מיליארדים. הפרשיות וההסתבכויות של החברה נראות יותר כמו של חבורת מאפיונרים מסיציליה מאשר חברת תרופות עולמית.

גם כאשר כל הסאגה הזאת נמצאת בעיצומה והחברה הולכת מדחי אל דחי דבר אחד לא נפגע- הבונוסים למנהלים הבכירים ולעובדי החברה. הם נוהגים כאילו אין מחר ושודדים מהקופה המתרוקנת של החברה מלוא חופניים, כאשר בעלי המניות כוססים ציפורניים ומביטים בעיניים כלות כיצד כספם מתאדה והולך לכיסם של הבכירים שההחלטות שלהם דרדרו את טבע אל עברי פי פחת.

גם בעצם הימים האלה כאשר טבע מדממת למוות וזקוקה נואשות לתרופה שתציל אותה המציאות הנוראית הזו אינה מפריעה להנהלה לשלם לעצמה ולעובדים בונוסים משל היו חלק מתאגיד מצליח. הבונוסים מחולקים גם כאשר במחצית הראשונה של 2019 הפסידה טבע כ-800 מיליון דולר. בעיניי זו לא רק חוצפה אלא עבירה מוסרית ואתית חמורה מפשע המופיע בספר החוקים.

טבע זקוקה ל"קופקסון" חדש או לכדור שיוליך אותה שלא בדרך הטבע לעולם הבא.