(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
להתראות במעמקי הים

להתראות במעמקי הים

ג' ממכבים המיר את קריירת הטניס המקצועני בקורס חובלים, שהמשיך להתמחות בצוללות • אביו היה מפקד דבור ואיש סטי"לים, שהשתתף במלחמת לבנון הראשונה

(צילום: דובר צה"ל)

בתום שנתיים וחצי של קורס מפרך ותובעני עומד ג' ממודיעין לקבל את דרגת החובל היוקרתית של חיל הים ולעלות על הצוללת "רהב" מדגם דולפין המתקדם, כדי להתחיל במסלול השירות הארוך כקצין ים. זה לא עניין של מה בכך. שקורס החובלים של חיל הים מהווה כבר זמן רב יעד נחשק להרבה מתגייסים, ג' היה בין המאושרים שזכה להתקבל לקורס ולסיימו. הקשר לתפקיד החובל עובר במשפחה בהיות אביו של ג' בעצמו קצין בחיל הים, פיקד על ספינת דבור ושירת על סטי"ל במלחמת לבנון הראשונה. עם סיום הקורס יוצב ג' כסגן מפקד מחלקת נשק וגנ"ק (גילוי ניווט וקשר) ומשם יחל במסלול הקידום לאורך שש וחצי שנים.

איך הגעת לצוללות?

"התקבלתי לקורס החובלים ובסוף השלב הבסיסי מתחילים המיונים ואז אמרתי לעצמי שהצוללת מאד מסקרנת אותי ורציתי להעמיד את עצמי במבחן ובאתגר מקצועי משמעותי והחלטתי ללכת על המסלול הזה".

להיות קצין בצוללת יותר משמעותי מלהיות קצין בסטי"ל?

"הצוללת היא כלי מתקדם מאד ומשמעותי מאד במשקל בשדה הקרב של צה"ל. אני בהחלט חושב שלשרת על צוללת זו משימה ואתגר מקצועי גבוה מאד ורציתי לעמוד באתגרים האלה. אני לא מזלזל חלילה בספינות אחרות אבל היום שייטת הצוללות היא כוח אדיר בחיל בכלל ואני שמח להיות חלק מהכוח הזה".

הספקת כבר להשתתף במשימות מבצעיות בצוללת?

"אני לא יכול לדבר על משימות מבצעיות אבל אני יכול לומר לך שהספקתי לצבור כבר הרבה שעות ים על הרהב שאני עולה עליה לשירות מבצעי".

אתה ודאי מכיר את מורשת הקרב של הצוללות ובעיקר את הטרגדיה של הצוללת דקר. מה זה עושה לך?

"המקרה של אח"י דקר הוא מאד משמעותי בתולדות חיל הים וכמובן שאני וכל חברי מכירים את המעשה. אנחנו בצוללות תמיד יוצאים מנקודת הנחה שסכנה קיימת כל הזמן בפעילות על כלי שיט שנקרא צוללת. הסכנה מרחפת מעל ראשנו אבל אני יכול לומר לך שפרשת הדקר מודחקת. גם כי היום אין מה להשוות מבחינת איכות הכלים ויכולת השרידות. הצוללות של היום מאד מתקדמות מבחינת בטיחות ואני יודע את זה בכל רגע".

ספר קצת על עצמך...

"התגייסתי בגיל 19 וחצי לאחר שנת שירות שעשיתי מטעם הסוכנות היהודית בלונג איילנד בניו יורק. כיום אני בן 22, גדלתי במכבים למדתי בבית ספר מו"ר, הייתי בצופים והדרכתי בתנועה שלוש שנים. שיחקתי טניס מגיל צעיר ואפילו הייתי שחקן מקצועני כמה שנים בגילאים הצעירים עד שהבנתי שצריך לקבל החלטה לגבי העתיד ובחרתי בשירות הצבאי".

ממש היית שחקן מקצועני?

"כן מתחילת כיתה ט' כבר ביליתי המון שעות על מגרש הטניס שישה אימונים בשבוע. זה אומר להשתתף בטורנירים מקצוענים בארץ, אבל זה נגמר כשהתגייסתי".

ומה לגבי שנת השירות שלך בארצות הברית?

"שם עשיתי נפשות בקרב הצעירים לעלות לישראל. הכרתי קהילות יהודיות בארצות הברית, זה היה לצבור קשרים וחוויות חדשות ומאד מספק, כי הרגשתי שאני מחבר את הצעירים היהודיים האלה לתרבות הישראלית וחלקם אכן עלה לארץ".

מה הביא אותך לבסוף לחיל הים? אבא?

"לא הגעתי לקורס חובלים בגלל אבא. חד משמעית. הבנתי שאם אני רוצה לשמש בתפקיד משמעותי אז המקום שלי זה להיות מפקד וקצין. תפקיד החובל מספק את האתגרים המקצועיים והפיקודיים האלה. לפקד על אנשים, לדאוג להם, להיות הכי טוב ולבצע את המשימות בשלמות".

מכללת די בי איי