(new)חללי עבודה 25.9.19
כל המשפחה מוכנה

כל המשפחה מוכנה

אחרי שילדיהם השתתפו במכינות קדם צבאיות התעורר החשק גם אצל ההורים • התוצאה – "מכינת הורים" שמתארגנת בימים אלה במודיעין בהובלת ראש מכינה לשעבר

מפגש ההורים הראשון (צילום: פרטי)

על המכינות הקדם צבאיות בוודאי שמעתם, אבל מה עם "מכינת הורים"? אז מסתבר שיש דבר כזה והקבוצה הראשונה במודיעין יצאה לדרך לאחרונה, בהובלת הורים לבוגרי מכינות.

רכזת הקבוצה במודיעין, רימונה ליבוביץ, מספרת: "הבן שלי היה במכינה קדם צבאית עין פרת, המשותפת לחילוניים ודתיים. בסוף השנה היו כל מיני אירועים, 'שבת הורים' ואחרים שבהם בפעם הראשונה בעצם הכרנו מה הילדים עושים שם. דברים כמו למידה משותפת של טקסטים, לאו דווקא דתיים, שמדברים עלינו כבני אדם, כחברה, חברה ישראלית. ואז אמרנו שחבל שאין כזה דבר להורים. מסתבר שהורה בשם אסף פרי הקים בעצמו מכינה ועמד בראשה במשך 15 שנה. הוא וחבר נוסף מעולם החניכות רוצים לפתוח מעין מכינה כזאת להורים. מיד אמרתי לו שהוא פותח כזאת קבוצה במודיעין ושיהיה לזה ביקוש".

ליבוביץ לא טעתה ולמפגש החשיפה שנערך באחרונה הגיעו 15 תושבי העיר המעוניינים להשתתף במיזם החדש, במסגרתו ייפגשו מדי שבועיים. "הקבוצה מיועדת לאנשים בגיל הביניים שמחפשים את מה שמעבר לשגרת היום יום. יהיה לימוד של טקסטים גם מהמקורות, גם מהשירה העברית ועוד. חושבים על הדברים בצורה קצת אחרת, יסודית יותר, על דברים כמו מה זה אומר להיות יהודי, להיות ישראלי ומהי בכלל החברה הישראלית. התקווה היא שמתוך הדיבור גם ייצא מעשה. שנוכל בסוף לזהות כשל או קושי בחברה הישראלית ולעשות משהו. יש לנו יתרון לעומת החבר'ה הצעירים שמסיימים את השנה והולכים לצבא. לנו יש ניסיון חיים, כישורים וקשרים שנוכל לנצל".

יש מכנה משותף כלשהו למשתתפים מלבד הגיל?

"יש לנו בחור אחד שמנהל בית ספר בלוד בו לומדים יהודים, נוצרים ומוסלמים, כמה טייסים וכמה מנכ"לים, אבל בגדול כולם מאזור מודיעין. לצערי לא הצלחתי לגייס חרדים ממודיעין עילית".

כאמור, לרעיון ויישומו אחראי איש החינוך אסף פרי שעמד בראש מכינת "אדרת".

פרי, מאיפה בא הרעיון?

" לאורך השנים כראש מכינה שמעתי כל כך הרבה פעמים את השאלה 'למה אין כזה גם למבוגרים?' ובכן, מה שנשמע פעם בעיקר כמחמאה, או כמשאלת לב מחויכת, התברר כצורך חברתי אמיתי. היום, יותר מתמיד, אנו נדרשים לשיח זהותי ערכי בכדי ליצור חברה ישראלית ראויה. בחמש עשרה שנים בהן זכיתי להיות בעולם המכינות, הבנתי ששיח זהותי-ערכי אקטואלי הוא לא מותרות, אלא צורך קיומי. כן, אנחנו חייבים לקחת אחריות על דמותה של מדינת ישראל, על הרוח ועל התרבות שלנו".

כלומר פונים לדור ההורים...

"במציאות הישראלית הפריבילגיה הזו שמורה לצעירים בלבד. ההנחה היא שברגע שהתחלת להקים משפחה ולנהל קריירה, אין לך זמן ולא מעניין אותך להתעסק בדברים האלה. זו טעות. המון אנשים ונשים שנמצאים בתחילת המירוץ של החיים או בשיאו מחפשים את המשהו האחר. לחלום, לחשוב ולעשות למען החברה. הם מחפשים את המעבר, רק שאין להם איך. הפספוס הוא של כולנו. השיח הציבורי בישראל בוטה, שטחי ומפלג, וזה ניכר בתקשורת וברשתות החברתיות. בבחירות האחרונות, זה ממש שבר את הלב".

מכללת די בי איי