(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
תושבים חייבים לעירייה כ-25 מיליון שקל על ארנונה שלא שולמה

תושבים חייבים לעירייה כ-25 מיליון שקל על ארנונה שלא שולמה

סכומי ההנחות בארנונה שהעירייה מעניקה לתושביה זינקו ברבעון השני של 2019 בשיעור חד של 17%, בעוד סך הגבייה של תשלומי הארנונה מכלל התושבים באותה תקופה ירד בשיעור של 5% • הכנסות העירייה בסוף הרבעון השני ירדו בשיעור של 2% והסתכמו ב-313 מיליון שקל במקום 320 מיליון כמתוכנן בספר התקציב • ומה בקשר לחובות התושבים? רובם כבר הוכרזו כ"אבודים"

נכון שהמצב הפיננסי של עיריית מודיעין לא רע יחסית ובהשוואה לרשויות מקומיות רבות בישראל. ונכון שהעירייה נמצאת עדיין בהרבה "פלוסים" בספר התקציב, אבל יש סעיפים שקצת נשחקו ואולי גם יותר מקצת, בהם גם סעיפים מרכזיים וחשובים.

ייאמר מיד: זהו תהליך טבעי של עיר גדלה ומתפתחת שנהנית מהגירה חיובית לאורך יותר משני עשורי שנים של כניסת משפחות חדשות אליה. כניסה כזאת של אלפי תושבים מדי שנה כוללת כמובן בחלקה היחסי גם אוכלוסיות פחות חזקות, כאלה שגם נזקקות לסיוע, נהנות מפטורים שונים על פי החוק ומעמיסות על תקציב העירייה הוצאות שלא היו נרשמות בשנים שעברו.

כל זאת נכתב על רקע שני דו"חות כספיים שקיבלה לידיה מועצת העיר בשבוע שעבר. האחד הוא הדו"ח הרבעוני לרבעון השני של שנת 2019 שאותו חיבר גזבר העירייה והוא כולל את הנתונים הכספיים השוטפים של הרבעון השני אפריל מאי יוני 2019. הדו"ח השני הוא דו"ח מפורט לכל שנת 2018 שחיבר משרד רואה חשבון חיצוני וזהו הדו"ח שהוגש גם למשרד הפנים כמתחייב על פי החוק.

אנו מציגים כאן נתונים משני הדו"חות, אבל בהקפדה ברורה לציין אילו מהנתונים מתייחס לשנת 2018 ואילו מתייחס לרבעון השני של 2019, במטרה כמובן לתת תמונה מדוייקת ולא לבלבל את הקוראים בין שני הדו"חות. אגב - חברי מועצת העיר הצביעו בעד אישור הדו"חות מבלי לשאול ולו שאלה אחת לגבי שלל סעיפי הדו"חות. אמנם ה"אישור" הוא הליך טכני אבל מטרתו המקורית הפוכה: לוודא שחברי המועצה קראו את הדו"ח ושאין להם כל השגות לגביו.

שכחו כיצד מתכנסים

הנתונים הבסיסיים של העיר, כפי שהם משתקפים משני הדו"חות, מצביעים על איכות היישוב אבל יש גם ניצנים של ליקויים שאם לא יטופלו, הבעיות הקשות יותר יצוצו ודי מהר.

הנתונים המעניינים מהדו"ח הכספי לרבעון השני של שנת 2019 הם נתוני הארנונה. בעיר יש נכסים החייבים בתשלום ארנונה בהיקף של כ-6 מיליון מ"ר מהם 4 מיליון מ"ר של בנייני מגורים, 630 אלף מ"ר שטחי משרדים ומסחר, עוד 300 כאף מ"ר של שטחי תעשייה ועוד שטחים חקלאיים, ושטחים אחרים שמחוייבים בתשלום ארנונה.

אבל הרבעון השני של 2019 מאופיין בכך שהעירייה לא הצליחה לגבות בו את מה שתיכננה והיא ספגה ירידה של 5% בהכנסותיה מארנונה לתקופה זו. בעוד שבספר התקציב תיכננה העירייה לגבות 135.8 מיליון שקל, בפועל נוצר בסעיף זה "חור תקציבי" של 6.3 מיליון שקל כשהגבייה הסתכמה רק ב-129.5 מיליון שקל.

ולגבי הנתונים העולים מהדו"ח המפורט: בסוף שנת 2018 על פי הדו"ח המפורט חיו בעיר מודיעין 94,211 תושבים ב-24,191 בתי אב. בעיר יש 27,803 תלמידים, 1,151 מהם מגיעים ללמוד בעיר מיישובים אחרים בעוד ש-500 מתושבי העיר לומדים מחוץ לעיר.

במהלך 2018 טופלו בשירותי הרווחה 2,310 מקרים מהם 47 מקרים של התמכרויות לסמים ואלכוהול ולעוד חומרים, 127 מקרים שבהן טופלו בעיות הנובעות ממצוקה כלכלית קשה והכנסה נמוכה, 483 מקרים הקשורים למשפחות בסיכון וילדים בסיכון, 789 מקרים שטופלו בתחום הפיגור, מחלות ואוטיזם, ועוד 864 מקרים של טיפול בקשישים ובאנשים סיעודיים.

מבין הליקויים שאינם קשורים ישירות לתחום התקציבי והכספי ניתן לציין כי המבקרים חשפו תופעה שכבר דיווחנו עליה בעבר שעל פיה ועדות העירייה, וזה כולל גם את ועדות החובה, "לא מתכנסות בתדירות המחוייבת". בין ועדות החובה יש ארבע ועדות שלא התכנסו כלל במהלך שנת 2018, בהן נמצאות גם וועדת מרכזיות וחשובות כוועדת החינוך, ועדת הביטחון והוועדה לאיכות הסביבה והועדה למיגור אלימות.

תופעה זו מדאיגה במיוחד מכיוון שמדובר בוועדות שמטפלות בתחומים שנמצאים בראש סדר העדיפות העירוני. בישיבת המועצה בשבוע שעבר הבטיח ראש העירייה חיים ביבס כי "נדאג לכך שהוועדות תתכנסנה ותקיימנה את הדיונים המחוייבים. אם לא, נעשה שינויים ונחליף אנשים. אני מתכוון לוועדות החובה. לגבי הוועדות שאינן ועדות חובה - אלו ועדות שאתם חברי המועצה ביקשתם להקים. אבל ועדות חובה הן על פי החוק ואני אדאג שהן תעבודנה". ביבס לא הזכיר שהוא עצמו עומד בראש ועדת החינוך, שהיא ועדת חובה, שלא התכנסה בשנת 2018 אפילו פעם אחת. אגב - גם בדו"ח קודם צויין הליקוי הזה והמבקרים הדגישו בהערותיהם כי הליקוי "לא תוקן".

מה עושים עם חובות אבודים?

מבין נתוני הדו"ח המפורט בחרנו להתמקד בנתון תשלומי הארנונה שהוא מרכיב חשוב ביותר בהכנסות העיר ובהתנהלותה הכספית של העירייה. על פי הדו"ח המפורט, ממוצע תעריף הארנונה השנתי למ"ר מגורים בעיר עמד בשנת 2018 על 43 שקלים למ"ר לעומת 42 שקלים בשנה קודמת.

מדו"ח הביקורת המפורט לשנת 2018 עולה כי בתחום הארנונה נמצאו 8,246 מקרים שבהם עומדים ותלויים חובות ארנונה של תושבים. מחלקת הארנונה בעירייה מטפלת בסך הכל ב-26 אלף נכסים החייבים בארנונה בעיר, היקף חובות הארנונה על פי הדו"ח המפורט לשנת 2018 עומד על 25 מיליון שקל מהם 11.2 מיליון הם חובות מסופקים.

אגב - אחוז הגבייה מחובות הארנונה עומד על 38% בלבד. כלומר העירייה מצליחה לגבות רק קצת יותר משליש הסכומים שחייבים לה. זאת בעוד שגביית הארנונה מכלל התושבים עלתה בשנת 2018 ל-98% מ-97% בשנה קודמת.  שיעורי הגבייה של החובות הינם ללא החובות המסופקים שככל הנראה העירייה לא תראה בהם את הכסף והם יימחקו מהספרים ויהפכו לחוב אבוד של ממש. כך שאם הם היו נכנסים למאזן הגבייה היה האחוז צונח מתחת לשיעור 38% שהעירייה כן הצליחה לגבות.

בנושא חובות התושבים לעירייה ראוי לציין כי גם עובדי עירייה הם בין החייבים. לעשרה עובדים יש חובות כספיים לעירייה בהיקף כולל של מאות אלפי שקלים. מבין עובדי העירייה החייבים כספים, שבעה עובדים חייבים ביחד 286 אלף שקלים שאותם העירייה לא תראה לעולם והם יימחקו מספריה. זאת מכיוון שמדובר בחובות אבודים שלגביהם יש צווי כינוס נכסים או חילוט כספים. מתוך הנותרים, אחת הסדירה לאחרונה את חובה לעירייה בסך 24 אלף שקלים ועוד שניים שנותרו חייבים כאלפיים שקלים בלבד.

תחזית מול מציאות

בישיבתה האחרונה אישרה מועצת העיר את הדו"ח המפורט לשנת 2018 - דו"ח שהועבר למשרד הפנים להמשך מעקב. יש להדגיש כי מדובר בדו"ח פיננסי שאיננו הדו"ח אותו מחבר מבקר הפנים של העירייה אריק משיח אלא משרד רואה חשבון חיצוני בועז ארדה ושות'.

את הדו"ח המפורט של שנת 2018 כתבו רואי החשבון בועז ארדה אלברט פדידה ושמואל יערי ומעניין להציץ בו, בעיקר לגבי מספר סעיפים נבחרים: ראשית: הגרעון בסעיף התקציב העירוני הרגיל ממשיך להצטמק בעקביות ובשנת 2018 הוא ירד לרמה של 5.6 מיליון שקל לאחר שבשנת 2017 הוא עמד על 7.3 מיליון. ראוי לציין כי ראש העירייה הצהיר עוד לפני שנים כי יפחית את הגרעון בכמיליון שקל לשנה והוא עומד בכך בעקביות. לעומת זאת הגרעון בתב"ר (התקציב הבלתי רגיל) עמד בסוף שנת 2018 על 15.5 מיליון שקל - בדיוק כמו בסוף שנת 2017. כלומר - בסעיף זה לא צומצם הגרעון ולו בשקל אחד.

בסעיף ההכנסות של העירייה לסוף שנת 2018 נרשם גידול משמעותי כשההכנסות גדלו  ב-45 מיליון שקל מ-475 מיליון בשנת 2017 ל-620 מיליון בשנת 2018. לעומת זאת הוצאות העירייה גדלו בהתאם "ואכלו" את אותם 45 מיליוני השקלים, כך שבסך הכל ההפרש בין ההכנסות וההוצאות עמד בסוף 2018 על סך של 700 אלף שקלים בטור הפלוס.

עוד נקודת מבט מעניינת לגבי המספרים של שנת 2018 היא תחזית העירייה לגבי סעיפים שונים שאותם היא תיקצבה בתחילת השנה לעומת הביצוע בפועל. מסתבר כי פקידי העירייה שהכינו את התקציב השנתי החמיצו את התחזית במספר מקרים בצורה חדה למדי.

כך למשל בתחום התברואה תיקצבה העירייה תקבולים שתקבל בסך של 2.5 מיליון שקל. בפועל קיבלה העירייה בסעיף התברואה תקבולים בהיקף של 1.5 מיליון שקל בלבד. בתחום שירותי הדת המצב הפוך: בתחילה השנה העריכה העירייה את התקבולים משירותי דת בכ-2.15 מיליון שק., בפועל נכנסו לקופת העירייה משירותי הדת 3.3 מיליון שקל.

מכללת די בי איי