(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
"כבר שנים רעות יקרה בהרבה ממכבים, שהולכת וגוועת"

"כבר שנים רעות יקרה בהרבה ממכבים, שהולכת וגוועת"

לאחר שנחשפה קבוצת הצעירים שמבקשת להרחיב את מכבים באמצעות בנייה חדשה ופיצול מגרשים – מתגלה עמיקם אורן כתומך משמעותי בתוכנית ומזכיר שהוא כבר חשב על זה פעם •  "זה צורך קיומי של מכבים. אם הם רציניים ויפנו אלי, אני מוכן להיפגש איתם וגם לסייע להם"

(צילום ארכיון)

"חבל מאד שאז לא קיבלו את התוכנית שלי ולא ביצעו אותה עד הסוף, אבל גם היום עדיין אפשר יהיה לבצע את השינויים הנדרשים כדי להציל את מכבים וזה למעשה צו השעה כי מכבים הולכת וגוססת". כך אומר עמיקם אורן, תושב רעות וממייסדיה, חבר מועצת העיר בעבר ויזם נדל"ן. אורן, שהיה מפקד יחידת הבינוי של חיל האוויר והקים בזמנו משלב התיכנון ועד הבניה את רעות עבור אנשי קבע של צה"ל לצד מכבים, שימש באותם ימים כחבר מועצת היישוב מכבים רעות, עוד לפני שהעיר מודיעין שהיתה בחיתוליה בכלל התאחדה עם מכבים רעות.

"כחבר מועצה ביקשתי מנעמה מליס ושמאי אסיף להכין תוכנית שתתבסס על בנייה חדשה של מבנים בצפיפות גבוהה יותר ושל פיצול מגרשים במכבים", הוא מסביר. "מליס ואסיף עשו תוכנית כוללת ובסך הכל היו אמורים להיבנות במכבים וברעות 750 יחידות דיור חדשות לגמרי במספר אתרים ברחבי הרובע, ליד גבעת הברושים ובעוד מספר מקומות".

ומה קרה? מדוע התוכנית לא הבשילה?

"התוכנית עברה את מועצת היישוב מכבים רעות ואושרה במועצה. אבל אז היא נתקעה. כנראה מסיבות פוליטיות לא רצו שהיא תתגשם".

אולי כי פחדו שאתה כיזם נדל"ן תגזור קופון עסקי?

"בכלל לא. הרי הקרקע במכבים וברעות שייכת לתושבים עצמם לכן מי שהיה מרוויח מהבנייה הם התושבים כולם. אני הייתי חבר מועצה ורציתי כמי שמבין בנדל"ן לסייע לפיתוח היישוב. כנראה שהיו שיקולים פוליטיים בכך שעצרו את התוכנית ולא אפרט מעבר לכך".

והיום כשאתה שומע שרוצה להחיות את התוכנית, מה אתה חושב?

"ראשית אף אחד לא שיתף אותי בעניין. עד שראיתי את העיתון לא ידעתי שמשתמשים בתוכנית שלי. אבל זה בסדר וכפי שחשבתי אז, שזה צו השעה להחיות את מכבים, אני שמח שיש הכרה מאוחרת בצורך בתוכנית שלי ולכן אני כמובן בעד. כבר אז הבנתי שמכבים חייבת להצעיר את עצמה ולהזרים דם חדש ליישוב. עשו טעויות בהקמת מכבים. ברעות הקפדנו שהמרכז המסחרי יימכר לגוף אחד שנוכל לעבוד מולו. במכבים, את המרכז המסחרי חילקו לפיסות נדל"ן ומכרו להרבה בעלים. עכשיו לך תנסה לשפץ את המקום כשאתה צריך לנהל מ"מ עם עשרות בעלים של חנויות קטנות. וככה זה נראה היום, לכן פעם הנדל"ן במכבים היה יקר יותר מרעות והנה התהפכו היוצרות וכבר כמה שנים רעות יקרה בהרבה ממכבים שהולכת וגוועת".

מה בעצם תיכננו אז נעמה מליס ושמאי אסיף?

"אנחנו אז הקדמנו את זמננו. הבאנו אז את הרעיון שהיה חדשני והוא היכולת לפצל דירות ומגרשים תוד כדי דרישה לא לפגוע בצביון הכפרי. וזה היה חידוש תיכנוני גדול מאד. בנוסף עשינו מיפוי של כל הרובע ואיתרנו כחמישה שישה מתחמים שאפשר היה לבנות עליהם יחידות דיור חדשות. סך הכל ניתן היה לבנות 750 יחידות דיור נוספות ברובע. כמעט כולן במכבים, אבל גם ברעות. בנוסף - אחד מהמתחמים היה מיועד לדיור מיוחד למבוגרים. לא דיור מוגן אבל יחידות דיור קטנות של כ-60 מ"ר של מבוגרים שיפנו את הבית הגדול במכבים ויעברו לדיור המיוחד למבוגרים. כך יוכל זוג צעיר עם ילדים לרכוש את ביתם הגדול וכך היינו יכולים להצעיר את היישוב".

איפה היה אמור לקום פרוייקט כזה למבוגרים?

"על מגרש מספר 900 ברעות שנמצא בקצה היישוב סמוך לתפר בין רעות למודיעין. זה מגרש בגודל של כעשרה דונם ואפשר מבחינה סטטוטורית להגיש בקשה להיתר בנייה כבר מחר ועליו ניתן לבנות לפחות חמישים שישים יחידות דיור. לכל אלה היו רעיונות חדשניים מאד אז. יש פתרונות לכל הדברים והבעיות. נכון שחלק מהפתרונות לא קל אבל בעזרת התיכנון המקצועי, הגענו להצעה מאד אטרקטיבית, אבל היתה הזדמנות לפני עשרים שנה ובמקום לדחוף אותה קדימה, הפילו אותה אחרי שהמועצה אישרה אותה וחבל".

מה צריך לקרות כדי להוציא לפועל היום תוכנית כזאת שלא תיפול כמו אז?

"שאנשי מקצוע יטפלו ויובילו את הפרוייקט. הוועדה לתיכנון ובנייה הם פוליטיקאים שמרימים אצבע ולכן זה חשוב מאד איך מציגים להם את החומר, איך מכינים את התב"ע החדשה לפרוייקט כזה, איך מגישים את התקנות. לא כל אחד יכול להוביל פרוייקט כזה. תוכנית כזאת חייבת לקבל תמיכה ציבורית רחבה של תושבי מכבים. בלי תמיכה ציבורית זה לא יקרום עור וגידים".

לסיכום?

"לטעמי זה צורך קיומי של מכבים שנמצא בגסיסה של היישוב. אם הקבוצה הזאת שמנסה להוביל את המהלך הם רציניים ויפנו אלי, אני מוכן להיפגש איתם וגם לסייע להם. מטבעי אני תמיד נרתם לעזור".

מכללת די בי איי