(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
בדרך לבית המקדש עוצרים בשכונה החדשה של מודיעין

בדרך לבית המקדש עוצרים בשכונה החדשה של מודיעין

שכונה מורשת תהיה הראשונה והיחידה בישראל שבמרכזה פארק ארכיאולוגי שלם ופעיל • לפני אלפיים שנה עצרו כאן העולים לרגל להיטהרות, אכילה ושתייה • עכשיו מתכוננים סביב חרבת א-שון לעשרת אלפים תושבים חדשים, שיגורו ממש בצמוד • התוכנית המלאה – חשיפה ראשונה

עם השלמת עבודות התשתית להקמת שכונת מורשת שבמערב העיר וההכנות של עשרות יזמים וקבלנים לתחילת עבודות הבנייה בשכונה (שבה צפויים לגור כעשרת אלפים בני אדם) נערכה במקביל עבודת תיכנון יסודית ומפורטת שלא עסקה בתיכנון אדריכלי עכשווי של בתי מגורים או מרכז מסחרי, אלא בשימור מתחם ענק ונדיר של ממצאים ארכיאולוגים, שכרגע עונה לשם "חרבת א-שון". כך תגיע לעולם השכונה הראשונה והיחידה בישראל שבמרכזה פארק ארכיאולוגי שלם ופעיל. או אם תרצו – הפארק הארכיאולוגי הראשון והיחיד בישראל שמוקף כולו בשכונת מגורים.

את התיכנון ביצעו אנשי רשות העתיקות בשיתוף עיריית מודיעין באמצעות משרד אדריכלי הנוף גרינשטיין-הר גיל, שברזומה שלו עשרות פרויקטים מהגדולים במדינת ישראל של תיכנון נופי ואורבני. בעוד כשלושה חודשים, עם תחילת שנת 2020, ייצאו המכרזים לקבלני הביצוע ולאחר שייבחר הקבלן הזוכה ייחלו עבודות בניית הפארק.

גואטה וביבס מסיירים באתר

את מהלך התיכנון המורכב מוביל חבר מועצת העיר שמעון גואטה, מחזיק התיק לשימור האתרים בעיר. מדוע מסובך? כי לא פשוט לבנות שכונת מגורים מודרנית סביב אתר ארכיאולוגי רחב ידיים כמו חרבת א-שון, שרוחבה ואורכה כמה מאות מטרים. התיכנון דורש להתחשב בצורכי השכונה המודרנית כמו תנועת הולכי רגל לצד נסיעת כלי רכב, וכמובן שמירה על הממצאים הארכיאולוגים יקרי ערך.

בשנה האחרונה בוצעה עבודת התיכנון שהושלמה בימים אלה ומודיעין ניוז מפרסם כאן לראשונה את תוכנית האתר, שיהפוך את שכונת מורשת לשכונה העירונית היחידה בישראל שיש לה פארק ארכיאולוגי פרטי משלה, שיהיה כמובן פתוח לציבור.

בקרוב גם בבריפליה

"הרעיון המרכזי של הפארק הארכיאולוגי שיהיה כאמור הראשון בישראל שנמצא ממש בתוך שכונת מגורים הוא להשאיר את הממצאים כמו שהם", אומר גואטה. "סביבם להקים תשתית של שבילי גישה, עמדות מידע, ואפילו פינות בילוי למשפחות ולילדים כולל מתקנים, עם התבססות על ארבע כניסות לפארק מכל הכיוונים של גורמי מדרגות כפי שהיה בימי קדם. וכמובן כל אמצעי הנגישות לנכים כולל שביל שבו ניתן יהיה להגיע עם כיסאות גלגלים ומסביב מקומות חנייה לציבור".

רשות העתיקות השלימה בקיץ 2015 את החפירה הארכיאולוגית הגדולה בחרבת א-שון. מאז החפירה (שבמהלכה התגלו מאות ממצאים חשובים מתקופת החשמונאים ובית שני) נשמרו העתיקות והאתר נסגר עד אשר הוכרז עליו לאחרונה כפארק ארכיאולוגי.

"היינו צריכים להתחשב מאד בכך שסביב הפארק, בטווח אפס, מתגוררים תושבים ומנהלים שיגרת חיים רגילה". מסביר גואטה. "זה הצריך עבודת תיכנון מדוקדקת וקפדנית ומחשבה כיצד שומרים ומשמרים את העתיקות שהן מהחשובות שהתגלו מתקופת החשמונאים".  

במה למשל הייתם צריכים להתחשב?

"נוכח העובדה שמדובר בפארק ארכיאולוגי ששוכן במרכזה של שכונת מגורים עירונית היינו צריכים לחשוב על היבטים רבים כמו תנועת הולכי רגל לידו, נסיעת מכוניות וחיי יום יום שהצריכו תיכנון שישמור על האתר הארכיאולוגי המרשים והייחודי שהתגלו בו מאות ממצאים שמלמדים הרבה על סגנון החיים של תושבי מודיעין הקדומה".

מי לדעתך יבוא לבקר בפארק?

"בראש ובראשונה תושבי השכונה ובכלל תושבי העיר, אבל גם יגיעו מכל הארץ לראות את האתר הייחודי הזה שבו יש ריכוז גדול של ממצאים חקלאים ודתיים כמו גתות יין ומקוואות לצד בנייני חווה. צריך להבין שמדובר ביישוב גדול מאד ששירת את זרימת עולי הרגל לבית המקדש בירושלים, לקראת השלב האחרון בעלייה לרגל והוא סיפק את כל הצרכים עבורם".

הפארק הארכיאולוגי במורשת יהיה מוכן בעוד שנה בערך, מה הלאה?

"בקרוב נתחיל בשימור אתר ארכיאולוגי גדול נוסף בעיר ודי סמוך לחירבת א-שון. מדובר בגבעת ברפיליה שבשכונת אבני חן ממש ליד מורשת, לשם אנחנו מכוונים ונתחיל בתיכנון מפורט של האתר הגדול והחשוב הזה, כך שבאזור מערב העיר יהיו שני אתרים ארכיאולוגים חשובים מאד מהתקופה החשמונאית. אלה יעניקו מבט רחב על חיי היומיום של יהודים לפני אלפיים שנה כאן באזור, ובעיקר על ההתנהלות החיים ביישובים יהודיים במרכז ארץ ישראל ובחבל החשמונאים שבמרכזה עמד היישוב מודיעין הקדום".

טהרה בדרך לירושלים

חירבת א-שון נמצאת מערבית לגבעת ברפיליה, סמוך מאד לשכונת אבני חן ולשכונת נופים מצידו הצפוני של נחל ענבה. על הגבעה, שגבהה 233 מטר מעל פני הים, התגלה יישוב יהודי גדול מהתקופה החשמונאית, יישוב חקלאי בעיקרו שאליו הגיעו כנראה גם רבים מעולי הרגל שעשו דרכם לבית המקדש בירושלים ועצרו להתרענן במקום, לפני המשך הדרך לירושלים דרך בית חורון.

ברשות העתיקות סירבו במשך תקופה ממושכת לחשוף את הממצאים, וגם עצם החפירה נשמר אז לפני ארבע שנים בסוד. מי שחשף וחפר את האתר הוא הארכיאולוג אברהם שמעון שטנדלר, שהופיע בכנס השנתי המסורתי "מורשת מודיעין" לזכר פרופ' יאיר פרג, שם גילה קמצוץ מהסיפור.

שטנדלר אמר אז על הממצאים כי "בוצעה חפירה רבת היקף בחורבת א-שון, שמתייחסת לתקופה שלא ידענו עליה הרבה. באתר מצאנו עדויות ושרידים מכמה תקופות החל מהתקופה הניאוליתית ותקופת הברזל, דרך התקופה הפרסית, התקופה הביזנטית, תקופת בית שני ובמיוחד תקופת החשמונאים ועד לעת החדשה. מצאנו שרידים של מבנה עוצמתי ענק, רחב ידיים עם קירות אדירים וניתן לראות על פי גודל האבנים, שחלקן מגיע גם לאורך של יותר ממטר ולמשקל של כמה טונות, כי היה מדובר בבניין ענק מימדים. מדובר בבית חווה חקלאית, שהיה בנוי במתכונת האופיינית לתקופת החשמונאים, הכוללת יחידה פנימית מלבנית שבה מבנה ובו חדרים רבים וכן חצר, כשכל הקומפלקס הזה הוא בגודל 25X50 מטרים, כשבפינה הצפונית מזרחית נמצא מגדל גבוה כנראה מגדל תצפית או שמירה".

בנוסף למבנה הגדול הפנימי הקיף אותו מבנה חיצוני  עם חצר גדולה שמידותיה 60X75 מטרים. מדובר בבית חוה חקלאית שבו היו כנראה בית הארחה לעולים לרגל ומגורי התושבים המקומיים שעסקו בחקלאות וגידול בעלי חיים. במבנה החיצוני התגלה מגדל תצפית ושמירה בחלקו הדרומי-מערבי,

"זהו דפוס יישוב מוכר לנו מהתקופה החשמונאית מצאנו בו מאות מטבעות חשמונאים ואת כל האלמנטים של יישוב חקלאי יהודי אופייני לתקופה ובו מתקנים חקלאיים רבים מאד, גיתות ואפילו כוכי קבורה", אמר שטנדלר.

את העדות על כך שמדובר ביישוב יהודי גדול וחשוב מספקות מספר מקוואות לא קטן שהתגלו בחפירות האתר, שמעידות כמה שמעידות גם הגעתם של עולי רגל למקום למנוחה לפני העלייה לירושלים וכן להיטהר במקווה לפני הכניסה לבית המקדש.

מכללת די בי איי