(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
חברות חוצה גבולות

חברות חוצה גבולות

עייאש באדר מבית ליקיה עבד במכבים ורעות כגנן במשך כמעט שלושים שנה • לאחר שהלך לעולמו בשל מחלת הסרטן החליטו תושבים ברובע לקיים מגבית כדי לסייע למשפחתו

באדר. "היה לו לב זהב" (צילום באדיבות המשפחה)

בעשורים האחרונים נרקמו מערכות יחסים בין ישראלים תושבי מודיעין (ובעיקר מכבים ורעות שהיו כאן קודם) לבין פלסטינים מיישובי הסביבה שהגיעו לכאן כדי להתפרנס. גדר ההפרדה שקמה בינתיים לא הפסיקה את הקשרים האלה, כפי שהתברר השבוע.

עייאש באדר, אב לשמונה מהכפר בית ליקיה, עבד במכבים ורעות כגנן כמעט שלושים שנה, והיה מוכר כמעט בכל בית ביישובים שהפכו לרובע. באדר היה דור שני להכרות עם תושביו היהודים של האזור, לאחר אביו עבד כאן. באחרונה הלך לעולמו כשהוא בן כשישים לאחר שחלה בסרטן. כעת בנו מוחמד ממשיך את דרכו.

תושבים ברובע ששמעו עלו מותו החליטו לקיים מגבית כדי לעזור למשפחתו. מספרת מירי גוזלי ממכבים: "עייאש היה איש נהדר עם לב זהב. הכרנו אותו שנים רבות ונרקם בינינו קשר חברי. היינו מסיעים אותו למחסום, מדברים ותמיד הוא היה נכון לעזור. אין בית במכבים שהוא לא עבד בו והוא ידע הכל על כולם. יותר מאיתנו. הוא ידע מי התגרש ומי נסע לשליחות, לאן נוסע האמבולנס שנכנס ליישוב, הכל. הוא היה חבר של כולם. לפני ארבעה חודשים הוא חלה בסרטן הלבלב, עבר ניתוח ואיבד עשרות קילוגרמים ממשקלו. עצוב שאיבדנו אותו, הוא היה איש טוב".

מוחמד באדר, בנו של עייאש, סיפר השבוע: "אבא שלי תמיד אמר לנו שהאנשים כאן הם אנשים טובים, יותר טובים מהאחים שלו. הוא גידל אותנו שאין הבדל בין יהודים לערבים. זה מאוד יפה מה שהם עושים בשבילנו עכשיו ואנחנו מאוד מתרגשים. מהבוקר עד עכשיו אני מסתובב כאן בין הבתים ואומר לאנשים תודה רבה. אני והאחיות שלי כולנו מודים להם ואבא שלי תמיד סיפר לנו איך עוזרים לו כאן במכבים ורעות. הוא עבד גם בבית הספר במכבים המון שנים והיה בן בית פה".

המעוניינים לתרום למשפחת באדר יכולים לעשות זאת כאן.

מכללת די בי איי