(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
רועה רוחני שאין לו אלוהים

רועה רוחני שאין לו אלוהים

מאז הוקמה לפני כחמש שנים צמחה "קהילת רעים" החילונית למספר נאה של 120 חברים וכעת מי שהקים אותה – אייל ישפה מרעות – יכול לצרף לשמו גם את התואר "רב חילוני" • הסיבה: "לא מצאנו מילה אחרת בעברית שמתארת את סך כל הפעולות שאנחנו עושים"

ישפה (שני מימין) מקבל את כתב ההסמכה מ"מכון תמורה ליהדות ישראלית" (צילום פרטי)

על "רב חילוני" כבר שמעתם? כן, מסתבר שיש דבר כזה, ואפילו כאן במודיעין. אייל ישפה, תושב רעות וממקימי הקהילה החילונית-יהודית-הומניסטית "רעים", הוסמך לאחרונה לתפקיד רב חילוני לאחר שסיים את לימודיו ב"מכון תמורה ליהדות ישראלית". זאת במקביל לעיסוקיו כמהנדס מערכות ומדריך משלחות לפולין.

אייל, אז מה זה בעצם "רב חילוני"?

"רב חילוני הוא בעצם דמות שהייתי מגדיר כמנהיג חילוני עם ידע על התרבות היהודית. הוא לומד ומלמד זהות יהודית. הוא לא עוסק בהלכה אלא עוסק ביהדות כתרבות. הוא יכול לערוך טקסים לקהילה, טקסי חיים כמו חתונה, בר מצווה או לוויה, וגם טקסי מעגל השנה בחגים. עכשיו למשל אנו מקימים בית מדרש בו נלמד יהדות כתרבות".

ספר על הלימודים להסכמה כרב חילוני.

"המקום בו לומדים להסמכה הוא ב'מכון תמורה' בירושלים. את התנועה ליהדות חילונית הקימו לפני שלושים שנה בערך פרופסור יהודה באואר, פרופסור יעקב מלקין יחד עם הרב שרווין וויין, שהקים כבר לפני חמישים שנה בית מדרש חילוני והיה רב של קהילה חילונית בדטרויט. הוא בעצם היה רב רפורמי שבאיזשהו שלב הודיע לקהילה שלו שהוא אתאיסט והוא מוכן להמשיך להנהיג אותם, אבל כקהילה חילונית. הם הסכימו וכך הוא הפך בעצם לרב החילוני הראשון. המסורת היא שרב מסמיך רב ולכן לאחר מכן נולד המכון להכשרת רבנים חילוניים בישראל, במקביל למכון האמריקני".

מה בעצם לומדים?

"הלימודים הם לימודים בית מדרשיים. יושבים במשך ארבע שנים ולומדים כולם יחד ומקיפים את הנושאים השונים. טקסי חיים וחג, פילוסופיה יהודית, היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל, ספרות ועוד. תנאי הכניסה למכון תמורה הם תואר שני, רצוי במדעי היהדות".

למה בעצם להשתמש במושג "רב"?

"התואר 'רב' נובע מכך שבעברית לא מצאנו מילה אחרת שמתארת את סך כל הפעולות שאנחנו עושים. אנחנו גם מלמדים תרבות יהודית, גם מובילים קהילות, גם מובילי טקסים וכל הדברים האלה ביחד אנחנו מכירים רק תפקיד אחד שעושה אותם, וזה רב. בנוסף, בעברית יש המון מילים שבעבר חשנו שהן שייכות רק ליהדות הדתית, והן לא. אלו מילים בתרבות היהודית, כמו למשל 'העבודה' שפעם הכוונה הייתה לעבודת האל והיום היא אחרת".

ובכל זאת, המושג "רב" במשך הדורות התייחס רק לסמכות הדתית. נוח לך להציג את עצמך כך?

"כן. בהתחלה זה קצת צרם לי. אני הגעתי למכון 'תמורה' כי רציתי להקים קהילה ולקבל כלים להובלת הקהילה והגדלת הידע בנושאי זהות חילונית בלי שלילת הדת. חיפשתי מילה אחרת שיותר תתאים ולא מצאתי מילה שתגדיר את זה יותר טוב. למען האמת, היום אני הרבה יותר שלם עם זה. השפה העברית עברה תהליך חילון במאתיים שנה האחרונות והרבה  מילים שהיו פעם בשימוש דתי היום הן גם בשימוש חילוני".

קהילת רעים – שהיא בהגדרתה "קהילה חילונית-יהודית-הומניסטית" – נולדה בקיץ 2014. ישפה: "זה היה ממש לפני ראש השנה. אשתי ואני הסתובבנו ביישוב וראינו את בתי הכנסת. התחלנו לחשוב על כך שלנו כחילוניים אין בעצם מענה דומה לאותה קהילה שנוצרת בבתי הכנסת. אנחנו הגענו לרעות לפני כמעט 25 שנים, ליישוב שאמור היה להיות קהילתי בהגדרתו. המצב היום הוא שאין ממש תחושת קהילתיות ביישוב. התושבים לא מחוברים או קשורים אחד לשני וכל אחד מנהל את חייו לבדו. חשבנו לנכון שכדאי לשנות את המצב הזה".

מה היה הצעד הראשון?

"התחלתי לחקור ולהסתכל מה יש בעולם ובישראל, אילו גרסאות של קהילות יש לחילוניים וגיליתי שבאמת יש דבר כזה 'קהילה חילונית'. פניתי לכמה אנשים ויצרנו גרעין הקמה. במקביל התחלתי ללמוד במכון 'תמורה' שמכשיר רבנים חילוניים. הפעילות ההתחלתית שלנו הייתה כשפתחנו חוג לימוד בנושא קהילה. אמרנו שנפתח את החוג לציבור ונראה מה אנשים בעצם רוצים. ערכנו שישה מפגשים, כאשר האחרון שבהם הוקדש למינוי צוותי עבודה לקראת הקמת הקהילה. צוותים בנושאים כמו התנדבות, קבלת שבת, טיולים, חוגי לימוד וכולי. כל הפעילות שאנו עושים עד היום מקורה באותם צוותים".

לאחר שבתחילת הדרך נעזרו בוועד רובע מכבים-רעות לשם פרסום הבשורה, התגלגל העניין מפה לאוזן וכיום מונה הקהילה 120 חברים רשומים על משפחותיהם. אלה עורכים בכל חודש קבלת שבת ופעילויות בכל חג. כעת, לאחר שגדלו והסלון הפרטי הפך לצפוף מדי, הם פנו לעירייה ולוועד הרובע בבקשה להקצאת מקום מתאים לפעילות.

"אנחנו מאמינים בהכרות בין אנשים ולא רוצים לגדול בבת אחת לרמה כזאת שאנשים לא יכירו אחד את השני", מספר ישפה. "הכוונה היא לפתוח את הפעילות לכל הציבור, כאשר הדגש הוא על היותנו קהילה יהודית-חילונית-הומניסטית. קהילה שרואה את היהדות כתרבות ואת התנ"ך כמקור השראה. אנחנו חילונים, אבל גם בחילוניות יש כל מיני סוגים. אנחנו לא מתפללים בקבלת השבת, אלא שרים. בשבוע שעבר ערכנו אירוע ט"ו בשבט בנושא דמוקרטיה, היות וזה גם מועד כינון הכנסת. הייתה הרצאה ולאחר מכן עבודה בקבוצות. בקבלת השבת יש למשל עשרים דקות שמוקדשות לשיח והכרות, מלבד השירים והדרשה".

מה לדעתך אנשים מוצאים בקהילה?

"לי יש דבר אחד בראש ולאחרים יש דברים אחרים. כל אחד מוצא פינה אחרת. יש לא מעט אנשים שבאים כי חשוב להם הקשר והקהילה ויש אחרים שכן חשוב להם לשמר ערכים של תרבות יהודית. כל אחד מוצא סיבות משלו. כן מאגד אותנו העיסוק סביב לוח השנה העברי, אבל גם קיימנו ערב 'מיני-TED', בו כל אחד נתן הרצאה של כמה דקות בנושא שמעניין אותו. מאוד הפתיע אותנו לראות עד כמה תחושת הקהילתיות חסרה לאנשים ואנחנו רואים כמה אנשים רוצים ומנסים להגיע למפגשים. יש פה ערך מוסף. כל מפגש הוא לא רק מפגש חברתי. אגב, אנחנו לא יחידים בעניין הזה, יש כבר לא מעט קהילות חילוניות בארץ".

מכללת די בי איי