(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
חיים ביבס – לטיפולך

חיים ביבס – לטיפולך

במשך שנים הלכלוך טואטא אל מתחת לשטיח, עם מספר בלתי סביר של מאמנים שהוחלפו, ועם מספר עוד פחות סביר של השגים • אבל את מצבה העגום של עירוני מודיעין בכדורגל כבר אי אפשר להסתיר • ומי שלא רוצה לדווח למשל על העימות האחרון של המאמן אהוד כחילה עם שופט (שעלה לו באלף שקל קנס ובהרחקה מארבעה משחקים) – ימצא את הדיווח הזה כאן

כשקהל של מאות מדיר את רגליו מהמגרשים, מתחילים לדבר על הדרך. קבוצה בת כשלושים אוהדים פנתה להנהלת מועדון עירוני מודיעין במכתב פתוח שכל כולו זעקת כאב, ושגם פורסם בגליון האחרון של עיתון זה. "נמאס לנו!!!", הם כתוב, ובתגובה לטענות על חוסר הישגיות מסרו גורמים רשמיים כי הקבוצה הבוגרת העפילה לפלייאוף העלייה לליגה א' שלוש פעמים בשש השנים האחרונות. מה שהם לא ציינו זה שהקבוצה הבוגרת לא העפילה לפלייאוף העלייה אפילו פעם אחת בשלוש השנים האחרונות. ושברוב הפעמים שהיא כן העפילה, היא לא היוותה גורם משמעותי.

לא ניכנס למי מהצדדים צודק, כי ברור שבהנהלת המועדון טועים. אם דיברו שם על דרך וקיוו להחזיר את האוהדים למגרש, אז הדבר הראשון שצריך לעשות הוא זה: דף פייסבוק. עובדה היא כי אחד הסעיפים במכתב האוהדים המדובר דורש במפורש "לבנות את הקשר בין הקבוצה לאוהדים על ידי הקמת דף פייסבוק של הקבוצה".

בדף שכזה אפשר יהיה לעדכן, למשל, בעניינו של מאמן הקבוצה אהוד כחילה, שבמשחק בין עירוני מודיעין לשיכון המזרח, שנערך ב-4.11, הורחק בכרטיס אדום בשלב מוקדם למדי. באין דף פייסבוק אין אלא להסתמך על פרוטוקול החלטת בית הדין המשמעתי. וכך מתאר זאת שופט המשחק: "בדקה ה-10 למשחק המאמן של מודיעין, אהוד כחילה, התחיל לצעוק לעברי בצורה בלתי הולמת במחאתיות בטענות שאני חד צדדי ו'להתחיל לפתוח את העיניים שלי' ניגשתי אליו ושלפתי לעברו את הכרטיס הצהוב, עם אזהרה שאם ולא יירגע, הפעם הבאה תהיה צהוב שני והוא ייצא החוצה ליציע, ושזו האזהרה האחרונה בהחלט. עם חזרתי לכיוון המשחק ושניות אחדות לפני שאני מחדש את המשחק, אהוד כחילה תוך כדי צעקות ותנועות ידיים בוטות צעק לעברי 'מאיים עליי אה? חכה חכה ליום רביעי בוועדת משמעת נראה אותך גבר שם. חכה, אתה לא מפחיד אותי. אתה כולה שופט בליגה ב'. מיד שלפתי לעברו את הכרטיס הצהוב השני והאדום. עם שריקתי לסיום המשחק והגעתי לחדר השופטים, אהוד כחילה ביקש להיכנס לחדר שלי כדי לכאורה ללחוץ את ידי. אמרתי לו שהוא יכול להיכנס. אהוד נכנס ולחץ את ידי ופתאום שינה את גישתו ו'דרש במיידי' הסבר למה החלטתי להוציא אותו. אמרתי לאהוד שבדיוק סיימתי עכשיו את המשחק ושאני לא נותן לו עכשיו שום דין וחשבון דקה לאחר שנגמר המשחק. הוא התחיל לצעוק בחדר 'חושב שאתה מלך אה? כולה שופט ליגה ב'. לא חייב לי דין וחשבון עלק'. המשכתי לבקש ממנו לצאת מהחדר והוא לא רצה לצאת עד ש'אסביר לו למה הוא הורחק'. הייתי צריך לצאת מהחדר ולחפש את המאבטחים ולבקש מהם להוציאו מחדר השופטים. אהוד ליווה אותי החוצה מהחדר תוך כדי שאני מחפש את המאבטחים ונצמד אלי למרחק חצי מטר וזרק הערות. הרגשתי מאויים על ידי אהוד. ביקשתי באופן דחוף מאנשי ההנהלה של שיכון המזרח שהיו לידי שיקראו בבקשה כמה שיותר דחוף למאבטחים שיעזרו להרחיק את אהוד כחילה ממני. הוא המשיך להיצמד אלי ולצעוק 'מרגיש מאויים אה? קורא לי למאבטחים??? חכה חכה אני עוד אתבע אותך אזרחית. אמרתי לך - אתה לא תצא מהיום הזה בזול'. עד שלבסוף הגיעו המאבטחים והרחיקו אותו ממני".

בשורה התחתונה - אהוד כחילה זוכה מאישום איום על שופט. לפחות זה. אבל הוא נמצא אשם בהעלבת שופט ובהפרת סדר. נגזרו עליו עונשים בדמות קנס בן אלף שקל והשעייה מארבעה משחקים בפועל. לא מדובר בעניין של מה בכך.

אבל ההתפרצות של המאמן לא באה משום מקום. מאד הגיוני שאהוד כחילה בלחץ. הקבוצה לא מתפקדת. היא במקום ה-11 בליגה ב' דרום ב', סופרת שני ניצחונות בלבד בעשרת המחזורים הראשונים ושתי קבוצות בדיוק כבשו פחות שערי זכות ממנה.

בתחילת העונה כחילה העדיף למסור שני משפטים למחלקת היח"צ ולא להתראיין כמקובל. הפנים של המועדון, האיש שאמור לזרוק מוטיבציה לא רק בשחקנים שלו אלא בכל העיר. אבל במקום שבהנהלת המועדון ידחקו בו לקיים את כללי הטקס, העדיפו להתחבא. אולי נוח להם שם, מחוץ לאור הזרקורים. כבר עשור מטאטאים מתחת לשטיח בלי שאף אחד יבוא עם פנס. כשמישהו עוזב מודים לו על תרומתו, מבלי להתעכב על התרומה לכאורה. כשמישהו מצטרף מפזרים משפטי זן ואיש אינו מבין, אפילו לא הזן מאסטר. שום דבר לא משתנה, עולם כמנהגו נוהג.

זה לא שאין כתובות, אבל אין כתובת אחת ברורה. חבר המועצה אלי סבח הוא יושב ראש דירקטוריון עירוני מודיעין. יושב ראש עמותת סחלבים הוא אלעד שמעונוביץ'. ממלא מקום ראש העירייה שלמה פסי הוא חבר דירקטוריון עמותת סחלבים ודירקטוריון עירוני מודיעין. כמו גם חברי המועצה הילה בן אליעזר ומויש לוי. מאיפה מתחילים? אף אחד לא בדיוק לוקח אחריות. אז אולי זה בסדר לקפוץ ישר לראש הפירמידה - לטיפולך, חיים ביבס.

אם הבעייה הייתה המאמן, באמת אפשר היה לזרוק ולהמשיך הלאה. אבל שמונה מאמנים בעשר שנים ושלושה מאמנים בשנתיים מוכיחים שהבעיה עמוקה ממאמן. לפני שהורסים הכל כדי לבנות מההתחלה, אולי באמת כדאי לנסות את הרעיון הזה, של דף פייסבוק. במקרה הכי גרוע, מה שבטוח, צריך להחליף את הארכיטקט.

מכללת די בי איי