(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
אחרי עשרים שנה, את עוד מנגנת

אחרי עשרים שנה, את עוד מנגנת

אי שם בשנת 1999 התקבצו מספר נגנים צעירים לקונצרט רוק, שהתחבר למעגל מתופפים ומוזיקה קלאסית • האירוע שנמשך שעות ספורות צמח לפסטיבל בן שלושה ימים, שהפך למסורת הכי ותיקה ואהובה בעיר • אלון שמידט, האיש שיצר את הפסטיבל והוא הכוח המניע שלו עד היום, מעלה זכרונות נעימים

אי שם בשלהי המילניום הקודם קרם עור וגידים פסטיבל "צלילי סתיו". הכל החל ביוזמה שלנו לתת לבני הנוער ממכבים ורעות במה למופעי רוק. ההסכמה היתה שלצד קונצרט הרוק ייתפתח הפנינג מוזיקלי ליום שלם וכך היה. העבודה עם הרכבי הנוער היתה אתגר גדול, כשלבסוף ההרכבים גם נתנו אמון באירוע והביאו קהל צעיר בשילוב הוריהם שהופתעו לשמוע איזה "רעש" מוזיקלי מפיקים הנגנים שלמדו גיטרה וחליל קלאסי.

ההפנינג נפתח בזמנו בדשא בכניסה לרעות עם מעגל מתופפים, כאשר חבורת מתופפים חילקה תופים לילדים ומבוגרים וביחד לימדו אותם מקצבים שונים. מוזיקת דיקסילנד בקעה ממועדון הנוער במכבים ובקצב רגוע שלישיית כלי הנשיפה מהאנסמבל הקיבוצי, אהרלה קמינסקי ואלי מגן ג'יאזזו בכניסה לפארק המים ברעות. בסיום ההפנינג, אחרי קונצרט רוק סתווי, הופיעה להקת "קטיפה שחורה" בביצועים איריים. מי האמין שהפנינג בן יום אחד עם שישה מופעים יתעצם לפסטיבל בן שלושה ימים? זה מה שקרה בשנת 2004 עם איחוד מכבים ורעות לעיר מודיעין. אז יצא לדרך הפסטיבל במתכונת רחבה יותר ובפרישה עירונית בשכונות. מאז נמשך הפסטיבל על פני שלושה ימים גדושים ומהנים, עם למעלה מעשרות מופעים מוזיקליים בז'אנרים שונים ולכל גיל.

אחת המטרות שלי היא החשיפה למוזיקה ולכל אוזן. הוצאת המופעים לפארקים היפים שלנו, לגינות ולמקומות שהם לא ממש "אולם הקונצרטים", היא זו שהופכת את פסטיבל "צלילי סתיו" למיוחד. מעבר לקבלת הסתיו האהוב עלי, התושבים נחשפים לצלילי המוזיקה הרבגונית בחוץ, באוויר הטוב. עם הסאונד החיצוני אפשר לשיר, לרקוד, לנוע ולהאזין לכל מוזיקה מבלי להיקבע בשקט פנימי שמחייב האזנה בהיכלי תרבות או במקומות סגורים. המהות היא לגשר בין כולם בסגנונות מוזיקליים שונים, אבל שתהייה להם גם זיקה למוזיקה יהודית ישראלית עברית. כך למשל בעבר באלדי אולייר ניגן פלמנקו, אבל ניגן גם לאדינו. אלברט פיאמנטה ניגן ג'אז וגרשווין, וגם מוזיקה חסידית "יידישיסטית". שמענו יצירות קלאסיות של המלחין היהודי הגדול פליקס מנדלסון, מארק לאברי ופאול בן חיים בז'אנרים קלאסיים – וגם את מיטב הזמרים הישראלים. מיהודית רביץ, דיוויד ברוזה, שירי מימון ויהודה פוליקר השנה.

כחלק מהאירוע אנו נותנים במה לבני הנוער ולהרכבים שלהם לעלות ולהופיע עם חומרים מקוריים משלהם. כל להקה נבחרת בקפידה על-ידי ועדה רפרטוארית השומעת ובוחרת עד שני קטעים אינסטרומנטליים של ההרכבים אשר ביחד מרכיבים ערב שלם. מופע זה משולב כחלק מהפסטיבל, כאשר אחד מההרכבים המקצועיים מופקד על הפקה משותפת וייחודית המאפשרת ביטוי וחשיפה לבני הנוער.

ברשימת המופיעים ב"צלילי סתיו" נמנים הרכבים מוזיקליים מהשורה הראשונה. כל פסטיבל מייצג ומביא מן המוזיקה האתנית המקורית ומן האוצר המוזיקלי הישראלי/עברי. בכל פסטיבל יש מיצג שונה המביא לקהל היעד אפשרות לבחור וכמובן לעבור מבמה אחת לאחרת, כאשר בסיום כל פסטיבל יש הרכב גדול במיוחד החותם את החגיגה.

חלק מההרכבים הם כאלה שלא נראה אותם בכל יום ואשר מופיעים בבמות ובמועדוני אנדרגראונד בתל אביב ובפסטיבלי אינדי שונים. כך למשל נפגשנו השנה עם ה"פולקעס", "טריו יוגב", להקת "בני האדם" ו"מלבי טרופיקל".

הרוב הגדול של המופעים (כשמונים אחוז) הם ללא תשלום. אלה שמבוצעים באולמות סגורים זמינים לקהל במחירים מופחתים מהמקובל. הלוקיישנים חשובים וכך למעשה כמעט בכל שכונה תושבים יכולים לרדת ולשמוע מוזיקה. השנה המיקומים היו מיוחדים. למשל בשדרות עמק איילון, שם יש נחל מלאכותי שעוטף אי קטן. ממש הרגשנו כאילו אנחנו בגני ורסאי של מודיעין עם "רביעיית ורסאי" שבה ארבע נבלניות היטיבו ביצירות קלאסיות מכל התקופות. בדשא בכניסה לרעות חגגנו את חג הסיגד עם הרכב ה-ground heights  במוזיקה ישראלית אתיופית. יונית שקד גולן חיברה אותנו למקצבים הלטיניים של מרסדס סוסה, יהודה פוליקר חיבר אותנו לצד הישראלי יווני שלנו, ה"פולקעס" למוזיקה היהודית והצוענית והבלקנית. היו גם הרכבי נוער ברוק ובמוזיקה קלאסית, וכמובן "מלבי טרופיקל" בלוקיישן מדהים על גשר המניפה בין שכונות נופים וציפורים, שם השקיעה היתה יפה שבעתיים עם מוזיקה טרופית צוענית.

חוויה ייחודית היתה לכל מי שהגיע למופע הסיום, ה"גראנד פינאלה" של הפסטיבל, עם תזמורת כלי הנשיפה של באר שבע שם נסים אלשייך. 65 נגנים ומאה זמרים ממודיעין ומהערבה הרימו מופע סיום שרקח בתוכו הרבה סגנונות: ג'אז, שאנסונים, קלאסי, מיוזיקל, שירי ארצישראל, ארץ ישראלי ואפילו מארש בנוסח צה"ל. היתה זו חוויה ייחודית. אפילו אותי הם הצליחו להפתיע, עם השיר "בדידות" ששר הזמר עידן קוטאי לרגל חגיגות העשרים לפסטיבל.

אין שום אפשרות להיזכר בכל מאות המבצעים וההרכבים שעברו בפסטיבל במשך עשרים שנה. נבירה מהירה בזיכרון מעלה אצלי את השמות הבאים: שלישיית אהרל'ה קמינסקי * ג'רוסלם דיקסילנד * התזמורת הקיבוצית * קטיפה כחולה * סאלח הייב * אורי ברכה * שלישיית הנבל * ישראל בורוכוב * טררם * תזמורת שפיה * מגרשון ועד הוק * עופר ואיריס פורטוגלי ולהקת הגוספל של בי"ס רימון * להקת העבריים מדימונה * להקת נו מי קונספט * הגרובטרון * תזמורת הבמה הישראלית * שורולה * להקת כחול * התזמורת הסימפונית חיפה. כמובן שהיו עוד רבים אחרים.

בהזדמנות זו אני באמת רוצה להודות לראש העירייה חיים ביבס על האפשרות שניתנת לנו להוביל ולהביא תרבות לתושבים. תודה גם למחזיק התיק אלעד שמעונוביץ, לצוות האגף שלי, וכמובן למי שבשבילם כל העשייה – אתם אלפי התושבים, שהולכים עימנו לכל מקום.

אלון שמידט, מנהל מחלקת התרבות והאירועים בעיריית מודיעין.

מכללת די בי איי