(new)מחלקים באמצע עמוד הבית
כך הופכת מודיעין למעצמה בתחום הביומד, הביוטק ותעשיית הפארמה

כך הופכת מודיעין למעצמה בתחום הביומד, הביוטק ותעשיית הפארמה

בעיר ובסביבתה פועלות עשרות חברות לפיתוח תרופות, ציוד רפואי ומיכשור מתקדם, כמו גם חברות וגורמים התומכים בחברות אלו • מי שחשב שהפארק הטכנולוגי הוא שם נרדף למרלו"גים מוזמן לחשוב שוב • הכירו את השחקנים הראשיים בתחום

חברת VBL במודיעין (צילום: יח"צ)

ענף הביומד תמיד היה וכנראה שתמיד גם יהיה אחד מענפי התעשייה ה"חמים" ביותר בכל משק מודרני בעולם. הרצון לפתח תרופות מצילות חיים, ובראשן תרופות למחלת הסרטן, מדרבן חברות תרופות לנסות ולהשיג את פריצת הדרך המדעית שתביא יחד איתה גם הצפת ערך משמעותית למחזיקי המניות.

ישראל היא שחקנית חשובה בתחום, למרות המשאבים המוגבלים של החברות הישראליות, ובלי חזון של ממש מצד מערכות השלטון. על המגרש המקומי למודיעין יש חלק לא מבוטל בריכוז של כמה מהחברות האלה. הן נמצאות בפארק הטכנולוגי וגם במרכז עינב ואפילו באזור המסחר של שילת. חברות אלה בדרך כלל נעלמות מעיני הציבור, עובדות בשקט במשך שנים, עד שמגיעה פריצת הדרך. לרובנו הן לא מוכרות ולכן מובאת כאן סקירה על כמה מהן. למי שחשב כי מודיעין היא רק מעצמה של מחסנים לוגיסטיים, כדאי להתחיל להתגאות בכך שאנחנו בדרך להיות גם מעצמה של תעשיית הביומד.

מדע מאחורי רמי לוי

בדיוק לפני שלוש שנים, בחודש אוקטובר 2016 הודיעה חברת התרופות הישראלית וסקולר ביוג'ניקס (VBL) כי היא עוברת למודיעין וכי השיקה תכנית להקמת מתקן ייצור חדש במרכז עינב. השקת התוכנית החדשה היתה חלק מהיערכות החברה למיסחור של תרופה לסרטן המוח המפותחת בחברה, תרופה המוכרת בענף ובקרב החוקרים בשם הזמני 111-VB (כל תרופה בשלבי ניסוי מקבלת את שם האותיות הראשונות של החברה המפתחת ומספר סידורי). כעת היא נמצאת כבר בשלב הניסויי השלישי שלה. בימים אלה נערך בפיניקס (אריזונה) הכנס השנתי הנוירו-אונקולוגי, אולי החשוב ביותר בעולם בתחום זה, ובו תוצג ההתקדמות בפיתוח התרופה.

VBL, שהיא חברה ציבורית הנסחרת בארה"ב (בבורסת נאסד"ק תחת הסימול: VBLT), חכרה לתקופה ארוכה מבנה חדש ברחוב הסתת 8 במרכז עינב ובו פועל מתקן הייצור לתרופות הביולוגיות של החברה כחלק מהיערכותה לשיווק מסחרי. התרופה האמורה מפותחת ומיוצרת במתקן במודיעין שמתוכנן באופן כזה שיאפשר להרחיב בצורה מודולרית את יכולת הייצור, לפי קצב העלייה בביקוש לתרופה. החברה אכן צופה גידול בביקוש וצורך גדל והולך לספק מענה לביקוש לטיפול בסרטן המוח.

"הקמת מתקן הייצור החדש במודיעין, שבנייתו הושלמה בדיוק לפני שנתיים באוקטובר 2017, עולה בקנה אחד עם תכניות הפיתוח האסטרטגיות שלנו והינה צעד חשוב לחברה, אשר מתקדמת במקביל במספר ניסויים קליניים ומתקרבת למסחור פוטנציאלי של התרופה", אמר פרופ' דרור חרץ, המייסד והמנכ"ל של חברת VBL שמוביל אותה כבר למעלה מעשרים שנה.

מדובר במפעל הראשון בישראל לפיתוח אמצעי "ריפוי גנטי", והוא אחד מבין שלושה בלבד הקיימים בעולם. למבנה החדש, שנמצא קצת אחרי מתחם רמי לוי במרכז עינב, עברו גם מטה החברה וגם מרכזי הפיתוח המדעי והקליני.

לפני שלוש שנים, כשנודע כי החברה החליטה להגיע לכאן, אמר ראש העירייה חיים ביבס: "תנופת הפיתוח והצמיחה בפארק הטכנולוגי ובמרכז עינב מורגשת מאוד בעיר, גם מבחינת רשימת החברות המגיעות לאזור ההולכת ומתארכת וגם מבחינת פיתוח התשתיות. אנחנו שמחים וגאים על הגעתה של חברה איכותית ובעלת פוטנציאל גדול כמו חברת VBL לעיר. אין ספק כי בזכות המיקום הגיאוגרפי והשקעת המשאבים, מודיעין הופכת לאחד מהאתרים המבוקשים, המרכזיים והמשמעותיים ביותר בישראל".

בחברה מדגישים כי התרופה VB-111 מהווה פריצת דרך משמעותית מכיוון שמדובר בתרופה אנטי סרטנית שמבוססת על ריפוי גנטי ומיועדת לטיפול בטווח רחב של סוגי סרטן שונים. בארצות הברית ובאירופה קיבלה התרופה עדיפות, אם כי היא טרם קיבלה את האישור של ה-FDA האמריקני. התרופה - כך מספר ד"ר ארז לייבה, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, נועדה לטיפול בגליובלסטומה - גירסה אגרסיבית של סרטן המוח. "התרופה נמצאת בניסוי 'פאזה שלוש' והניסוי רץ כרגע גם בארצות הברית מול סרטן השחלות דווקא. אנחנו מעריכים שיהיו תוצאות ביניים בסביבות הרבעון הראשון של 2020. במקביל פיתחנו את התרופה שכנראה תעבוד על סוגי סרטן שונים. התרופה עבדה מצויין גם בסרטן בלוטת התריס, אלא שמדובר במספר קטן של חולים וכחברה מסחרית לגבי בלוטת התריס לא נתמקד בהם כרגע. לגבי סרטן המעי הגס, גם כאן אנחנו עומדים להתחיל בניסוי בתקופה הקרובה".

מתי אתם צופים אישור של ה-FDA?

"אם הניסויים החוזרים והחדשים יתנו תוצאות טובות, יתכן שבמהלך 2021 או 2022 אפשר יהיה לגשת שוב ל-FDA ולדבר איתם שוב על אישור. כנראה שזה יהיה במסגרת מסלול 'מחלת יתום' (מחלה שלא רבים סובלים ממנה ולכן הפוטנציאל המסחרי שלה נמוך. י.ג.). בסופו של דבר מדובר בכך שאנשים מתים ואין להם כרגע תרופות".

הקרנת פוטונים בשילת

בחודש אוקטובר 2018 דיווחה פנינה רוזנברג, מנהלת החטיבה המסחרית בקבוצת שומכר נדל"ן, כי סגרה עסקת שכירות עבור חברת P-Cure, חברת הייטק העוסקת בתחום הרפואי ומפתחת מערכות רפואיות לטיפול במחלות קשות. החברה מתמחה בהקרנת פרוטונים לטיפול בסרטן וקיבלה באחרונה אישור מה-FDA. עובדה זו כשלעצמה מציבה את החברה בצמרת הידע וכמובילה בתחום הביומד.

הסיפור של חברת P-Cure מעניין במיוחד. החברה פעלה בלוד וכשהתברר כי יש צורך במקום נוסף, הם פנו לרוזנברג בבקשה לאתר להם שטח בן 400 מ"ר. לאחר שבחנו במשך כמה חודשים מספר אפשרויות, גילו כי החברה פשוט תצטרך הרבה יותר מאותם 400 מ"ר שחיפשו בתחילה.

לאחר שהבינו כי הם מתרחבים במהירות רבה הראתה להם רוזנבלום נכס בצומת שילת ובסופו של תהליך ממושך, שארך כחצי שנה, נסגרה עיסקה על שטח של 1,800 מ"ר באזור התעשייה והמסחר של שילת. השטח אותו שוכרת החברה כולל גם משרדים וגם ""בונקרים מיוחדים שבהם מוצבת המערכת שמשגרת פרוטונים לגוף החולה.

P-Cure קיבלה את אישור ה- FDA לצורת ההדמיה החדשה שמסייעת בטיפול בהקרנות בחולי סרטן, שבמרכזה שינוי צורת תנוחת החולה בעת ההקרנה משכיבה לישיבה, ושינוי של צורת הקרנת הפרוטונים לגופו. היה זה שלב הכרחי להשגת הפיתרון לביצוע הקרנות באמצעות פרוטונים, ולא כמקובל כיום באמצעות קרני רנטגן. הטיפול באמצעות הקרנות רנטגן אינו מדוייק ואינו נקודתי ועלול לפגוע ברקמות סמוכות ובריאות, לכן יעילותן לא נחשבת לגבוהה לעומת הטיפול בהקרנות של פרוטונים שממוקדות ישירות לאיבר הנגוע מבלי לפגוע באיברים סמוכים.

הבעייה העיקרית היא שעלות הקמת ותיפעול מתקן להקרנת פרוטונים יכולה להגיע לעשרות מיליוני דולרים, בעיקר משום שהיא דורשת שימוש בצנטרפוגה גדולה מאד, כך שיש צורך באולם גדול וממוגן היטב מקרינה. זוהי מגבלה גדולה מאד כשמדובר בבניית מערכת כזאת בבית חולים, שכן במרבית בתי החולים לא ניתן ואין שטחים להקצות למתקן ענק כזה.

ההיסטוריה של ביוליין

בבניין אטריום שבפארק הטכנולוגי נמצאות שתי חברות פארמה חשובות שעוסקות בפיתוח תרופות, בעיקר לסוגים שונים של סרטן. הראשונה היא "ביוליין" -  חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסת הנאסד"ק בניו יורק וגם בבורסה בתל אביב, לאחר שהונפקה לציבור לפני 12 שנים ושיקפה אז שווי שוק של כחצי מיליארד שקל.

מאז ההנפקה, שווי המנייה של ביוליין ירד בעשרות אחוזים, למרות שמבחינה מקצועית החברה התפתחה מאד. למי שסבור כי מדובר בכישלון כדאי להבין את המכניזם המיוחד של עולם תעשיות הפארמה והביומד. כל החברות העוסקות בכך נחשבות ל"שורפןת מזומנים" בקצב גבוה. מדובר בשנים רבות של מחקרים, שרובם – כדרכו של המדע – נכשלים בסופו של דבר. זוהי גם הדרך להגיע בסופו של דבר לתוצאות. המשקיעים יודעים כי בסוף הדרך יש פוטנציאל למחקר שהצליח והבשיל לתרופה שעובדת, ולכן הם סבלנים למדי. מזווית אחרת – זהו גם ההסבר לכך שתרופות חדשות עולות לצרכן הרבה כסף. המחיר הגבוה מגלם שנים רבות מאוד של מחקרים.

ביוליין שווה כיום כשישים מיליון שקל, אבל שרשרת התרופות שלה מרשימה וגם ההסטוריה הקיומית שלה מוכיחה כי מדובר בחברה מבוססת היטב מבחינה מקצועית, עם רקע מחקרי מצויין. החברה נוסדה בשנת 2003 כיוזמה משותפת של ענקית התרופות טבע ומספר קרנות הון סיכון כמו גיזה ופיטנגו, וכן חברת "הדסית" (הזרוע המסחרית של בית החולים הדסה בירושלים). בשנת 2011 חתמה ביוליין על הסכם לשיתוף פעולה לפיתוח תרופות עם חברת קומפיוג'יין ובשנת 2014 נכנסה לשיתוף פעולה עם ענקית התרופות נוברטיס.

החברה מפתחת תרופות למגוון רחב של סוגי מחלות ובראשן גידולי סרטן מוצקים. במקביל היא מפתחת תרופות גם לטיפול במחלות לב, סוכרת, סרטן הערמונית ופסוריאזיס. בחודש פברואר השנה הציבה ביוליין אבן דרך משמעותית מאד בהליכי עבודתה, כשתרופת הדגל שלה BL-8040  לטיפול בסרטן הלבלב קיבלה מעמד של "תרופת יתום" מטעם ה-FDA האמריקני. פיליפ סרלין, מנכ"ל ביוליין, אמר עם קבלת האישור: "מעמד 'תרופת יתום' בסרטן הלבלב הוא אבן דרך חשובה ביותר עבורינו". מעמד זה למעשה מזכה את ביוליין בשבע שנות שיווק בלעדיות בשוק עבור השימוש בתרופה, במידה ותאושר לטיפול זה, וכן בתמריצי פיתוח משמעותיים, כולל זיכוי מס בגין ההוצאות הקשורות לניסוי הקליני, פטור מאגרות מסוימות של ה-FDA וכן סיוע של ה-FDA בתיכנון הניסוי הקליני. התרופה נבחנת כעת בניסויים קליניים לטיפול בסרטן הלבלב במסגרת שיתופי פעולה אימונו-אונקולוגיים: האחד עם חברת Merck בארה"ב והשני עם קבוצת .Roche

קטנים על הגג

בקומת הגג של בניין אטריום פועלת "סיילנסיד" שגם היא מפתחת תרופה נגד סרטן הלבלב. גם כאן מדובר ביוזמה פרטית שהבשילה כשהוקמה בשנת 2009 בידי שני השותפים והמייסדים: ד"ר אמוץ שמי (המנכ"ל שנמצא במודיעין והוא בכלל ד"ר לפיזיקה שהגיע לתחום הביומד) ושותפו ד"ר איתן גלון - רופא מהדסה בירושלים מומחה וחוקר מחלות כבד.

סיילנסיד כאמור מפתחת תרופה לטיפול בסרטן הלבלב, אבל בשונה מהטיפולים שמפתחות חברות אחרות - כאן מדובר על קפסולה זעירה שמוחדרת לגידול באופן נקודתי ושם היא משחררת את החומר הפעיל במשך שלושה חודשים. הטיפול שפיתחה סיילנסיד מבוסס על השתקת גן מרכזי שפעיל בעידוד הגידול הסרטני בלבלב. זה המקום לציין כי סרטן הלבלב נחשב לכזה שמאוד קשה לאבחן אותו בשלביו הראשונים, והוא אלים במיוחד וקטלני במהירות שבה הוא תוקף את החולה.

בסיילנסיד מעודדים מהתוצאות של הניסויים עד כה וביכולת התרופה לשתק את אותו "אונקו-גן" שהוא הגן שגורם לסרטן בלבלב וגם מהצטמקות הגידולים בניסויים. בחברה יש כיום כעשרים עובדים. לא מספר גדול, אבל בחברות פארמה וביומד לא צריך את מסת כוח העבודה הגדול. החוקרים הניסויים, החדר הסטרילי והתוויית הדרך הם הערובה להצלחה. לכן סיילנסיד, למרות שהיא מבשרת פוטנציאל רב להביא את בשורת הטיפול החדשני באחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר, שוכנת במתחם שנראה כמו דירת ארבעה חדרים בקומת הגג בבניין, בלי גינונים של לשכות מפוארות. המנכ"ל והבעלים יושב בחדר סטנדרטי, מאחורי שולחן פשוט וללא מערכת סינון של מזכירות או עוזרים.

למודיעין הגיעה החברה כי למרות שד"ר שמי מתגורר בהרצליה, החברה העדיפה להיות קרובה יותר ונגישה למרכזים רפואיים גדולים ומרכזי ידע כמו מכון וייצמן, הדסה, ובכלל באזור השפל שבה נמצאות מעבדות רבות שמשרתות את החברה. החברה אינה נסחרת (עדיין) בבורסה כלשהי, אבל כמו כל חברה בתחום הפארמה והביומד, גם היא זקוקה למזומנים לצורך המשך המחקרים. לכן החברה נמצאת כיום בשלב גיוס משקיעים - גיוס פרטי שנעשה על בסיס יחידות של עשרים אלף דולר כל אחת. כמה רוצים לגייס וכמה כבר גייסו? זה מידע שהחברה שומרת לעצמה בשלב זה.

מספיק חברים ל"פורום"

בפועל יש במודיעין כמה עשרות חברות מתחום מדעי החיים. התחום פעיל מאד ויש לפחות שני פורומים שצצו כאן ושחברים בהם מאות בעלי תפקידים בתחומם: פורום הייטק ופורום חדש וממוקד יותר של ביומד. לפני שנתיים הוקם בעיר פורום הייטק שמאגד בתוכו מאות תושבי העיר שעוסקים בתחומי ההייטק השונים כולל ביומד, מדעי החיים, פארמה וכמובן גם עובדים מחברות סייבר ועוד.

גיל שורקה, אחד המייסדים של הפורום, הוא מומחה לחדשנות ולפיתוח ושמשמש כמנכ"ל החממה הטכנולוגית BIZLABS בירושלים ותושב מודיעין. "מודיעין נמצאת במקום אסטרטגי לתחום מדעי החיים", הוא אומר, "באמצע בין ירושלים לתל אביב. לכן זה לא פלא שכאן מתרכזות הרבה חברות מהתחום, כי חברות כאלה צריכות להיות קרובות פיזית למרכזי הידע והעשייה בתחום. מדובר כמובן באוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה, ומצד שני תל אביב עם המרכזים שלה, ובקודקוד השלישי רחובות עם מכון ויצמן ונס ציונה".

שורקה לא מגיע מתחום הרפואה או הביולוגיה אלא מהתחום היזמי כלכלי. "אני בעצם יזם ומנהל את החממה", הוא מסביר, "אבל אני יכול לומר לך שלעיר מודיעין יש חלק חשוב בעשייה בתחום. גם כי בעיר יש כוח אדם איכותי מאד. אז נכון שבהשוואה לתל אביב וירושלים אנחנו עדיין לא בסדר גודל דומה, אבל בכל זאת יש כאן חברות מאד משמעותיות מבחינת היכולת שלהן והחברות שהזכרת מצדיקות את המוניטין הזה".

אפשר לדבר במספרים?

"בישראל יש כיום כ-1,600 חברות בתחום מדעי החיים וביו. התחום מתעורר מאוד ותחשוב שאחרי המשבר העולמי של שנת 2008 היו בישראל כ-900 חברות. זה גידול עצום. גם בתחום גיוסי ההון התחום גדל מאד ובשנת 2018 גייסו חברות ישראליות בתחום 1.5 מיליארד דולר בהנפקות. בעיקר בנאסד"ק, שם רואים את הגיוסים הגדולים. אבל גם מקרנות הון סיכון שהולכות ומעמיקות את כניסתן לתחום".

לצד גיוסי הון היו גם אקזיטים?

"כן. הרי בסופו של דבר מטרתה של חברת ביומד כמו כל חברה אחרת היא גם להביא רווחים לבעלי המניות. לכן לצד גיוסי הון מרשימים בשנת 2018 היו גם אקזיטים מרשימים. בסך הכל נמכרו חברות בתחום בסך כולל של בין 2.5 ל-3 מיליארד דולר".

לפני כשנה הושק בעיר פורום הביומד, שכולל מגון רחב של עוסקים בתחום. בהם יזמים, משקיעים, בעלי משרות בכירות בתחום הפארמה, רופאים, חוקרים ועוד. מטרת הפורום היא לבסס ולקיים קהילה שתאגד את כל המומחים בתחום תחת קורת גג אחת ותאפשר שיח פתוח ובלתי אמצעי בין כל חברי הקהילה, שיסייע לעוסקים בתחום תושבי העיר.

הקמת הפורום היא פרי יוזמה התנדבותית של ארבעה מומחים מתחום הביוטק, כולם תושבי העיר: ד"ר שושי קינן, ד"ר קרן-אור עמר, איריס ארז וליאור ויין. ליוזמה זו חברה חברת ההשקעות SHELL CAPITAL המייצגת קרנות השקעה בישראל ובעלת מתחם העסקים "של טק" שבפארק הטכנולוגי. "של טק" בעצם מעניקה חסות לפעילות הפורום, כולל העמדת משאביה שישמשו את הפורום לפעילות השוטפת.

לדברי ד"ר שושי קינן, סגנית נשיא לפיתוח עסקי בחברת "יישום", "לפורום הביומד בעיר יש מטרת על שהיא מיצוב העיר בתחום. אנחנו מאמינים שהפורום יעודד יצירת קשרים בין חברי הקהילה ויוביל לשיתופי פעולה בין חבריה. חברים בכירים יוכלו לשמש כמנטורים ליזמים, ייפתחו הזדמנויות תעסוקה ויתאפשרו השקעות במיזמים. בטווח הארוך אנחנו מקווים לייצר קהילת ביוטק חזקה ומגוונת אשר תביא גם עסקים חדשים לעיר, ושתהיה מנוע צמיחה להקמת אקסלרטור (תוכנית האצה לחברות סטארטאפ), בניית מאגר מידע ועוד. אנו מודעים לכך שאלו שאיפות גבוהות אבל במודיעין יש הון אנושי ייחודי חזק ואיכותי ועליו אנו מסתמכים".

ד"ר קרן אור עמר, אחת המייסדות של הפורום, מוסיפה: "מתוך שיחות ומפגשים אקראיים הבנתי שיש דרישה חזקה מהשטח להקמה של פורום כזה, המעודד כמו בסקטורים אחרים קשרים שמובילים לקידום מקצועי, עסקי ואישי".

הקנאביס כבר כאן

ד"ר רונן שמש, תושב מודיעין מזה עשרים שנה, עוסק בתחום המיכשור הרפואי ופיתוח תרופות. שמש הוא בהשכלתו ד"ר לגנטיקה ומיקרוביולוגיה, וכיום מתמקד בקנבינואידים – מאות חומרים פעילים שונים שנמצאים בצמח הקנאביס – ה"כוכב" העולה בשמי שוק התרופות העולמי. במקביל לעבודה המחקרית הוא גם יזם שמוביל מספר מיזמים בתחום.

"המטרה של פורום הביומד שאני חבר בו היא לייצר קהילה ולקדם פלטפורמה. בפגישת הפורום הקרובה בחודש הבא נעסוק בנושא קנאביס ויהיו בה אנשים מרכזיים מהתחום בארץ ובעולם. בנוסף אני עובד גם בחברת סיילנסיד כיועץ מקצועי".

שמש מכוון באחרונה גם לנושא הבאת משקיעים מהעולם להשקעות בתחום הביומד בישראל, עם דגש על מודיעין. "יש קשרים ראשוניים שמתפתחים, אבל עדיין לא ניתן לדבר ממש על זה. הרעיון של הפורום בפגישות כל חודשיים זה לתת פלטפורמות לפעילות ולשיתופי פעולה, כך שמי שהיה מחפש לבד לא היה מגיע לדברים שאליהם הוא מגיע כשהוא בפורום".

גם דנה כהן מלפיד היא יזמית שעוסקת כיום בתחום הקנאביס "יש מיזם שהחברה שלי מקדמת כעת שעוסק בפיתוח משאף לקנאביס", היא מסבירה. כהן, בעלת תואר שני בביולוגיה מולקולרית, עבדה בשורה ארוכה של חברות דיאגנוסטיות, מהמובילות בארץ ואחר כך הקימה וניהלה חברות סטארטאפ בתחום האונקולוגיה. את החברה האחרונה שלה מכרה בפברואר האחרון לחברה אמריקנית וכעת היא מקדמת כאמור את החברה שמפתחת משאף חדש, שייחשף כנראה בקרוב".

בואי נדבר קצת על איזור מודיעין במעצמת ביומד...

"בביוטק יש כמה שכבות ובמודיעין יש מגוון רחב מאד. למשל בתחום הפארמה, יש כאן תעשיית תרופות וחברות מהמובילות בשוק, שהקימו תשתיות בעיר. יש בעיר גם שתי חברות גדולות שפתחו כאן מחסנים של חברות דיאגנוסטיקה, כמו 'גמידה' שם מאחסנים ציוד ומיכשור, ויש את 'רניום'. בנוסף יש סדרה שלמה של חברות שמתעסקות במיכשור רפואי מתקדם, ויש גם חברות שמעניקות שירותים שתומכות בחברות האלה. בניסויים קליניים למשל, בנושא הרגולציה שחברות כאלה נדרשות להן, כמו חברות שמארגנות ומיישמות ביצוע ניסויים קלינים, החל מגיוס חולים לניסויים כאלה, הסדרת ההסכמים וחדירה לצד הרפואי. יש גם חברות שעוסקות בבינה מלאכותית, וזהו לדעתי העתיד".

מכללת די בי איי