(new)ויקטורי
כשאהוד ברק התחפש לברונטית

כשאהוד ברק התחפש לברונטית

לאחר מבצע אנטבה, מבצע "אביב נעורים" בביירות נחשב למוצלח ביותר בתולדות הקומנדו הישראלי • עשרות לוחמים פשטו באישון לילה של אפריל 1973 על חמישה יעדים בבירת לבנון, וכשחזרו לישראל הותירו אחרים כמאה "מחוסלים" • גיבורי הפשיטה הגיעו השבוע למודיעין לכנס מיוחד על הפעולה שהתקיים בבית יד לבנים

הביטוי "חיסולים ממוקדים" (או "סיכול ממוקד") עוד לא היה מוכר בצה"ל של 1973, כאשר בחודש אפריל של אותה שנה ערכו כוחות מיוחדים הכנות אחרונות לאחד המבצעים הנועזים ביותר בהיסטוריה שלנו. דיברו אז על "פעולת תגמול" ועל נקמה על רצח ספורטאי ישראל למשחקים האולימפים במינכן שנה קודם לכן. לכולם היה ברור שצריך לעשות משהו שישאיר חותם, יזכה לתהודה עולמית ואם אפשר – גם יפגע בתשתית ארגוני הטרור שפעלו אז נגד ישראל. התוצאה – מבצע "אביב נעורים" בלב ביירות בירת לבנון – בו הרגו כוחות צה"ל מפקדים בכירים באירגונים פת"ח ו"ספטמבר השחור". השבוע התקיים בבית יד לבנים במודיעין כנס שסקר את האירוע לעומק, וגם הציג בפני האורחים מספר משתתפי מפתח באותה פעולה נועזת.

את הכנס הנחה תא"ל (מיל.) אמנון סופרין מרעות, לימים ראש אגף המודיעין במוסד. "אמנם לא השתתפתי במבצע כי הייתי אז בגולני", הוא אומר, "אבל אני בהחלט מכיר אישית את האנשים שהיו שם וכמובן בראש וראשונה את אמנון ליפקין שחק המנוח". סופרין מתכוון לכוח שמנה חיילי קומנדו מכמה יחידות עילית (בהן שייטת 13 ויחידת מטכ"ל), אנשי חטיבת הצנחנים, קציני החבלה, אנשי חיל הים וסוכני המוסד. כל אלה חברו למבצע יוצא דופן שהתקיים בו זמנית במספר יעדים שונים בבירת לבנון. כשמביטים היום על סוג כזה של פעולה בהשוואה ליכולת שיש היום בידי צה"ל, אי אפשר שלא להעריך את היכולת לא רק של החיילים עצמם אלא גם של המוסד וזרועות המודיעין האחרות. רק המחשבה שהיום מבחינה טכנולוגית, עם מזל"טים שמעופפים למעלה, עם לוויינים שמספקים צילומים מדוייקים בזמן אמת, עם יכולת ההאזנות לכל מילה שיוצאת בטווח של אלפי קילומטרים ממדינת ישראל. היכולות של צה"ל משופרות לעומת אז, בימים שבהם לוחמי קומנדו הגיעו ליעד בלי ג'י.פי.אס, בלי תקשורת לוויינים ועם מפות נייר עטופות בניילונים, שלא לדבר על מחשבים, סמארטפונים ושאר ירקות.

עם האמצעים הפשוטים של אותם הימים פשטו לוחמים על ארבעה יעדים בלב ביירות ועוד אחד צפונית לצידון ככוח הטעייה. הם הגיעו בדיוק לאן שהיה צריך, חיסלו את היעדים וחזרו לישראל.

ההרצאה השבוע בבית יד לבנים קרמה עור וגידים במסגרת הרצאות מורשת קרב שמארגן מנהל המקום - אל"מ (מיל.) חיים צמח מרעות. עוז, בנו של חיים, נפל בקרב שריון בלבנון. בשנה האחרונה נערכו ערבי הרצאה בנושא מלחמת ההתשה ועוד והפעם עלה הרעיון לציין את מבצע "אביב נעורים".

תא"ל סופרין גוייס להנחות את הערב ולספר מזווית של קצין מודיעין ואיש מוסד לשעבר על המבצע ושלבי התנהלותו. לערב הוזמנו כמה מהמשתתפים במבצע עצמו: אל"מ (מיל.) אהרן סבג שהיה קצין חבלה שהצטרף לכוח שבפיקודו של אמנון ליפקין שחק כדי לפקח ולבצע את פעולת ההרס שהביאה לקריסת מבנים רב קומות שבהם התגוררו מחבלים; סא"ל (מיל.) אלי מאריק, שהיה אז בכוח של שייטת 13, ואל"מ (מיל.) אמנון בירן, ששימש קצין מודיעין של סיירת מטכ"ל והיה בכוח הלוחם שנחת בחופי ביירות.

אמנון, איך בכלל התגבשה ההחלטה להכות במחבלים בלב ביירות?

"הרקע של אותם ימים, שנת 1972, היה רווי טרור נגד ישראל. אם זה היה "הצבא האדום היפני" ששלח את קוזו אוקמוטו לנתב"ג להרג המוני, ואם זה השבר הגדול שהיה בעקבות רצח הספורטאים במינכן".

אז התחילו לחשוב על פעולות תגמול משמעותית?

"כן. הבינו שחייבים לבצע משהו עוצמתי. הממשלה התכנסה והתקבלה החלטה לפגוע בראשי המחבלים. בעקבות החלטת הממשלה מתחיל להתגלגל מבצע שנקרא אז 'זעם האל'. למעשה זה השם הקודם והזמני של 'אביב נעורים'".

ומה המבצע הזה?

"במבצע 'זעם האל' מסתובבות חוליות של המוסד באירופה ומחפשות מטרות לחיסול של מנהיגי המחבלים שחיים באירופה. זה קורה בערך מסוף 1972 ונמשך לתוך שנת 1973. תוך כדי איסוף המידע באירופה עולים גם שמותיהם של שלושת בכירי המחבלים שיושבים בתוך ביירות - יוסוף נג'ר הלא הוא אבו יוסוף, כמאל רדואן, וכמאל נאצר.

וזנחו את הפעולה באירופה?

"לא. אלא שאז התחילו לחשוב גם על פעולה בביירות. צריך להבין שבאירופה היה מצב עדין וברקע הידהדה הפעולה שנכשלה בלילהאמר, שם ישראל חיסלה מלצר תמים שחשבו בטעות למחבל. כך ביירות קיבלה עדיפות לפעולה צבאית. מה שגם כשמתחיל להגיע החומר המודיעיני על ביירות, זה חיזק את המחשבה והוחלט על מתן עדיפות לפעולה שם".

במבצע פעלו חמישה כוחות. היה כוח של סיירת מטכ"ל שקיבל את המשימה להרוג את השלישיה נג'ר, רדואן ונאצר. כוח נוסף, בפיקודו של אמנון ליפקין שהיה אז מג"ד גדוד 50 של הצנחנים, קיבל משימה לתקוף בניין של החזית הדמוקרטית. כוח שלישי - בפיקודו של מפקד שייטת 13 שאול זיו - קיבל יעדים בחלק הדרומי של ביירות ליד שדה התעופה. כוח רביעי קיבל יעד בצפון ביירות, וכוח חמישי בפיקודו של עמוס ירון, מח"ט הצנחנים דאז, פעל בצפון העיר צידון כהסחה.

סופרין מתאר: "יורדים עם 48 סירות לחוף. אנשי המוסד ממתינים עם רכבים על החוף והם לוקחים כל כוח ברכבים ליעדו. הכוח של מטכ"ל עבד נקי. הם נכנסו, ירו, הרגו וחזרו. היו שם גם אהוד ברק ועמירם לוין. אצל ליפקין נהרגו שני קצינים מסיירת צנחנים, חגי מעיין ואבידע שור. יגאל פרסלר נפצע קשה בתום הפעולה. החבר'ה מהמוסד לקחו אותם חזרה לחוף ומשם חזרה לישראל".

כמה השתתפו בפעולה?

"אני לא יודע מספר מדוייק אבל השתתפו בוודאי עשרות חיילים, כי מדובר בחמישה יעדים שונים שבהם פעלו במקביל ובכל יעד היו לא פחות משניים עשר לוחמים. אז ודאי שמדובר בעשרות לוחמים".

פעולה כזו, כשיש לוחמים מכמה יחידות שונות עם אופי לחימה שונה כמו הקומנדו הימי ומטכ"ל למשל, זה מקשה על התיאומים?

"לא, כי כל יחידה פעלה באופן עצמאי ביעד אחר. לא היה קשר ביניהם וחוץ מזה, בכל כוח היה קצין קישור של הקומנדו הימי. כך שאם היה צורך בתיאומים, ידעו איך לעשות זאת. זו היתה הצלחה אדירה. להגיע לתוך מרכז ביירות במקום שבו הם מרגישים הכי מוגנים בעולם, זה פנטסטי. זה היה גם הצלחה גדולה מאד גם מבחינה הרתעתית".

מבצע "אביב נעורים" התקיים בלילה שבין ה-9 ל-10 באפריל 1973. חצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. צה"ל היה צבא עם הרתעה גבוהה מאד, שנהנה בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור מגלי הערצה בלתי נגמרים. הקומנדו, סיירת מטכ"ל והצנחנים היו אלילים ברחוב הישראלי, ויחידות נלחמו על הזכות לבצע פעולות באותם ימי אופוריה לפני השבר הגדול של אוקטובר 1973.

במשך מספר שבועות התאמנו חיילי היחידות שנבחרו למבצע על מודל: כיצד לנחות מהים בטבורה של עיר ערבית גדולה כמו ביירות. צוותים ביצעו אימונים על חופי תל אביב, בירידה מהמים לחוף ותנועה שקטה ברחובות העיר, צוותים התאמנו על בנייני מגורים גבוהים כיצד לבצע גישה שקטה לבניין דירות ולעלות קומות רבות מבלי להתגלות. אנשי מוסד שישבו בביירות עידכנו על בסיס יומי את כל הדרוש לגבי היעדים שנבחרו לחיסול: היכן הם ישנים, בני המשפחות, כל תנועה שלהם, הרגלים, מנהגים, סדרי נסיעה לבית וממנו. הכוחות קיבלו שרטוטים של דירות המחבלים, מספר החדרים, ואפילו מיקום הרהיטים.

לקראת חצות הלילה של ה-9 באפריל התקרבו לחופי ביירות וצידון כלי שיט של חיל הים. בדממה הורדו למים 48 סירות גומי ובהם לוחמי צה"ל והסירות עשו את דרכן לחופי ביירות וצידון.

הכוח שבפיקודו של עמוס ירון, שנחת בגזרת צפונית לעיר צידון, היה אמור לשמש כוח הטעייה לפעולה בביירות. היעד שלו שנבחר היה מחסן של הפת"ח בשפך נהר האוואלי צפונית לצידון. ארבעת הכוחות האחרים קיבלו משימות בתוככי העיר ביירות, כל כוח ליעד אחר, כל כוח מורכב מלוחמי יחידה אחרת.

הכוח שביצע את החיסול הממוקד של ראשי ארגוני הטרור נחת בחוף והוסע ליעד "אביבה". כך כונו שני הבניינים בני שבע הקומות ברחוב ורדן, בהם התגוררו יוסף נג'ר (שהיה אז סגנו של יאסר עראפאת), כמאל עדואן וכמאל נאצר. כוח זה הורכב מאנשי סיירת מטכ"ל והשתתפו בו בין השאר אהוד ברק, יוני נתניהו, מוקי בצר, ועמירם לוין.

מה שאיפיין את פעולתו של הכוח היה שהלוחמים התחפשו לזוגות נאהבים ונעו ברחובות ביירות לכיוון היעד כשם מחובקים ונראים כגבר ואישה עם פאות נוכריות ולבושים בבגדים תואמים, כדי שלא לעורר חשד. ההיסטוריה זוכרת מהחלק הזה את התיאורים המפורסמים של אהוד ברק, לימים רמטכ"ל וראש ממשלה: "אני התחפשתי לברונטית".

הכוח השני הגיע ליעד "גילה", שהיה בניין בן שבע קומות ברחוב חרטום ובו התגוררו אנשי החזית העממית לשיחרור פלסטין. הוא היה מאובטח מאד משום שהתגוררו בו הרבה מאד מחבלים. כוח זה הורכב מאנשי חטיבת הצנחנים - לוחמים מגדוד 50 בפיקודו של סא"ל אמנון ליפקין. משימתם היתה לפוצץ את הבניין על יושביו. לכוח זה צורפו שני קציני חבלה מסיירת צנחנים: מנחם זטורסקי (מפקד פלוגת החבלה של חטיבת הצנחנים) ואהרן סבג - אז סגן צעיר. לצוות הזה צורפו גם שני קצינים מסיירת צנחנים - אבידע שור וחגי מעיין. הודות להכשרתם בלוחמה בטרור הם הצטוו לחסל בפעולה שקטה את המאבטח שעמד בפתח הבניין לפני הפיצוץ. תקלה בזיהוי גרמה לחשיפת השניים ולירי רועש כשבמהלך חילופי הירי נהרגו שניהם.

עוד שלושה יעדים ("צילה", "ורדה" ו"יהודית") היו מטרות לחיסול והרס. "ורדה" היה בית מלאכה ליד שדה התעופה של ביירות בדרום העיר, שם פעלה שייטת 13 בפיקוד מפקדה דאז שאול זיו. "צילה" היה בית מלאכה אזרחי שייצר מוקשים ואמל"ח עבור הפת"ח, שם פעל צוות בפיקוד סגן הקצח"ר שמואל פרסבורגר שנפצע קשה בפעולה. בצידון, ביעד "יהודית" פעל הכוח של עמוס ירון להשמדת בית מלאכה של הפת"ח.

"אביב נעורים" נחשב להצלחה גדולה. יותר ממאה מחבלים נהרגו בפעולה. "המבצע השאיר רושם כביר על ארגוני הטרור", סיפר אהוד ברק לאחר שנים. בשורה התחתונה – "אביב נעורים" העניק למדינת ישראל שקט מפיגועי טרור עד למלחמת יום כיפור. חצי שנה של שקט באותם ימים לא היה דבר של מה בכך.

(new)בשר בכפר, מוזל בכפר 26.8.20