(new)ויקטורי
רשמית: דורון ממן שוב מאמן עירוני מודיעין

רשמית: דורון ממן שוב מאמן עירוני מודיעין

לאחר התפטרותו של אהוד כחילה שלא הצליח להרים את הקבוצה, הנהלת המועדון מינתה מחדש את המאמן הוותיק וקיבלה ניצחון מרשים על יבנה

(צילום: סחלבים)

"אני מאמין שבתוך חמש שנים מודיעין יהיו בליגה הלאומית"- דורון ממן בראיון לאתר "גולר" (29.7.2013).

חמש שנים עברו מזמן ועירוני מודיעין אפילו לא בליגה א'. אבל בהמשך ממן טעה עוד יותר: "עם ניהול כזה אין סיבה שלא". הלו, יש סיבה שלא. הניהול. כשמחליפים מאמנים כאילו הם שחקני כדורסל, אין כבר מישהו אחר להפיל עליו את התיק. דורון ממן קיבל את עירוני מודיעין לשנתיים, עם תקציב לאליפות ויד חופשית ("כל בקשה, כל דרישה, מתקבלת ישר ומבוצעת"), אבל המקסימום שהוא עשה זה המקום השני וגמר פלייאוף. קשה לקרוא לזה כישלון, אבל אכזבה, בוודאי. עובדה היא שהפגינו כלפיו אורך רוח לא אופייני. אחר כך החליטו על שיטה חדשה, ארבע ארבע שניים נחים. בעיקר, להוריד הילוך ולקוות לנס. זה עבד למכבים, אף על פי שלא מופרך להניח שהערכת כמות השמן בפח השמן הייתה שגויה מלכתחילה.

לדורון ממן יש קבלות בליגות האלה. הוא העלה את מכבי באר שבע מליגה א' לליגה הלאומית, כשהוא מאמן את מכבי שדרות במקביל. יותר מולטיטסקינג מזה אין. היה כבר מאמן-שחקן, שחקן-מאמן, מנהל-מאמן ומנהל-שחקן, אבל מאמן-מאמן זאת באמת כבר המצאה חדשה. את קריית מלאכי הוא השאיר בליגה, ואת מחנה יהודה הוא לקח עם 0 נקודות וכמעט עשה את הבלתי אפשרי.

מי ששמע שהוא חזר לעירוני מודיעין בתחילת השנה, הפעם כמנהל מקצועי של מחלקת הנוער, כבר יכול היה לנחש לבד איך הסיפור הזה ייגמר. "כשחנן דנציגר החליט שלא אמשיך הופתעתי", הוא אמר בתחילת השנה על תום הקדנציה הראשונה שלו במועדון. לא בדיוק מישהו ששלם עם ההחלטה. בינתיים, אגב, הוא ממשיך, וחנן דנציגר דווקא לא. הכדור הוא עגול, הצעה מפתח תקווה קרצה לו והעולם שותק.

קל היה להרים גבה. דורון ממן, מנהל מקצועי. משהו שם חורק. הבן אדם אימן שתי קבוצות במקביל, פתאום הוא אלרגי לדשא? מאמן כדורגל זה תפקיד כפוי טובה, אבל מי שנכנס לשם לא רואה בעיניים. הדרך היחידה להפסיק היא הוראה מפורשת מכירורג.

בינתיים אהוד כחילה שם את המפתחות וחננאל עייש זה לא בדיוק מה שחלמו פה. האחרון הוצנח לעמדה הראשית על ידי כחילה עצמו, שקרא לו ממחלקת הנוער של דימונה כדי למלא את מקומו בעודו מרצה עונש הרחקה מארבעה משחקים. כל הדרך דימונה, לא חראם על המונית? למה לא דורון ממן? אפשר רק לשער. לאחר התפטרותו של כחילה, ממן נקרא למלא את החלל תחת הכותרת "מאמן זמני". ועל הדרך, אולי גם קיבלנו תשובה. הנה חלפו שבועיים והטייטל השתנה. "בתום סבב בחינות ודיונים הוחלט למנות את דורון ממן כמאמן קבוצת הבוגרים" כלשון ההודעה.

סבב הפגישות והדיונים הזה נשמע כמו המקום האחרון להיות בו זבוב על הקיר. זבוב על הקיר היה מעדיף להיות זבוב על המלכודת זבובים. בתת המודע של המועדון הזה, דורון ממן כבר החליף את כחילה ברגע שהוא בא על תקן מנהל מקצועי במחלקת הנוער. נבואה שהגשימה את עצמה במקרה הטוב, הפיכה סדורה במקרה הרע. "בואו נעשה את הדבר הכי צפוי" הציע מישהו והוסיף "אבל נחכה שבוע, שלא יראה כל כך צפוי". "נחכה שבועיים" אמר אחר "ובואו ניפגש גם מחר. העוגיות עם הריבה ממש טעימות".

ההכרזה הרשמית הגיעה השבוע. הפור נפל. דורון ממן פה, לפחות עד שחגי קול יחזור. אחרי הכל, הוא היחיד שהצליח להעלות את הקבוצה הזאת ליגה. הגם שבכדי לעלות מליגה ג' לליגה ב', כל שצריך הוא עשרה שחקנים במשקל תקין ושוער לא סכרתי. בזכותו פעם עוד חלמנו על ליגה לאומית. ואחרים אמרו שזה דווקא ריאלי. למען ההגינות, דורון ממן לא היה הראשון, וגם לא האחרון, להמר שמקומה של עירוני מודיעין בליגה גבוהה יותר הוא עניין של זמן. כולנו כבר איבדנו את התחתונים. מי שאומר שיהיה טוב, שגם יהיה אחראי מספיק כדי לנקוב בתאריך. העונה הזאת כבר אבודה, אלא אם יתחולל כאן נס. 21 נקודות מהמקום הראשון, 11 נקודות וחמש קבוצות מהמקום החמישי שמוביל לפלייאוף, אפשר לארוז מצופים וללכת לקאנטרי לעשות מנוי. ראש למעלה, העיניים כבר צריכות להביט קדימה. מספיק קדימה, אבל לא יותר מדי. לא לחמש השנים הקרובות, אלא לעונה הבאה. זה נחמד שעורכים תכניות חומש, אבל אם יושב ראש מתחלף כל שלוש שנים בממוצע, ומאמן כל שלושה חודשים, ושחקן כל שלושה שבועות, עדיף להתמקד במחר. החזאים, אגב, אומרים שיהיה מעונן. 

מהנהלת עירוני מודיעין נמסר: ״אנחנו מאחלים הצלחה רבה לדורון ממן ובטוחים שעם הניסיון המקצועי שהוא מביא איתו, הוא יוכל להוביל את הקבוצה להישגים".

דורון ממן הגיב: "עירוני מודיעין זו לא קבוצה שזרה לי והצלחנו בעבר להגיע להישגים יפים. עם הגיבוי של ההנהלה שמקדמת תהליכים כדי שנוכל להצליח בגדול, אעשה גם אני את המקסימום כדי להוביל את הקבוצה על הצד הטוב ביותר".

ובינתיים על הדשא: עירוני מודיעין- בית"ר יבנה 0:4

מאמן זמני או לא, דורון ממן סופר כבר שלושה משחקים על הקווים. הפסד אחד, שני ניצחונות, תיקו? יוק. יחס שערים 4:10, ממוצע של יותר משלושה שערים למשחק. האוהדים עדיין לא החליטו מה הם חושבים על כל הסיפור הזה, בינתיים הם מעלים קטעים לטיק-טוק.

שני שחקני רכש התפקדו לסגל המתחדש של עירוני מודיעין לקראת המשחק מול בית"ר יבנה מהתחתית, עדן בן שמחון, שחקן כנף שהגיע ממעלה אדומים, והחלוץ ירין הלל שחתך בשבילנו להפועל בקעת הירדן. מודיעין עלתה ליתרון בדקה ה-15 מרגליו של טל לוי, כשהיא שומרת על התוצאה לתוך חדרי ההלבשה. מזג האוויר לא בדיוק חייך למי שהגיע, אלא אם חיוך ציני נחשב, אבל בעירוני מודיעין לפחות ניסו לחמם את הלב. ירין אסייג הכפיל את התוצאה בדקה ה-55, ירין הלל עשה 0:3 בדקה התשעים מהנקודה הלבנה ואור אליהו שלח בונבוניירה עמוק בתוספת הזמן כדי לקבוע 0:4 מפואר.

אחרי ה-1:5 על רהט מסתמנת פה מגמה אטרקטיבית. 3:1 לנתיבות בין לבין קצת מערער את הביטחון, אבל זאת עדיין עירוני מודיעין, לא דימונה. ביום שישי תפגוש הקבוצה את קריית מלאכי החמישית בטבלה. שערים ייפלו, השאלה היא איפה. הסיכויים לא לטובתנו, אבל קרו פה דברים מוזרים יותר. דורון ממן היה פעם מנהל מקצועי במחלקת הנוער, אבל הדשא דגדג לו. אולי בגלל שזה דשא סינתטי.

(new)שלומי תבלינים 18.5.20