(new)דיור מוגן 6.2.20
מוות בתאונת דרכים של נהג חדש בלי ביטוח חובה

מוות בתאונת דרכים של נהג חדש בלי ביטוח חובה

האם העובדה כי מדובר במקרה של תאונת דרכים נהג חדש בכוחה לשנות את המסקנה בדבר ידיעתו האובייקטיבית לגבי אי-קיום ביטוח?

עורך דין רונן פרידמן

צילום: clipart)

בחור צעיר כבן 17 נהרג בתאונת דרכים מצערת עת נהג ברכב שלא שייך לו ולא היה מבוטח בביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועיבעת התאונה היה הנהג-המנוח – "נהג חדש צעיר". על רקע מצב דברים זה התעוררו מספר שאלות בנוגע לסוגית הביטוח, במקרה זה דובר על תאונת דרכים בלי ביטוח חובה, שכן הרכב לא היה מבוטח כלל בפוליסת ביטוח.

סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שכותרתו "הגבלת זכאותם של נפגעים" מונה מספר נפגעים שבמצבים שונים לא יהיו זכאים לפיצוי על פי החוק על אף שנפגעו בתאונת דרכים . בין היתר קובע סעיף 7(5), כי "מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב", לא יהיה זכאי לפיצוי לפי החוק פלת"ד.

מסעיף 7א' לחוק עולה כי כדי שנהג שהשתמש ברכב ללא ביטוח, שנפגע בעצמו בתאונת דרכים, יהיה זכאי לפיצוי מקרנית בגין נזקיו, נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון נהיגה ברכב בהיתר מאת בעליו או המחזיק בו; ו השני חוסר ידיעה לגבי אי-קיומו של ביטוח. חוסר הידיעה מחייב הוכחת יסוד סובייקטיבי של חוסר ידיעה בפועל על כך שהרכב לא היה מבוטח ("לא ידע"); ובנוסף לכך יסוד אובייקטיבי לפיו "לא היה סביר שידע" כי לרכב אין ביטוח.

בית המשפט ציין כי החובה הראשונית לביטוח הרכב מוטלת על הבעלים. חובה זו אינה רק במישור האזרחי אלא גם מוגדרת כעבירה על פקודת התעבורה. בעניין סבן ציין בית המשפט העליון:

עוד צוין כי חובתו של בעל רכב לביטוח הנהיגה ברכבו שונה בכל-זאת מחובתו של מי שנוהג בהיתר בריכבו של הזולת. חובתו של בעל רכב היא חובה עיקרית וראשונית. זה דרכו של עולם, וכך נוהגות הבריות הלכה למעשה: כשם שבעל הרכב דואג להוצאתו של רשיון לרכב ורשיון נהיגה, כן דואג הוא - אמור הוא לדאוג - להוצאתה של פוליסת ביטוח לנהיגה ברכב. שונה מעמדו של הנוהג ברכב הזולת, שחובתו לביטוח היא חובה שניתן לסייגה כחובה מישנית, חובה הטפלה לחובת הבעלים. שהרי אין זה נהוג ואין זה מקובל שהנוהג ברכב הזולת יוציא פוליסת ביטוח לנהיגתו"

נהיגה ללא מלווה

בית המשפט פסק כי החובה לנהוג עם מלווה והפרתה של חובה זו, הוא נתון שנוגע לתקפות הרישיון ומהווה למעשה תאונת דרכים ללא רישיון נהיגה ולא לתקפות הביטוח, ויש לבחון את מצב הדברים בהקשר של נהיגה ללא רישיון נהיגה ולא במישור של נהיגה ללא ביטוח. "שכנו" הקרוב של סעיף 7(5) לחוק פלת"ד הוא סעיף 7(3), אשר שולל זכאות לפיצוי על פי החוק מ" מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967".

"נהג חדש צעיר"

האם העובדה כי מדובר במקרה של תאונת דרכים נהג חדש בכוחה לשנות את המסקנה בדבר ידיעתו האובייקטיבית לגבי אי-קיום ביטוח? מענה לשאלה זו כורך עמו את הלך המחשבה הבא: גם אם המנוח דימה לעצמו – בתודעה אובייקט יבית מוטעית – שקיים ביטוח , אין זה סביר שלא ידע שהביטוח לא נועד לכסות את שימושו ברכב בשל היותו נהג חדש צעיר . אלא שכפי שנראה בהמשך, קו מחשבה זה חותר תחת ההסדר הבסיסי של ביטוח "החובה" הנוהג על פי פקודת הביטוח.

הלכה למעשה, מוקנית לנוהג – מכוח הוראת סעיף 7א לחוק – זכאות לפיצויים מן הקרן חרף הכיסוי הביטוחי החסר מקום שבו לא נסתרה תקנת הציבור בשל שנהג ברכב בהיתר ולא ידע, ולא היה סביר שידע, על היעדר הכיסוי הביטוחי. נראה כי הטעם המונח בבסיס הוראת סעיף 7א נעוץ, בין היתר, בגבולותיו של השיקול ההרתעתי. פיצוי לכל נוהג שנפגע בתאונת דרכים, אפילו לא ביטח את השימוש בו – אילו היה ניתן – היה מקטין את התמריץ למלא אחר חובת הביטוח וחותר תחת התכלית של פיזור הנזק. אך מקום שבו אין הנוהג יודע – בפועל או בכוח – על היעדר הכיסוי הביטוחי, אין תוחלת בהרתעה, ואין מקום להוצאתו אל מחוץ למעגל הזכאים לפיצוי. יתרה מזאת, בהיעדר יסוד נפשי של מודעות בפועל או בכוח למחדל הביטוחי גם אין לומר כי נפל בהתנהגותו פגם חמור הסותר את תקנת הציבור ומקים עילה לשלילת זכאותו.

סעיף 7א' מגלם אפוא שיקולים הרתעתיים שנועדו לתמרץ את קיום ההסדר הביטוחי של הפקודה ושולל פיצוי ממי שנהג ברכב ביודעו שהוא לא מבוטח. מן העבר השני ובאופן עקיף מקפל שיקול התרעתי כלפי הבעלים והמחזיק של הרכב שהתירו את השימוש ברכב. מקום שאלו התירו את השימוש ברכב מקום שלרכב אין ביטוח עשויים לחוב כלפי קרנית בתביעת השיפוי שזו זכאית להגיש נגדם ככל שתחויב כלפי הנפגע, בהתאם לסעיף 9 לחוק.

מופעה של התכלית הסוציאלית בהקשר הנדון הוא בהענקת פיצוי לנפגע שנהג ברכב ללא ביטוח אם לא דבק בהתנהגותו פסול, במקרה וידע על חוסר הביטוח או בהתרשלותו בבדיקת קיומו של ביטוח. סעיף 7א לחוק חל לאמיתו של דבר על שני מצבים שביניהם מובחנות אפשרית באשר ליישום התכלית הסוציאלית: מקרה של נפגע-חי שהתכלית הסוציאלית לגביו ברורה למדיי; ונפגע שהלך לעולמו כתוצאה מהתאונה, או אז – מקום שעסקינן בנפגע שלא הותיר תלויים, התכלית הסוציאלית אינה עומדת במלוא תוקפה; ומקום שמדובר בנפגע שמת והותיר תלויים , קיים הסדר מיוחד שקבוע בסעיף 7ב' לחוק.

דברים אלו הובילו את בית המשפט למסקנה כי העובדה שהמנוח נהג תוך הפרה החובה להיות עם מלווה, אינה מוליכה לקביעה שאין זה סביר שיידע שלרכב אין ביטוח. כאמור, במישור הנורמטיבי נהיגתו של המנוח ללא מלווה אינה מפקיעה את זכאותו לפיצוי.

(new)עידן הפרזול 13.1.20