(new)ויקטורי
להרגיש את פריז

להרגיש את פריז

"לילה בפריז" מוביל את הקהל בהצלחה למסע נוסטלגי ומרגש בעקבות השנסיונרים הגדולים של צרפת. קסום!

(צילום: יח"צ)

הם שרו על אהבות ענקיות, על אכזבות, לבבות שבורים, ועל רגעי תקווה גדולים. פריז, עיר האורות, היתה מקור השראה, ואף נתפסה כמושא אהבה מסתורי וחמקמק. שיריהם של גדולי השנסיונרים הצרפתיים מהמאה הקודמת, נשזרו למופע-תיאטרלי, שממלא את האולם הקטן של הקאמרי בשיק צרפתי, ולוקח את הקהל למסע מוזיקלי קסום.

האווירה המיוחדת אופפת את הבאים כבר בכניסה לאולם המעוצב כמועדון לילה פריזאי, כאשר השורה הראשונה של הקהל (בתשלום נוסף) היא ישיבה סביב שולחנות זוגיים ורומנטיים, מפה ואהיל אדומים, ושתי כוסות יין גבוהות שמתמלאות כחלק מהמופע על ידי השחקנים.

פאוזה לטובת כמה מילים על הז'אנר: השאנסון (בצרפתית שיר) שהחל במוסיקה הצרפתית כבר בשלהי ימי הביניים עבר גלגולים רבים, עד שהפך במאה העשרים לאחד הז'אנרים הפופולאריים בקברטים ובמיוזיק הול בגדה הימנית של פריז ובמיוחד ברובע מונמרטר. הוא  ייצג רעיונות חברתים ואופיין במילים מלודרמטיות. השנסיונרים הגדולים של צרפת כמו אדית פיאף, ז'אק ברל, שארל אזנבור ואחרים פרטו בשיריהם על הנימים הדקים של נפש האדם. הם כתבו ושרו על  אהבה, פרידה, זקנה, אובדן, ועל חיים אבודים שלא ישובו, בדרך כובשת שנכנסת ללב.  השאנסון המודרני הושפע ממוסיקות שונות בעיקר ג'אז, סווינג ורוקנרול, ואופיין  גם על ידי מבצעים כריזמתיים בעלי נוכחות בימתית.

ובחזרה למועדון התל אביבי. הקהל, איך לא, מורכב מחתך גיל דומה. אם כי פה ושם היו הבלחות של הדור הצעיר. המופע שכולל 11 שחקנים (לא כולם קבועים) מלהקת הקאמרי ובליווי 3 נגנים, בנוי מרצף שיריהם של שארל אזנבור, אדית פיאף, ז'ק ברל, ז'ורז' ברסנס, ז'ורז' מוסטאקי, איב מונטאן, מיריי מאתיה, ברברה, סרז' גינזבורג, ז'ולייט גרקו, דלידה, ושארל טרנה  שנחשב כמייסד השנסון החדש בשנות ה-30.

העיבודים המוסיקליים של אמיר לקנר וגיא פרטי מצוינים ועשויים לעילא ולעילא. הבימוי (גלעד קמחי) וקטעי הקישור שומרים היטב על קצביות וזרימה של המופע, והתלבושות על שלל הפאות הצבעוניות, השמלות והחליפות משלימים את השואו. לעומת זאת רמת הביצוע הווקאלית בשירתם של השחקנים אינה אחידה, ויש ביצועים נהדרים לצד פחות.  אבל בואו לא נתקטנן. בסופו של ערב  גם זה נסלח כי תכל'ס מדובר בתיאטרון עם שחקנים שאינם אמורים להיות זמרים מהשורה הראשונה. השואו והמשחק משלימים את הפער, וזה בסך הכל עובד יפה מאוד.

בין המבצעים הראויים בולטת כנרת לימוני, וגם שירתם של הלנה ירלובה, אביגיל הררי ונעמה שטרית, מרגשת. בצד הגברי רמי ברוך מרטיט את הלב עם "אהבה בת עשרים" של ז'אק ברל (בתרגום של נעמי שמר), ובנוכחות בימתית שמזכירה את גדולתו כשחקן.   

בין השירים המרשימים במופע "סוכריות" (Les Bonbons  של ברל), שיריה החודרים של אדית פיאף החיים בוורוד, פדם פדם, ומילורד שכתב לה ז'ורז מוסטקי וכמובן "לה בוהם" של שארל אזנבור.

שורה תחתונה: "לילה בפריז" הוא בהחלט אופציה נהדרת להרגיש ולהתרגש מפריז של פעם עם הזמרים הגדולים שהפכו לנכס צאן ברזל בהיסטוריה המוסיקלית. מומלץ, לא רק כערב נוסטלגי למבוגרים, אלא כהזדמנות להשלמת פערים לדור שלא מכיר.

לילה בפריז, תיאטרון הקאמרי. בימוי: גלעד קמחי, ניהול מוסיקלי: אמיר לקנר וגיא פרטי תפאורה: ערן עצמון תלבושות: אורנה סמורגונסקי תאורה: אורי מורג

משתתפים: כינרת לימוני/אולה שור סלקטר, נעמה שטרית/שני שאולי, אביגיל הררי/הלנה ירלובה/ מונה מור, ירדן ניקפהמה/נוי הלפרין, טל וייס/גלעד שמואלי, אבישי מרידור/ערן מור, שמחה ברבירו/רמי ברוך, עופרי ביטרמן/אלון סנדלר, דן שפירא/נדב נייטס, דוד שאול/רביב מדר, שהם שיינר/אלעד אטרקצ'י.

(new)שלומי תבלינים 18.5.20