(new)ויקטורי
פאלאס מודיעין מציגים: כך ניצחנו את הקורונה

פאלאס מודיעין מציגים: כך ניצחנו את הקורונה

בניגוד לטרגדיות שהתרחשו בבתי דיור מוגן אחרים בארץ, במבנה בכניסה לעיר הצליחו לשמור על אפס נדבקים בנגיף • המנכ"ל: "אמרתי לילדים שלי שאני עובד בצ'רנוביל"

(צילום: פאלאס מודיעין)

אחת הטרגדיות הגדולות שהביא עימו משבר הקורונה, ואולי אף הגדולה מכולן, היא כמובן זו שהתרחשה בבתי הדיור המוגן בישראל במהלך החודשיים האחרונים. מאות קשישים נדבקו בנגיף, עשרות מהם נפטרו והכותרות בכלי התקשורת זעקו "מחדל".

באופן מפתיע, דווקא בבית הדיור המוגן פאלאס מודיעין הצליחו לשמור על אפס נדבקים בנגיף, משימה לא פשוטה בכלל.

שוחחנו השבוע עם מנכ"ל פאלאס מודיעין, בני מויאל, שסיפר איך בדיוק התנהל המקום בצל המשבר והחשש לבריאות הדיירים: "ראשית, צריך להפריד בהגדרות בין בתי אבות ודיור מוגן. אלה שני דברים שונים לגמרי, כי אלה עולמות אחרים וזה הבדל מהותי. בדיור מוגן הדיירים הם בדרך כלל צעירים יותר, עצמאיים לחלוטין, יודעים מה הם רוצים והם במצב בריאותי טוב יותר לעומת בתי אבות".

ובכל זאת איך הצלחתם?

"כשקיבלנו את הבשורה הקשה על כך שהקורונה מתפשטת בישראל, קיבלנו את הנחיות הכלליות משרד הבריאות. עוד הרבה לפני שהייתה התפרצות ב'משען', היינו מראשוני המחמירים שהחלטנו לקחת את השמירה על הדיירים, שהם בבת עינינו, להכי רחוק שאפשר. כלומר, מבלי להתפשר על כלום. הבריאות של הדיירים והביטחון שלהם, זו הייתה המטרה העליונה שלנו. פשוט מאד כי הם כמו משפחה עבורנו וכי זה העסק שלנו, ואם העסק הוא בריא וטוב אז זה הכי טוב".

כלומר, סוד ההצלחה שלכם הוא ההחלטה לסגור את המקום כבר בתחילת המשבר?

"כן, ברגע שהחלו בהפצת ההנחיות הראשונות של משרד הבריאות קיבלנו החלטה לנעול את הבית. אין יוצא ואין בא, וזה כולל גם אנשי מקצוע חיצוניים שלא אפשרנו להם להיכנס מאותו יום פנימה. פשוט צמצמנו לאפס את בעלי המקצוע שמבקרים במקום".

ומה עושים אם נניח יש תקלת חשמל או מיזוג אויר?

"התבססנו אך ורק על אנשי התחזוקה שלנו, של המוסד. כלומר השתמשנו בטכנאים שלנו שנמצאים אצלנו, יש לנו מערכת של אנשי תחזוקה שנמצאים כל הזמן במקום ובהם השתמשנו. יש מקרים, כמו למשל תקלה במעלית שאתה חייב טכנאי של חברת המעליות, אז במקרה כזה היו הנחיות ברורות שהטכנאי שמגיע מבחוץ יהיה ממוגן מכף רגל ועד ראש, הוא חייב למלא טפסים שבו יצהיר כי לא היה בבידוד או בסביבת חולים וכי אין לו חום וכו'. עשינו ממש חקירה לכל אחד שנכנס לעבוד אצלנו, הצמדנו לכל טכנאי מבחוץ איש תחזוקה שלנו שמלווה אותו עד למעלית, ושם הוא עובד רק במסגרת התחום שהקצנו לו באזור הטכני שליד המעלית. נאסר עליו להסתובב מחוץ לטווח הצר שמסביב המעלית. וגם כמובן חייבנו אותו לעבוד רק באזור המנוע של המעלית ולא להיכנס לתא הנוסעים, כדי שחלילה לא יזהם אותו".

וזה עבד?

"עבד, כן. ההוכחה היא שאף דייר אצלנו לא נדבק ולא חלה בכל התקופה הזאת".

ומה לגבי העובדים שלכם? הרי הם הלכו בערב הביתה.

"הצוות זו נקודה רגישה. כולם עבדו תחת הנחיות ברורות. למשל, הזמנות מבחוץ עשינו רק הזמנות אוכל דרך הטלפון. גם העובדים שלנו קיבלו הנחיות שכשהם הולכים בערב הביתה הם לא מייצרים מגע חיצוני, כלומר את המזון בבית יקנו רק בהזמנה טלפונית ולא ילכו לסופר בעצמם. ככה הורדנו מאד את מפלס החיכוך של העובדים שלנו והקטנו את הסיכון לדיירים. אמרתי לילדים שלי שאני עכשיו עובד בצ'רנוביל ובכור האטומי, ממש כך, וככה התנהגנו גם בעבודה השוטפת".

אבל זה לא ממש הרמטי.

"ידענו שאם יהיה כאן מקרה אחד של קורונה זה יהיה אסון, לכן גם בני המשפחות של העובדים בחרו מרצון להיות בבידוד כדי לא לסכן את המקום. כל המנהלים שלנו הם תושבי מודיעין, כל העובדים  - עובדי ניקיון, טבחים ועוד - ישנים כאן במקום כבר חודשיים, ואלה שהלכו בערב הביתה הכניסו את כל המשפחה הגרעינית שלהם לבידוד מרצון עבור  הפאלאס, מתוך הבנה שרק כך נוכל להגן על הדיירים".

אז חלק מהעובדים שלך לא ראו את הבית כבר חודשיים?

"נכון, יש לי עובדים שהתנדבו להיות כאן ולישון כאן. כל מי שיש לו מגע ישיר עם הדיירים, כמו הטבחים ואנשי הניקיון שנכנסים לדירות המגורים, נשארו לגור כאן. סידרנו להם חדרי מגורים. כמובן שזה נעשה בהסכמה מלאה מצידם וכל מי שהיה מוכן לישון פה קיבל כמובן תוספת שכר, ובני המשפחות שלהם באו לראות אותם מבחוץ. נכון שברובם הם הצעירים יותר והרווקים, ואנחנו מעריכים את זה מאד. שלושים אנשי צוות שנשארו כאן במקום חודשיים".

ומה לגבי הדיירים ובני המשפחות שלהם?

"התקנו חדר תקשורת, התקנו לכל הדיירים זום בתוך הטלפונים הניידים, אז מי שלא מצליח להסתדר מבחינה טכנולוגית בא לחדר התקשורת ומשם ערכנו את התקשורת. עשינו ברית בזום לנכד שנולד, גם אזכרה לנפטר ועוד אירועים. היו מצבים של תקשורת דרך המרפסות. כך זה עבד מה-15 למרץ"

אתה כבר מתכונן ליום שאחרי הקורונה?

"ברור, אנחנו כבר מחכים בקוצר רוח ליום הזה כי אנחנו אוהבים את השגרה. עבורנו ועבור הדיירים השגרה מבורכת".

"ומה שקרה במשען ובבתי אבות אחרים לא יפגע לכם בעסקים?

"לדעתי לא. הקורונה דווקא מחזקת אותנו, כי אנשים יודעים שבדיור מוגן יש מי שידאג להם. כבר היום, תוך כדי ימי הקורונה, יש עלייה בביקוש ויש התעניינות גדולה מאד במקום".

לסיכום, מצבם של הקשישים אצלכם היה טוב יותר מאלו שחיים לבד?

"פה הדיירים שלי חיים בחופש. בחוץ הפחד משתק, אנשים הולכים ברחוב וחוששים לגעת במעקה של גדר או בדלת, אצלנו לא. הכל בפנים בטוח לגמרי וזה הבדל גדול. אנחנו היום בתפוסה של 97%, והכי חשוב - אין בדידות, בניגוד למה שמבוגרים ובני הגיל השלישי שיושבים בבית לבד בלי המשפחה חווים וחוו בחודשיים האחרונים".

(new)שלומי תבלינים 18.5.20