(new)ויקטורי
סוגרים עונה

סוגרים עונה

תגלית העונה כבר בן 33, הפתעת העונה מגיעה ממכבים-רעות, גילי שריר תמשיך להבטיח ועירוני מודיעין היא המאכזבת הגדולה, מלבד כמובן קבוצת הנשים של המועדון

(צילום ארכיון: חורחה נובומינסקי)

התגלית

כשיוני ניר החליט לרדת לליגה הארצית, לראשונה בקריירה המקצוענית שלו, זה הרגיש כמו דעיכה בלתי נמנעת. בגיל שלושים ושלוש ספורטאים חייבים לחשוב על היום שאחרי. אלא אם קוראים להם רוג'ר פדרר, מן הסתם. כשיוני ניר בחר להגיע לעירוני רמת גן ולא לחזור הביתה למכבי מכבים רעות, אנשים הפסיקו להאמין בסגירת מעגל. עכשיו אפשר להגיד, יוני עדיין עמוק במעגל. זאת הסיבה. הירידה הזאת הייתה לצורך עלייה בלבד. הוא שוב בלאומית, בתנאים שלו, במקום שבו רוצים אותו. תהיה לו עוד הזדמנות לסגור מעגל, כשהקצוות יתקרבו קצת. והרי הוא עבר מספיק קבוצות בקריירה, שלוש עשרה ליתר דיוק, כדי ללמוד לדייק את בחירותיו. היינו צריכים לסמוך עליו יותר. ברמת גן כבר עשו זאת. כלומר, בשתי הקבוצות של העיר. יוני ואורי קוקיה שיתפו פעולה כשחקנים בהפועל רמת גן ואף הובילו את הקבוצה לחצי גמר הפלייאוף. כשקוקיה חצה את הקווים והפך למאמן, הוא בחר להביא לקבוצה שלו את מי שהוא ידע שאפשר לסמוך עליו. אז יוני היה בכל מקום, על הפרקט, כמו גם מחוצה לו. בקבוצה שממוצע הגיל שלה מעט נמוך יותר מהגיל הממוצע בפעוטון. לא פלא שכבר הספקנו להתבשר כי השניים הללו ימשיכו בעירוני רמת גן בעודה מגששת את דרכה בליגה הלאומית, אולי השניים הראשונים לקבל את הגושפנקא על הצלחתם. למרבה האירוניה, בליגה הלאומית הם עתידים לפגוש את הקבוצה שהייתה עבורם משרד שידוכים. ועבור יוני ניר לפחות, גם אקסית בוגדנית. אבל יוני ניר כבר למד שבכל מה שקשור לכדורסל הישראלי, תמיד צריך לצפות לבלתי צפוי. הגם שאם מצפים לו, הוא לא בלתי צפוי. הכדורסל הישראלי בהחלט מסוגל להתגבר אפילו על הפרדוקס הזה, אבל יוני ניר הוא עדיין חלק ממנו. למרבה השמחה, חלק משפיע. ברנש בן 33 לא זוכה לרוב בתארים כגון "תגלית". אז נכון שהוא לא הופיע משומקום, אבל כן היה שם קצת עשן, ואנחנו היינו בלי משקפיים. וכשהצללית הגדלה והשחורה קיבלה צורה בגובה 2.04 ושיער חום, כמעט ג'ינג'י, גילינו את יוני ניר מחדש.

ההפתעה

העונה הראשונה של מכבי מכבים רעות בליגה הארצית גבתה ממאמנה נמרוד כהן בין שלושים לתשעים שיערות, בצבע המקורי. המכבית סיימה שלישית מהסוף, ונשלחה למשחקי הישרדות. הסטטיסטיקה גרסה שהיא לא בדיוק פייבוריטית, אבל למרות שני הפסדים בפתיחת הבית המשולש, שכלל גם את עוצמה מודיעין, היא ידעה להתעשת בזמן ולהפוך את הקערה על פיה כדי לשרוד עונה נוספת בליגה השלישית בטיבה בארץ. אבל "עוד אחד כזה ואבדנו" נראה כמו קולע בול. בניגוד לשחקנים של הקבוצה, במשך יותר מדי דקות. בעונתו השנייה בליגה המאמן בן ה-34 הפיק לקחים ובנה שלד מתואם עם התקציב הנמוך ביותר בנמצא, כשהוא מתבסס על היכרות מוקדמת של רבות מהנפשות הפועלות. המכבית קיוותה לשרוד, אף על פי שרבים סימנו אותה טרם שריקת הפתיחה כמועמדת העיקרית לנשור. ואז התחילו לשחק כדורסל והתברר שיש פה אחלה קבוצת כדורסל. צעירה, מחוברת, התקפית ומלהיבה. מכבי מכבים רעות הפכה לאחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה, ורצף של שישה ניצחונות בשבעה משחקים, שנקטע בגלל נגיף, העלה את הקבוצה עד למקום הרביעי בטבלה. כבר באמצע העונה הוכתרה הקבוצה כהפתעת הליגה, ואף על פי כן, ולמרות שהקבוצות כבר לא העזו להקל בה ראש, המכבית המשיכה לנצח. עד כדי כך שרבים בקבוצה החלו לחלום בקול על עליית ליגה. ליגה לאומית, חובה להזכיר. יכול להיות שקפצו שם מעל הפופיק, לעולם כבר לא נדע מה היה קורה אילו, אבל צריך לזכור שב- NBA, בתחרות ההטבעות למשל, קופצים גם מעל הראש. מי שלא קופץ גבוה בעסק הזה כנראה לא נמצא בעסק הנכון. נמרוד כהן פתח לעצמו הרבה מאד דלתות אחרי העונה האחרונה. זאת ההזדמנות שלו להכות בברזל החם, כי לא בטוח שהוא לא סחט כבר את כל המיץ מהתפוז הזה שנקרא מכבי מכבים רעות. וכל עוד בעירייה לא יתעוררו ויתמכו, גם בעוצמה מודיעין. יהיה לשני המועדונים הוותיקים הללו קשה מאד לנפץ את תקרת הזכוכית. וטובי בנינו, מלח העיר, ימשיכו לנסות לפתוח לעצמם דלתות החוצה.

ההבטחה

גילי שריר עברה את המסלול כמו בספר. היא התחילה קרוב לבית, במזור, וכשהרגישה שהיא צריכה להתקדם, היא בחרה להצטרף למועדון מיטב מודיעין, תוך שהיא מסתמכת על תחבורה ציבורית מפוקפקת ומשלימה שיעורי בית בתחנות אוטובוס. ההחלטה הזאת בהחלט השתלמה לה. בקצב הזה בקרוב היא תרגיש שוב שהיא צריכה להתקדם, והאופציה היחידה שלה תהיה להצטרף לנוקמים בקריפטון. אבל היא לוחמת, והיא תעשה את מה שצריך. המשמעות של ג'ודו ביפנית היא דרך רכה, אבל אם להיות כנים, יש כמה דרכים יותר רכות מג'ודו. כך למשל, אם לשפוט מהשם, דרך המשי. שריר כבר הוכיחה שהיא גדולה על הגיל שלה, באליפויות הארץ, והיריבה הכי קשוחה שלה הייתה היא עצמה. היא חזרה מתחרויות בינלאומיות יוקרתיות לגילאי נוער וקדטים עם המדליות הנוצצות ביותר שיש לקברניטי הענף להציע, אבל ידוע מכבר כי המעבר לקטגוריית בוגרים גבה לא מעט כישרונות צעירים, וגם כאלו שנראו מבטיחים בצורה יוצאת דופן. אבל גילי הוכיחה השנה שהיא קורצה מחומר אחר. מדליות בגרנד פרים, מדליות בגראנד סלאמים, כשהיא סיימה חמישית היא הכתה על חטא. אופי של וווינרית. היא העפילה לשלבים המתקדמים באליפויות אירופה והעולם, והכל בקטגורית גיל הקשוחה ביותר, שלא לציין גם בקטגוריית המשקל הקשוחה ביותר. ירדן ג'רבי עשתה את 63 ק"ג וקבעה לכאורה רף שבלתי אפשרי לעמוד בו, אבל אם שריר הגיעה ממזור דווקא למודיעין, כנראה שבשבילה באמת הכל אפשרי. והיא רק ילדה.

גם ירדן ראתה את אליס לוקחת אותה בסיבוב בהתחלה, אבל הילדה הזאת פרצה לדירוג האולימפי בסערה והתמקמה ברשימת המוזמנות לאולימפיאדה כבר בשנתה הראשונה בבוגרות. פישרית עם פז"מ של במבה! על הבמה הגדולה ביותר. אבל אז הגיעה הקורונה ודחתה את הכל. ומה שמדהים הוא, שלפחות בעניין הזה, טוב שכך. שריר נפצעה בקרב מול הנמסיס ענבל שמש בקרב על מדלית ארד בטשקנט ונעדרה לחודשים ארוכים. ואמנם בארבעת החודשים הללו היא שמרה על דירוגה בטופ 20 העולמי, מבלי להתחרות, כמו היה לה קימונו מכתוב. אבל בצד השני נראה היה שבכדי להתייצב ליפן היא תיאלץ להאיץ בהחלמה, ולחזור למזרון בטרם השלימה תהליך שיקום מוקפד. אז למראית עין נדמה שהיא יצאה קירחת מכאן ומכאן, אבל למעשה היא יצאה עם שיער ארוך עד הברכיים. טוקיו כן תחכה לה הפעם. היא תתחיל מהתחלה, והימור שלנו? היא תעשה את זה אפילו יותר טוב.

האכזבה

יחס שערים שלילי, יותר הפסדים מניצחונות, יותר תוצאות תיקו מניצחונות, מקום 11, הנמוך ביותר שבו סיימה הקבוצה מאז העפילה לליגה ב', וזה רק קצה הקרחון. עירוני מודיעין פתחה הכי חלש, ונחלשה. האוהדים חזרו ליציע, וגורשו ממנו באותה מהירות. האיש של הארטיקים משפשף עיניים, הרופא שלו אמר לו שהוא כנראה לא שותה מספיק. אחרי שמונה כמאמן באמצע העונה שעברה אהוד כחילה קיבל הזדמנות לבנות מבראשית, אבל הקללה הרובצת על הכיסא לא פסחה גם עליו. את התסכול על גורל ידוע מראש הוא הוציא בפניו של שופט חסר מזל. זה עלה לו בהשעיה מארבעה משחקים. ולנו במאמן שני, ייבוא אישי מדימונה. עד שכחילה חזר, הוא החליט שהספיק לו. מאמן שלישי. דורון ממן כבר עשה פה סיבוב והוחזר כדי להוביל את מחלקת הנוער. בהזדמנות הראשונה הוא קפץ על העגלה המקרטעת, לסיבוב שני. אבל מי שחיכו שבועיים כדי להכריז על הפיכתו ממאמן זמני לקבוע, המתינו שבוע אחד נוסף, והכריזו על מאמן רביעי. פיני עייש, ברוך הנמצא. עוד אחד שיספר לנו שעירוני מודיעין צריכה להיות בליגה בכירה, כדי לגלות שלא הוא יביא אותה לארץ המובטחת.

ואיזה מסכנים האוהדים, בעיקר אלו ששולחים אליהם הביתה אנשים שיאיימו עליהם בתביעות באם לא יסירו פוסטים מהפייסבוק. מעבר לעניין המקצועי, עירוני מודיעין הצליחה להיכשל בכל אספקט אחר קיים. צעירים לא שולבו, אוהדים נעלמו. זאת לא סטייה מהדרך, זאת סטייה מדרך הישר. על מי כבר אפשר להפיל את התיק? המאמנים שילמו במשרתם, השחקנים ישלמו, האוהדים לא שילמו ונשברו. נראה כאילו התפקיד גדול על אלי סבח, יושב הראש החדש, שקיבל לידיו את הקבוצה לפני שנתיים לערך ומאז נראה כאילו ההחלטות נלקחות בעזרת קלפי טארוט. אמנם סבח יכול להתפאר בעלייתה של קבוצת הנשים לליגה הלאומית, אבל בשורה התחתונה מדובר בקבוצה שכבר עשתה את זה הרבה לפניו. הפעם היא פשוט ניאותה לעלות. המבחן שלה יהיה בשנה הבאה, אבל בעיקר יהיה זה המבחן של סבח עצמו. למאמנים שהוא מינה, למשל, הוא אפשר הרבה פחות מקום לטעויות.

הקורונה

בניגוד לכל היגיון, בכל מה שקשור לספורט המקומי, לפחות ברמת הבוגרים, הקורונה דווקא באה טוב. מתברר שהפציינט אולי חולה מאומת, אבל נראה שהוא א-סימפטומטי. גילי שריר קיבלה הזדמנות להתכונן לאולימפיאדה כמו שצריך, ובמקרה שלה עוד אפשר להתווכח מה עדיף, אבל כנראה שאפילו היא תסכים שמעז יצא ווזארי. ראשית ועיקר, ההפסקה המוקדמת שנכפתה פשוט מאד גאלה את עירוני מודיעין מייסוריה. ומדובר בייסורים שהיא ייסרה את כל מי שבא עימה במבט. מדובר אפילו בקוראים תמימים שרק ניסו למצוא את מדור אסטרולוגיה. מאידך, במכבי מכבים רעות יכולים לספר שהם רצו לעלות ליגה, אבל בשורה התחתונה הקבוצה עמדה לפני שניים ממשחקיה הקשים ביותר על הנייר, מול המדורגות ראשונה ושנייה, ולא בטוח שהיא הייתה נשארת רביעית בטבלה לאחריהם. אפשר להניח שלא. אז המקום הרביעי שנרשם לה בספר דברי הימים, נרשם באותיות קידוש לבנה. עוצמה מודיעין שהתאוותה לעלות ליגה מזה מעל ומעבר, זכתה באור מן ההפקר. היא אמנם הוליכה את הטבלה למן פתיחת השנה, אבל נראה היה שהידיים התחילו לרעוד בה ככל שהתקרב המאני טיים. הקבוצה של אשר חגי החזיקה במקום הראשון הודות למאזן הפנימי של הקבוצה מול סגניתה, זאת לאחר שכבר הובילה עליה בפער של שני משחקים, ואולי מוטב לה שלא להפליג למחוזות כדוגמת מה היה קורה אילו. יוני ניר חזר ללאומית אחרי שעשה את שלו, ואולי אפילו קצת פחות. בכל זאת, בפורמט המקורי עירוני רמת גן הייתה נדרשת לפלייאוף, ורחובות, שדלקה אחריה במסירות, לא בדיוק התכוונה להניף דגל לבן. גם קבוצת הבוגרות של עירוני מודיעין, אגב, לא נדרשה למאמץ מיותר כדי להשלים את המטרה ולהשיג את הכרטיס ללאומית. שחקניותיה קיוו לנקום יריבתם העיקרית לבכורה, אבל גם במקרה הזה, אף אחת כבר לא תזכה לדבר במגרש. כלומר, לפני העונה הבאה. בשורה התחתונה, יש פה הרבה יותר מחצי כוס מלאה. נשאר רק לקוות שהיא לא תישפך על כל הדפים.

(new)שלומי תבלינים 18.5.20