(new)ויקטורי
על גגות מודיעין

על גגות מודיעין

העירייה הצטרפה ליוזמה חדשה של מפעל הפיס ומשרד האנרגיה, והגישה בקשה לקבלת הלוואה לטובת פריסת פאנלים סולאריים על גגות עשרות מבני ציבור בעיר, בנוסף לגג חניון מקורה במרכז עינב • החיסכון לטווח הארוך – מיליוני שקלים • עמותת 'תושבים משפיעים במודיעין': "למה לא לפרוס פאנלים גם על איי התנועה בכביש 431?"

(צילום: Unsplash)

"עיר העתיד" מתחילה להצדיק את הכינוי שניתן לה? למודיעין NEWS נודע השבוע כי עיריית מודיעין מקדמת מהלך של פריסת פאנלים סולאריים על גגות עשרות מבני ציבור בעיר, כאשר המשמעות היא ייצור חשמל עצמי שיחסוך לעירייה מיליונים לטווח הארוך.

"כבר היום יש 14 בתי ספר בעיר שעליהם מותקנים לוחות סולאריים פוטווולטאים, שכל אחד מהם מייצר חשמל בהיקף של 50 קילוואט לשעה", סיפר גיא עידו, המשנה למנכ"ל העירייה. לדבריו, בקרוב יחל השלב השני של בדיקת התאמה של עוד 18 מבני ציבור (המספר עדיין לא סופי. י"ג) המתוכננים אף הם להכיל על הגג פאנלים דומים. המבנים המיועדים הם: בית סחלבים; בית האגף לשירותים חברתיים; מרכז קהילתי האלה (יד לבנים גמלאים/יודה); בתי הספר עירוני ד' (ואולם הספורט שלו), האלה, יזמ"ה, אמי"ת בנים ובנות, ענבלים, עירוני ה', אבני חן, תיכון מו"ר, הכרמים ומגרש הספורט המקורה שלו, כמו גם של בית הספר ניצנים, ובית הספר החדש חופים בשכונת נופים.

הפרויקט יצא לדרך לפני כחצי שנה, כאשר מפעל הפיס פרסם קול קורא לרשויות המקומיות, והציע להן הלוואות מקרן שהקים לטובת הנושא. החזר ההלוואה ימומן למעשה ממכירת החשמל שאמור להיות מיוצר במודיעין לחברת החשמל. עיריית מודיעין שנענתה לקול הקורא של מפעל הפיס ולפני מספר חודשים הגישה בקשה לקבל הלוואה, עתידה לפרוס במסגרת הפרויקט עשרות אלפי מ"ר של משטחים סולאריים. לדברי גיא עידו, בעיריית מודיעין מתכננים ייצור של 1 קילוואט חשמל בשעה לכל משטח בגודל 8-10 מ"ר.

התחשיב שנעשה בעיריית מודיעין מתייחס לייצור של 1 קילוואט חשמל שעה למשטח בן 8-10 מ"ר של משטח גג. פרט נוסף ומעניין בנוגע לפרויקט הוא העובדה כי פריסת הפאנלים לא תתבצע רק על מבני ציבור כמו בתי ספר, אלא גם על גגות מגרשי חנייה ציבוריים. כך למשל במרכז עינב נבנה כיום חניון גדול שיכיל 1,000 מקומות חנייה, כאשר החניון יקורה ועל גבי הקירוי יונחו הפאנלים. "נתקין שם גג סולארי עצום", אמר השבוע יורם כרמון, מנכ"ל עיריית מודיעין. החניון מיועד לבאי תחנת רכבת פאתי מודיעין, אשר יחנו במקום ויחצו את גשר הולכי הרגל אל התחנה.

גיא עידו המשנה למנכ"ל, שהוא בעצם האיש המרכז את ביצוע הפרויקט, סיפר על השלבים הבאים במיזם החדש: "אנחנו כרגע בשלב התחלתי של מיפוי מדוייק של גגות המבנים הציבורים בעיר, שעליהם יש אופציה להתקין גג סולארי. כלומר מבנים ששייכים לעירייה, כולל בתי ספר, מתנ"סים, אולמות ספורט וכמובן החניונים העירוניים".

עידו מספר כי "בימים אלה נתחיל בטיסות של רחפנים מעל הבניינים הציבורים והחניונים כדי לבדוק היתכנות להתקנת גג סולארי, כיוונים, זוויות קרינה, הצללות או בתים שמסתירים את השמש ועוד. לאחר המיפוי של 18 מבני הציבור שעליהם החלטנו, תתקבל ההחלטה הסופית מי מהם הוא פוטנציאל להפקת חשמל, כי יתכן וגג מסויים שלא עומד בכיוון הנכון לא יתאים ואז נוריד אותו מהרשימה. לאחר שנחליט על המספר הסופי, נוציא מכרז ביצוע להתקנת הגגות הסולאריים".

ההערכה היא כי עלויות ההתקנה והחזר ההלוואה שנלקחת ממפעל הפיס ינגסו בהכנסות ממכירת החשמל לתקופה של כשבע שנים, כלומר רק בתום תקופה זו תתחיל העירייה לראות הכנסות ממכירת החשמל.

גדעון בכר מעמותת "תושבים משפיעים במודיעין", הסביר כי "מערכות לייצור חשמל סולארי על גגות הן מערכות שמחזיקות מעמד בממוצע 25 שנים, כך שהמערכת העירונית תייצר לעירייה רווח לאורך של כשמונה עשרה שנה לאחר החזר ההשקעה הראשונית".

עם זאת, בכר סבור כי אין זה מספיק: "הם הגישו בקשה שמדברת על בניית כ-35,000 מ"ר, בעוד שיש בעיר שטחים ציבוריים ועירוניים על מבנים בהיקף של כ-190,000 מ"ר, שיכולים להכניס לעיר רווח של כעשרה מיליון שקל בשנה ממכירת חשמל לחברת החשמל".

לדבריו של בכר "קבוצות ירוקות בעיר מנסות בימים אלה לדחוף קדימה את הרעיון של הטמעת גגות סולאריים בעיר. זה יותר ירוק, יותר נקי, יותר זול ונוח. אנחנו חייבים לנצל את אנרגיית השמש, שהיא בלתי מוגבלת. אפשר לשים לוחות סולאריים על תחנות אוטובוס, צמתים וגגות כמובן. על פי התכנית של העירייה נרוויח שני מיליון שקל בשנה, הפסד של שמונה מיליון לעומת השטח הפוטנציאלי להנחת פאנלים סולאריים בעיר".

עוד הצעה שבכר העלה היא שהעירייה תנפיק אג"ח ייעודית שיימכרו לתושבי העיר, וכך היא תגייס את הכסף. מההכנסה של העירייה היא תשלם חזרה את פדיון איגרות החוב, ואו את הריבית השנתית, וזו תהיה השקעה בטוחה לתושבים ונרוויח חשמל זול שיפחית את פליטת גזי החממה בעיר בצורה משמעותית. אם העירייה תנצל את כל המשטחים הסולאריים שתבנה על הגגות, היא תמנע עד שנת 2040 פליטה של 50 אלף טון גזי חממה, אבל אם היא תנצל את כל הפוטנציאל של 190 אלף מ"ר היא תחסוך 450 מיליון טון גזי חממה".

על פי בכר ניתן להקים פאנלים סולאריים לא רק על גגות מבנים או חניונים, אלא גם בשטחים הפתוחים בעיר. "קח למשל את קטע הכביש 431 שבתחומי העיר, מצומת הרחובות יצחק רבין והחשמונאים וכמעט עד לתחנת רכבת פאתי מודיעין. שים לב לאי התנועה הרחב שמשתרע בין שני הנתיבים. אין באמצע כלום. קו הרכבת החדש מפאתי מודיעין לראשון לא עובר שם מעל הקרקע, והעירייה תצטרך להשקיע המון בתחזוקה ובטיפול של אי התנועה הרחב, שרוחבו כארבעים מטרים ושנמשך מהיציאה מהעיר עד לשכונת נופים בערך. מדוע שלא יבנו שם משטחים סולאריים? או בחניונים הציבוריים של היכל התרבות ושל העירייה?".

יורם כרמון, מנכ"ל העירייה, הסביר: "אנחנו מתחילים את הפרויקט בחניון הגדול של מרכז עינב, גם מפני שהוא לא בקרבת בתי מגורים. נרצה לראות את ההשפעה של המשטחים הסולאריים שנקים שם מעל קירוי החניון, ורק אז נחליט איך לגשת לחניונים אחרים שסמוכים לשכונות מגורים, כמו החניון של היכל התרבות או חניון העירייה. אנחנו רוצים לראות את הנראות של הגגות הסולאריים, מה יגידו התושבים, את כיווני הקרינה ועוד אלמנטים".

ראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, התייחס לנושא בכובעו בראש מרכז השלטון המקומי: "העולם כולו הולך לעבר שימוש באנרגיה חכמה שתצמצם את הפגיעה בסביבה, וכך גם הרשויות המקומיות בישראל שמבינות שיש להן אחריות סביבתית כצרכניות אנרגיה מרכזיות. הקרן משמעותית להנגשת פתרונות סולאריים, ואנו מברכים על האפשרות לפרוס את התשלומים בצורה שתתאים לצרכיהן".

ממפעל הפיס נמסר: "מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומשרד האנרגיה, משיקים תכנית להאצת הטמעת אנרגיות מתחדשות ברשויות המקומיות בישראל. בהתאם לתכנית מפעל הפיס מקים קרן הלוואות להתקנת מערכות ייצור אנרגיה סולארית על גגות מבני ציבור. מטרת הקרן היא לסייע לרשויות המקומיות במתן הלוואה לצורך התקנת מערכות אנרגיה סולארית. מערכות אלה ייצרו עבור הרשויות המקומיות מקורות אנרגיה ירוקה, חיסכון בהוצאות החשמל וכן תזרים הכנסות קבוע, לאחר החזר ההלוואה. תקופת החזר ההלוואה הינה כשש-שבע שנים, ובסופה יווצר לרשות המקומית מקור הכנסה קבוע לתקציבה השוטף".

 

(new)שלומי תבלינים 18.5.20