(new)ויקטורי
בית המשפט: "עיריית מודיעין פעלה בחוסר תום לב והפרה התחייבות"

בית המשפט: "עיריית מודיעין פעלה בחוסר תום לב והפרה התחייבות"

הליך קביעת החברה שתספק שירותי טיאוט רחובות לעירייה, בעלות שנתית הנעה סביב 20 מיליון שקל, בוטל לאחר שהשופט דחה את טענות עיריית מודיעין וקבע כי הליך ההתמחרות שבחרה לקיים במקום מכרז פתוח, נעשה בניגוד לקביעה בעתירה קודמת שהוגשה בנושא • העירייה: "הוגש ערעור ונציג עמדתנו בבית המשפט" 

מכרז טיאוט הרחובות של עיריית מודיעין הגיע לאחרונה לסיומו, עם פרסום הזוכה החדשה לאחר מאבק משפטי שבסיומו מתח בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלות העירייה ואף ציין כי "העירייה פעלה בחוסר תום לב".

מדובר על מכרז מכניס במיוחד לזוכים בו, כאשר במקרה של מודיעין הסכום הוא בסביבות 20 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בלוד ביטל את הליך ההתמחרות (הליך דומה למכרז) בו זכתה חברת "פרח השקד", והורה לפרסם מכרז חדש בו זכתה לאחרונה חברת "שלג לבן".

המאבק המשפטי החל בעתירה שהגישה חברת הניקיון י.ב.שיא באמצעות עורכי הדין רנאטו יאראק ומתן ספקטור, לאחר שפרח השקד זכתה במכרז בשנת 2019. חברת הניקיון טענה בעתירתה כי עצם קיום הליך התמחרות בין קבוצת זכיינים במקום לבצע מכרז פתוח לכל מנעה ממנה את האפשרות להתמודד. בית המשפט קיבל כאמור את העתירה והורה לעירייה לבצע מכרז חיצוני חדש הפתוח לכל, חייב את העירייה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל ומתח ביקורת קשה על עיריית מודיעין ושותפתה להליך ההתמחרות – החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, שחיים ביבס הוא יו"ר הדירקטוריון שלה. החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי היא זו שבוחרת את החברות היכולות להשתתף בהליכי התמחרות כאלו, בניגוד למכרזים חיצוניים הפתוחים לכלל החברות בשוק.

בפסק הדין של  בית המשפט המחוזי שהגיע לידי מודיעין NEWS, הצביע השופט צבי דותן על ליקויים ופגמים בהליך ההתמחרות שביצעה העירייה, וקבע שהיא פעלה בחוסר תום לב ולא עמדה בהתחייבויותיה בעתירה דומה קודמת שהוגשה מספר חודשים קודם לכן, במסגרתה התחייבה העירייה לבצע להבא מכרז ולא הליך התמחרות.

"העירייה לא הצליחה לבסס טענתה כי החליטה לפרסם נוהל ולא מכרז כדי להשיג הצעות מחיר נמוכות מכפי שניתן היה להשיג באמצעות מכרז, או כי בדרך זו חסכה סך של כמיליון שקל בשנה", קבע השופט בפסק דינו וקיבל בכך את עתירה של חברת י.ב.שיא, שטענה כי "נוהל הצעת המחיר" שניהלה עיריית מודיעין לצורך בחירת חברה שתספק שירותי ניקיון בעיר אינו מביא לחיסכון כספי עבור העירייה", נכתב בפסק הדין.

עוד הוסיף השופט כי "העותרת מאשימה את העירייה באשמות חמורות ביותר, שהתחייבותה לביהמ"ש לא הייתה אלא מצג שווא ואחיזת עיניים במטרה לשטות בביהמ"ש.  ושהעירייה חברה יחד עם מרכז השלטון המקומי בחוסר תום לב משווע, וביחד הן ביצעו תרגיל של "הבה נתחכמה לו", תוך הולכת ביהמ"ש והעותרת שולל. נוכח הטחת האשמות כה חמורות כלפי העירייה, הדבר הראשון שהייתי מצפה לראות בכתב התשובה של העירייה ובאותיות קידוש לבנה, היא הטענה כי העירייה לא ידעה שהעותרת אינה נכללת בין זכייני מכרז המסגרת, ואינה זכאית להשתתף בנוהל הצעת המחיר. והנה, טענה עיקרית זו, החשובה מאין כמותה, באשר היא זו שעושה את ההבדל בין פעולה בתום לב, לבין פעולה בחוסר תום לב, חסרה  אין לה זכר ורמז בכתב התשובה של העירייה. רק במהלך הדיון צצה לה טענה זו יש מאין, וכמובן, ללא כל תמיכה בתצהיר".

כמו כן קבע בית המשפט כי עיריית מודיעין לא הראתה כי היה קיים צידוק חוקי לסטות מהתחייבותה לקיים מכרז, לאחר הפסיקה בעתירה הקודמת בעניין. "ב"משוואה" שבין ההפרה הבוטה של ההתחייבות, ביודעין, בחוסר תום לב, ובמטרה לעקוף את העותרת, ולהוציא אותה מחוץ למעגל המשתתפים, לבין רוממות האינטרס הציבורי והחיסכון בכספי  ציבור, שבפי העירייה,ידה של הפרת ההתחייבות הייתה על העליונה בנסיבות מקרה זה".

גם בדברי הסיכום של פסק הדין מטיח השופט ביקורת קשה על העירייה וכותב: "יש רגליים לטענה כי הדבר נעשה בחוסר תום לב, ומתוך מטרה לסכל את האפשרות שהעותרת תיכלל במעגל המשתתפים, שהרי העותרת לא נכללה בין הזכיינים של מכרז המסגרת, ועל כן היה ברור מראש ומלכתחילה שלא ניתן יהיה לשתף אותה בנוהל הצעת המחיר".

מדוברות העירייה נמסר: "בהמשך לפסיקה הוגש ערעור לבית המשפט והעירייה תציג את עמדתה בדיון שייערך בנושא".

שני הכובעים של ביבס התנגשו • פרשנות

מכרז הטיאוט הגדול שפרסמה עיריית מודיעין לא ממש מריח טוב. זה כבר הפך לנוהג קבוע שהמכרזים הללו בעשור האחרון מגיעים לפתחו של בית משפט, ובמקרים כמו זה האחרון, שרק לפני חודשיים ניתן פסק דין שהציג באור לא ממש סימפטי את עיריית מודיעין, השופט גם מתח ביקורת נוקבת על התנהלות העירייה.

מכרז ניקוי רחובות עיר מושך אליו בדרך כלל חברות ניקיון גדולות רבות. כאן במודיעין החליטו פרנסי העיר ללכת על הליך של התמחרות, כלומר לא מכרז אלא מעין מכירה פומבית בין מספר חברות שכל אחת מציעה מחיר עד שנבחר הזוכה שהציע את המחיר הגבוה ביותר. אלא שבהליך ההתמחרות אין זכות לכל חברת ניקיון להשתתף, רק לאלה שקיבלו את "ההכשר" מהחברה למשק וכלכלה שהכניסה אותן למאגר נבחר של מספר חברות.

ועכשיו לפואנטה: ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, הוא גם יו"ר מרכז השלטון המקומי, ובכובעו זה הוא גם יו"ר הדירקטוריון של החברה למשק וכלכלה. שני הגופים הללו - עיריית מודיעין והחברה למשק וכלכלה - בעצם נמצאות תחת אותו בוס. האם יש בכך טעם לפגם? מה גם שבין שני הגופים האלה עוברת עמלה לא קטנה של כ-4.5%, שעיריית מודיעין משלמת לחברה למשק וכלכלה על סיועה במכרז.

יהיו שיגידו שכל זה בטל בשישים כי החברה למשק וכלכלה מנצלת את גודלה כדי להשיג מחירים טובים יותר עבור הרשויות המקומיות, ויש בידה עצמה וכח אותם היא מפעילה לטובת הציבור. עם זאת, מה לגבי "מראית עין"? ומה עם קביעת השופט כי העירייה פעלה בצורה שמעלה חשש כבד לחוסר תום לב? אז אם אין תום לב, מה יש כאן?

קצת רקע: החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי נוסדה בשנת 1974 במטרה לספק לרשויות המקומיות בישראל מגוון שירותים תוך כדי הוזלת מחירים, ייעול וקיצור תהליכי ביצוע. החברה מספקת שירותים בכל תחומי העשייה המוניציפאלית, בוחרת זכיינים שראויים להשתתף במכרזי רשויות מקומיות, בודקת את איכותם ונהנית כמובן מעמלה כספית עבור מתן השירותים.

אבל כשיו"ר הדירקטוריון של החברה למשק וכלכלה, שמקבלת עמלות כספיות מהרשויות המקומיות, הוא גם ראש עיריית מודיעין בכובעו השני, היה ראוי שהמכרזים שמפרסמת עיריית מודיעין יהיו מנותקים מהחברה למשק וכלכלה.

זהו מבחן "החומה הסינית" שבמגזר העסקי מקפידים כל כך לשמור עליו, וספק אם המקרה הזה עומד בו.

(new)שלומי תבלינים 18.5.20