מדינה שלמה הזדעזעה לאחרונה מסיפור מעצרה של נערה בת 18 מראש העין, בחשד שגנבה את מכשיר הסמארטפון של חברתה בת ה- 17 שנפטרה, במהלך השבעה על מותה. החשודה, שהיתה חברתה של הנערה שנפטרה, ניצלה רגע של חוסר תשומת לב מצד המשפחה וגנבה את מכשיר הסמארטפון של המנוחה בעת שהגיעה לנחם את ההורים השכולים. לא זאת ועוד, על מנת למנוע כל זיהוי היא מחקה את כל המידע שעל המכשיר הגנוב, כולל תמונותיה האחרונות של חברתה שנפטרה. בסיום פעולות חקירה גלויות וסמויות הצליחו חוקרי המשטרה לאתר את הגנבת ויחד עמה עוכבו לחקירה גם הוריה, בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, בחשד שידעו לכאורה על מעשי בתם.

המעשה הזה ממחיש עד כמה הפכה מכת גניבת הסמארטפונים למרחיקת לכת. ההזדמנויות להשיג מכשיר סלולארי, כבר אינן רק בתחום פעילותם של עבריינים, אלא גם קורצות לאנשים מן השורה. ואולי הן נגרמות בגלל שאנו האזרחים מתרשלים בשמירה עליהם?

כל המדינה ואני

גניבת מכשירים סלולאריים, ובעיקר סמארטפונים הפכה לאחת הנפוצות במדינה. התופעה רחבה במיוחד, ומדאיגה את המשטרה, את חברות התקשורת וכמובן את בעלי המכשירים – שנאלצים להתמודד עם ההשלכות השונות, מההפסד הכספי שבגניבת המכשיר עצמו ועד אובדן המידע וחשיפת פרטיהם האישיים.

במשטרת מודיעין החליטו להלחם בתופעה ובחודשים האחרונים הם מרכזים מאמצים מיוחדים באיתור טלפונים גנובים. ייתכן ולא הייתי מודעת לעובדה זו, אילולא נפלתי גם אני, או יותר נכון בתי, קורבן לגנבי פלאפונים מתוחכמים, כשכל זה קרה בית הספר היסודי בו למדה: כשבוע לפני תום הלימודים, יצאו תלמידי כתה ה' לפעילות ספורטיבית באולם הספורט והשאירו את תיקיהם בכיתה הפתוחה לרווחה. על פי הוראות בית הספר התלמידים אינם יכולים לקחת עמם טלפונים ניידים לפעילות מחוץ לכתה. מאידך גיסא אין הסכמה לנעול את הכיתות והציוד היקר נשאר בכתה הפתוחה.

בתום השיעור התגלה כי המכשיר נגנב מתיקה של בתי. מיד ביטלנו את הקו בחברה הסלולארית. עברו מספר ימים והחלטתי (בסקפטיות רבה) להגיש תלונה במשטרה, ולו רק משום שמדובר במוסד חינוכי וחשוב היה לי למען הרגשת הביטחון שלנו שהמקרה יתועד. כעבור מספר ימים, להפתעתי,  התקשר חוקר משטרה, שביקש לברר את מספר הברזל (מספר מזהה ייחודי לכל מכשיר, הרשום בחברה הסלולארית) של המכשיר שנגנב ובאותה שיחה סיפר על הצלחותיה של המשטרה באיתור חלק מהמכשירים הסלולאריים הגנובים. מסתבר שלו הייתי מגישה את התלונה מיד עם גילוי הגניבה, ומצרפת את מספר הברזל של המכשיר, הסיכויים לאיתור המכשיר היו עולים במידה רבה.

קחו אחריות

"לתחנת מודיעין יש הצלחות באיתור שליש מהמכשירים שדווחו כגנובים, אך כדי להתמודד עם מכת הגניבות על ההורים לקחת חלק חשוב," טוען סנ''צ אמיר קליין, מפקד משטרת מודיעין. "מינואר נגנבו באזור מודיעין כמה עשרות מכשירים סלולאריים, שליש מתוכם הצלחנו לאתר ולהשיב לבעליהם. המשטרה מבינה את חומרת ומהות החקירה וממצה אותה עד תום, אך ההצלחה שלנו לא תהיה שלימה ללא עזרת הציבור. באופן משמעותי ניתן להוריד את הגניבות עם קצת יותר תשומת לב של הילדים והדרכה של ההורים. זה הזמן לייצר חשיבה אחרת. להעלות את המודעות לאחריות של ההורים והילדים למכשירים שברשותם".  

סנ''צ קליין, שהחליט לקחת על עצמו את נושא המלחמה בגניבת הפלאפונים, מחלק את הנושא לתחום מניעת הגניבה ובהמשך מפרט את הפעולות הנדרשות במידה והמכשיר נגנב. "תפקידינו השוטרים לאתר את הגנבים, אך קודם לכך תפקיד הציבור לשמור על המכשירים שבידיו. אפשר להתמודד עם תופעת גניבת הפלאפונים אך ההורים חייבים להסביר לילדים איך לשמור עליהם. החלק של ההורה לילד חשוב מאד. לא אחרי שגונבים אלא לפני.

ההורים משקיעים כל כך הרבה כסף במכשירים יקרים. אני באופן אישי, מעדיף בכל דבר שאני קונה לילד שלי, שישתתף בסכום סמלי בקניה. לא ממקום של חסר אלא כדי שירגיש תחושת שייכות לחפץ שנקנה ויהיה יותר אחראי עליו. אני חושב שהשיתוף של הילד צריך לבוא ממקום של הסבר והוראה, מתוך מקום חינוכי, ולא בטון כועס ונוזף. בשלב הזה הילדים יתנו יותר תשומת לב למכשיר שברשותם."

היכן מתבצעות רב הגניבות של הפלאפונים?

"רב המכשירים נגנבים במהלך פעילות ספורטיבית של הילדים כשהמכשיר נותר ללא השגחה. לפני מספר ימים נכנסתי לאחד מאולמות הספורט בעיר וגיליתי שעל הכיסאות ביציע מפוזרים טלפונים ניידים של הילדים המתאמנים. אספתי 13 מכשירים וקראתי לילדים לקחת אותם. באותה מידה יכל לאסוף אותם אדם זר ולקחת אותם לעצמו ואף אחד לא היה שם לב. חשוב שההורים יסבירו לילדים שיש להשאיר מישהו לשמור על המכשיר, אחד הילדים שלא משתתף בחוג או שיצא לנוח, הורה תורן או מישהו אחראי אחר. אסור להשאיר את המכשירים זרוקים על הכיסאות או בערימת טלפונים כי אז מקלים על הגנב.

אחת ההמלצות שלי היא לסגור את הטלפונים בתיקים ולשים את התיקים במערום, כך יש יותר עיניים משגיחות, ועדיף כמובן להשאיר מישהו להשגחה. ילד חושב הפוך, הוא מחפש באיזו פינה לשים את התיק שלו כך שיוכל למצוא אותו בקלות, אך כך גם הגנב יכול להרים אותו בקלות. יש אפשרות לקבוע תורן שרק הוא יביא טלפון נייד לחוג וכל שאר הילדים ישתמשו בו באותו היום, כך המכשיר יהיה באחריות כמה ילדים ותיחסך הסכנה לגניבת מכשירים רבים. חשוב מאד לשים לב אם נכנס למתחם האימונים מישהו לא מזוהה ומעורר חשד. במידת הצורך רצוי להתקשר למשטרה ולעדכן על נוכחותו של אדם חשוד. עם קצת יותר תשומת לב ואחריות ניתן למנוע עשרות גניבות."

באותה נשימה מספר סנ''צ קליין על מקרה בו 3 קטינים בני 13-14 השאירו את המכשירים הניידים שלהם על הכיסאות בחוג ספורט, גנב הגיע ואסף אותם. שלושתם הוחזרו לבעלים לאחר פעילות משטרתית מתקדמת לאיתורם. "לגבי אחד מהמכשירים הגנב טען שהפלאפון שייך לאחותו והארוס שלה קנה אותו בבסטה בשכם. היות וידענו את מס' הברזל שלהם היו לנו הוכחות חותכות לגניבתם."

כיצד אתה ממליץ להתמודד עם מכת הגניבות בכיתות בתי הספר?

"הכל תלוי בהתנהלות של ביה''ס. ברגע שבית הספר אומר לילד שים את הנייד בתיק, הוא אחראי לכך. והיות וחוזר מנכ''ל אוסר על טלפונים ניידים בבית הספר האחריות עליהם עוברת להורים. ככלל הייתי רוצה שנשאף שבעיר שלנו יהיו מצלמות בכיתות, זה משהו שמוריד אלימות וגניבות אך נתון לרשויות אחרות. אולי צריך לייצר במגירות של הילדים מנעולים", הוא גם זורק רעיון לחלל האוויר, "המטרה שלי היא להעלות את האחריות של האזרחים ובכללם תלמידי בית הספר. מה שברור לנו הוא שגנב שמגיע לאזור הגניבה בודק את הסיכוי שלו להיתפס. איפה שנקשה עליו הוא לא ינסה. איפה שיראה שהטרף קל הוא יחזור לשם. גניבות הסמארטפונים מתאפיינות בעיקר בחוסר תשומת לב של האזרחים. הרבה גניבות נעשות בתחבולה. לדוגמא, בחודש אפריל נתפס בחור שנראה במצלמות האבטחה של חנות צילום ניגש לעגלת תינוק ומוציא סמארטפון מתוך התיק שבעגלה. מדובר לא רק בטלפונים ניידים, אנשים משאירים תיקים זרוקים במקום העבודה כאילו אין מחר. בסופו של דבר עלינו להתרגל להתנהגות מונעת וזה אפשרי, בעיקר במה שקורה אצלנו בעיר מודיעין מחוסר תשומת לב."

"צריך לקחת בחשבון שמעבר לגנבים מיומנים ישנם גם מקרים של אנשים שהמכשיר נקרה בדרכם",מציין סנ''צ קליין, "לא תמיד הגניבות הן כמו שהאזרח מדמיין. לפעמים את הפלאפון יכול להרים מישהו שהוא לא עבריין. ייתכן שמישהו שכח מכשיר באוטובוס או מונית ונוסע אחר שראה אותו לקח וירד איתו. בנסיבות מסוימות פלאפון עשוי לקרוץ גם למישהו שאין לו רקע עברייני. בחודש האחרון נגנב אייפון מנערה בת 17, לדבריה היא שכחה את המכשיר במונית. הנערה הגישה תלונה על גנבה, נהג המונית הכחיש אך בחקירה מאומצת של המשטרה מולו הוא הודה בגניבה והפלאפון הוחזר לה."

אתה יכול לספר על הצלחות של המשטרה באיתור מכשירים סלולאריים גנובים?

"כן. בחודש פברואר השנה, התלונן בחור תושב העיר על פריצה לביתו. בין היתר נגנב  פלאפון. בחקירה משטרתית נחושה אותר המכשיר בכפר שוכבא בשטחים. הוא נתפס והוחזר לבעליו. במקרה אחר ילדה בת 13 התלוננה על גניבת הפלאפון שלה בקניון עזריאלי. בחקירה משטרתית הטלפון אותר בלוד ועם תום פעילות משטרתית הוחזר לבעליו. מה שבא לעזרת השוטרים הוא מספר הברזל של המכשיר, ששוייך לבעלי הפלאפון. יש חשיבות רבה שהורה שקונה טלפון חכם לילדו יכיר את מספר הברזל שנמצא בחברת התקשורת. חשוב ביותר מיד כשנגנב המכשיר להגיש תלונה למשטרה ולציין את מספר הברזל. במשטרה משתמשים באמצעים חכמים ומתקדמים על מנת להתחקות אחר המכשירים הגנובים ולשמחתנו יש לנו גם הצלחות. כמפקד תחנה אין לי סיפוק רב יותר מהרגע בו אנו מחזירים ציוד גנוב לבעליו. האושר על הפנים, החיוכים והברכות הם הבעת האמון של האזרח במשטרה."

 סנ''צ קליין זוקף הרבה מאד מהצלחת התחנה בתחום איתור המכשירים הסלולאריים לזכותו של החוקר צחי שגב שמתמקצע בתחום. "בעיניי חלק מהמקצועיות של תחנת המשטרה, היא הקצאת חוקר שמטפל בכל התחום הזה של חקירת טלפונים גנובים. החוקר שגב מאד מקצועי. הוא אחראי על כל נושא חקירת ואיתור טלפונים סלולאריים, מהחלק של האיתור המתוחכם עד הרגע שמחזיר את הטלפון לאזרח. שגב החזיר עד היום כמה עשרות מכשירים לאזרחים ועל כך הוא זוכה להערכה של התושבים. עם זאת אני מבקש להשאיר לנו לעשות את עבודת האיתור בשקט ואילו על האזרחים מוטל לבצע פעולות מנע לשמירה על רכושם מפני גניבה.

כך תמנעו גניבה

-התרגלו לכללי התנהגות מונעת.

-הקפידו להשאיר  את המכשיר צמוד אליכם. אל תשאירו מכשירם ניידים זרוקים על כסא או בערימה מקום הימצאכם.

-במידה ואתם בפעילות ספורטיבית או אחרת שאינה מאפשרת להחזיק במכשיר, סגרו אותו בתוך תיק נעול ובהישג יד תחת השגחה.

-דאגו לשמור מספר תיקים בערימה הניתנת לפיקוח משותף.

-נסו לארגן תורנות מכשיר סלולארי לשימוש קבוצה.

-הודיעו למשטרה על כל אדם לא מזוהה וחשוד במתחם ציבורי מועד לגניבה.

לאחר גניבת מכשיר סלולארי

-הודיעו לחברת הסלולר לנתק את הקו לשיחות יוצאות. (ובהזדמנות זו בררו את מספר הברזל של המכשיר אם לא בררתם אותו מבעוד מועד).

-הגישו תלונה מיידית במשטרה בצרוף מספר הברזל.

-כעבור מספר שבועות בקשו בחברה הסלולארית לצרף את המכשיר לרשימה השחורה. אם הוא לא אותר עד רגע זה, הסיכויים לאתרו קטנים ומרגע זה כבר לא ניתן יהיה להשתמש בו גם בעזרת סים חלופי. (הסבר: בחברות הסלולר קיימת רשימה שחורה, "בלק ליסט", המסונכרנת בין כולן בסוף כל יום. כשלקוח מתקשר ומודיע על אובדן או גניבה נחסם קו הטלפון, ובתום כל יום מועברות הרשימות בין המפעילים והמכשירים נחסמים לשימוש על ידי סים של כל החברות. ברגע שהמכשיר נכנס לרשימה השחורה הוא חסר יכולת שידור גם כשמחליפים בו את כרטיס הסים אלא שבמקרה הזה הוא פוגם גם ביכולת המשטרה לאתר אותו. משום כך מומלץ לאפשר למשטרה לנסות לאתר את המכשיר ולהכניסו לרשימה כעבור מספר שבועות).