(new)ויקטורי
אלימות במשפחה, לא מה שחשבתם

אלימות במשפחה, לא מה שחשבתם

לפני מספר חודשים הצטרפה עיריית מודיעין לקמפיין למניעת אלימות במשפחה נגד נשים, והכעיסה את פעילי עמותת 'אבות למען צדק', שמחו על הדרת הגברים הסובלים מהתופעה מהקמפיין • מנתוני המשטרה עולה כי 27% מהתלונות בנושא מדי שנה הן של גברים מוכים, אולם זה לא מדובר בתקשורת, בכנסת ובשיח הציבורי • אחד מאותם גברים שסבלו מאלימות מצד בת זוג הוא תושב מודיעין, שמספר על המאבק שניהל מול המערכת המשפטית שהסתיים בזיכויו לאחר שלוש שנים

(צילום אילוסטרציה: unsplash)

בחודש יוני האחרון הצטרפה עיריית מודיעין לקמפיין למניעת אלימות במשפחה נגד נשים, במקביל לרשויות אחרות וגופים רבים בארץ.

עד כמה שהעניין נראה טריוויאלי, מסתבר שיש גם מי שכעסו על התנהלות העירייה. בשנים האחרונות פועלת בישראל עמותה בשם "אבות למען צדק", העוסקת במגוון רחב של נושאים בהם להשקפתם גברים מופלים לרעה, החל מאפליית גברים במיסוי, דרך אפליה במאסר חייבי מזונות ועד להבדלים בטיפול המשטרתי בתלונות על אלימות במשפחה.

כמה מפעילי העמותה המתגוררים במודיעין מחו, גם בפני העירייה, על כך שקמפיין נגד אלימות במשפחה מתעלם למעשה ממרכיב אחד מהותי לא פחות מאלימות נגד נשים – אלימות בתוך המשפחה נגד גברים. מסתבר שהתופעה אכן קיימת, גם אם היא כמעט ולא מדוברת כלל בשיח הציבורי והתקשורתי. בכל קמפיין ארצי נגד אלימות במשפחה נעדרים לחלוטין הגברים שסבלו מאלימות, מילולית, כלכלית או פיזית, מבנות זוגם.

במכתב ששלחו אנשי העמותה לראש עיריית מודיעין נכתב כך: "עשרות שנים ידוע באקדמיה בעולם, כי בנושא אלימות במשפחה קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג,  ובנוגע לאלימות כנגד ילדים, לפי כל המחקרים, נשים מסוכנות הרבה יותר לילדים. משבר הקורונה יצר לגברים רבים סיטואציה משפחתית בלתי אפשרית. גברים רבים חוו אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות נפשית, אלימות מינית ואלימות פיזית מבנות זוגם ולצערנו, מרביתם חוששים להתלונן. העמותה הוצפה בפניות מגברים במצוקה ולצערנו לא יכולנו לסייע למרביתם. אלימות במשפחה אינה תופעה מגדרית, אלא מחלה חברתית רעה, שפוגעת לא רק בנשים אלא גם בגברים".

יואב פרחי, תושב מודיעין, אמר השבוע למודיעין NEWS: "מאוד הכעיס אותי פרסום העירייה ברחובות, שמציגה את התמונה באופן חד צדדי. ואני חושב לעצמי מה הילדות שלי, שלא מודעות לנתונים, חושבות כשהן רואות את השלטים. אלימות במשפחה היא לא תופעה ממנה סובלות רק נשים, ומציגים את זה באופן חד צדדי בלי להסתכל על הנתונים הבסיסיים. הזוי להגדיר את זה כתופעה רק של גברים. זה כמו שהאירנים אומרים שאין אצלם להט"ב. הציבור לא מכיר את הנתונים כי תמיד פופולרי יותר להציג רק את הצד הנשי".

את אותם נתונים סטטיסטיים שמזכירים פרחי ואנשי 'אבות למען צדק' לא פשוט לאדם מן השורה למצוא. חיפוש בגוגל בנושא "אלימות במשפחה" יוליד כמעט ואך ורק כתבות ומחקרים העוסקים בנושא אלימות במשפחה נגד נשים מצד בני הזוג שלהן, כאשר הצד השני של המשוואה פשוט לא קיים בשיח התקשורתי או הציבורי.

את הנתונים הרשמיים מצאנו בכל זאת בשנתון הסטטיסטי שמפרסמת משטרת ישראל מדי שנה, כאשר עיון מעמיק בו מגלה כי התופעה נרחבת הרבה יותר ממה שהיינו רגילים לחשוב. כך למשל בשנת 2019 התקבלו במשטרה 26,724 תלונות על אלימות בין בני זוג, שמתוכן 7,203 הוגשו בידי גברים שהתלוננו נגד בנות הזוג שלהם, כלומר שיעור של 26.9% מסך התלונות בנושא. נתונים כמעט זהים נרשמו גם בכל העשור האחרון. תוסיפו לכך את העובדה שכל המחקרים מסכימים כי קיים תת דיווח משמעותי בפנייה למשטרה מצד גברים שסבלו מהתופעה, וככל הנראה אנו קרובים למדי לאותה סימטריה עליה מדברים ב'אבות למען צדק'.

מי שחווה אלימות פיזית על בשרו הוא רועי לוי ממודיעין, גרוש ואב לארבעה, שלפני 12 שנים מצא את עצמו בתוך סיוט שנמשך שלוש שנים עד לזיכויו המוחלט בבית המשפט. לוי בן ה-41, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, מצא את חייו מתהפכים עליו מספר חודשים לאחר שגרושתו נכנסה להיריון עם תאומים. "היא הייתה אז בחודש חמישי כשוויכוח בינינו הסלים לצעקות, ובמהלכו היא נשכה אותי נשיכות מטורפות (ראו תמונות. ע"ק), שגרמו לשטפי דם גדולים בידיים".

מה מרגיש גבר כשהוא מותקף בידי אישה?

"הייתי בהלם בהתחלה. ניסיתי להדוף אותה ולהרחיק אותה ממני, ותוך כדי דרכתי בטעות על הרגל שלה. הטראומה הגדולה הגיעה אחר כך מההתייחסות של המשטרה לעניין. חודש אחרי המקרה גיליתי שהוריה נמצאים אצל עורך דין ומבקשים לפתוח תיק גירושין, והתברר לי שהיא הגישה נגדי תלונה במשטרה על אלימות. חצי שעה אחרי דפקו בדלת המשטרה. אמרתי למשטרה שאם כבר הם מעורבים, אז גם אני רוצה להתלונן על מקרה הנשיכות. חקרו את שנינו במשטרה, שם התברר לי שהיא מאשימה אותי בתקיפה ואיומים. אותה שחררו הביתה ואותי המשיכו לחקור. חקרה אותי שוטרת, ולמזלי הייתי מצוייד במכשיר הקלטה והקלטתי את כל החקירה".

איך מנהלת המשטרה מקרה כזה?

"החוקרת לא רצתה לקבל ממני ראיות, לא רצתה בכלל לשמוע על מה אני מדבר. מבחינתה הייתי אשם ולא משנה שום דבר. בסוף הערב אמרו לי שאו שחותם שמורחק לשבועיים מהבית או שנשאר במעצר. חתמתי והם הגישו נגדי כתב אישום, על זה שהודיתי שדרכתי לה בטעות על הרגל. היא הודתה אחר כך בבית המשפט שנשכה אותי בשלושה מקרים שונים, אבל אני זה שעמד למשפט".

איך נגמר ההליך המשפטי?

"בבית המשפט התעלמו מההודאה שלה. המשפט נמשך קרוב לשנתיים והוצאתי על עורכי דין קרוב ל-150 אלף שקל. הורשעתי בתקיפה ולא הסכמתי לחתום על שום עסקת טיעון. ערערתי על ההחלטה ובסופו של דבר זוכיתי מכל אשמה. שלוש שנים זה נמשך".

במקביל להליך המשפטי נולדו ילדיו התאומים של לוי, כאשר הוא מתבשר על הלידה רק לאחר מספר ימים. מצוייד בצו מבית המשפט המאפשר לו לראות אותם, הוא פוגש את הילדים לראשונה. "זה היה רגע מאוד מרגש מצד אחד ומאוד עצוב מצד שני, שככה אני צריך לראות אותם. בהמשך הייתי צריך להיאבק על הקשר עם הילדים, ונאלצתי לראות אותם במרכז קשר, אבל בסופו של דבר היום אנחנו בקשר מצויין. ירדתי עשרה קילו בתקופה הזו והשתמשתי בכדורי שינה כדי לישון בלילות. עברו כבר 12 שנים, אבל זו טראומה שתלווה אותי לכל החיים. למזלי הייתה לי עזרה מההורים ויכולתי כלכלית להילחם במערכת. יש המון מקרים כאלה, יותר מדי. אם לא הייתי חווה את זה על בשרי לא הייתי מאמין שזה יכול לקרות".

מדוברות העירייה נמסר: "שלטי החוצות שמוצגים בעיר באים להעלות לתודעה הציבורית את תופעת האלימות במשפחה המדאיגה בכללותה ואת אפשרויות הסיוע במרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה, ועל כן נכתבו בשלט המילים: "די לאלימות במשפחה". אלימות במשפחה כוללת בתוכה את כל האוכלוסיות העלולות להיפגע מאלימות, בהם נשים, קשישים, ילדים ונוער ואף גברים, ואת כל סוגי האלימות:  פיזית, רגשית, כלכלית ומינית.

יחד עם זאת, מהנתונים בעולם, בישראל וגם במודיעין מכבים רעות, שיעור הפניות לסיוע על רקע אלימות, שיעור התלונות במשטרה, שיעור הפגיעות הפזיות ושיעור הרציחות בהם נשים הן הקרבן, עולה באופן מובהק על כל סוג אלימות כלפי אוכלוסיות אחרות. מנתוני משרד הרווחה שפורסמו בחודש מאי האחרון עולה תמונה מדאיגה במיוחד – מכלל הפניות בחודש אחד (1885) מעל 50% היו פניות של נשים נפגעות אלימות. מספר הגברים הנפגעים שפנו היה 1% בלבד (19) מכלל הפניות. כל יתר הנפגעים היו בני משפחה נוספים, אזרחים ותיקים, ילדים וחסרי ישע.

במודיעין מכבים רעות אנו חווים עליה משמעותית של פניות, רובן המכריע הן של נשים. בחלק מהמקרים אלימות מאוד קשה. המרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה פותח את שעריו לכל סוגי האלימות ונכון להתערב טיפולית בכל משפחה בה קיימת תופעת אלימות מכל סוג שהו. התמונה של האישה בשלט באה לשקף את עיקר התופעה, ולנסות לגעת בכל אחד מאיתנו כאזרחים וכחברה, כי על כולנו האחריות לנסות ולצמצם את הפגיעה במשפחה".

"הנרטיב בישראל הוא חד צדדי"

מייקל לוי, יו"ר עמותת 'אבות למען צדק', סיפר השבוע למודיעין NEWS על המאבק הכמעט בלתי אפשרי שהם מנהלים.

"ברור שלא תמצא כלום באינטרנט ובתקשורת על אלימות במשפחה נגד גברים. אם היה לי את התקציב שיש לארגוני הנשים היית רואה אותי בתקשורת, אבל כמובן שאין לי תקציב כזה. כל המחקרים בעולם, כי בארץ כמעט ואין מחקרים, מראים על סימטריה בין אלימות של נשים ואלימות של גברים במשפחה. יש חוקרים בודדים בארץ שעוסקים בנושא, אבל הרוב נמנעים מלהיכנס לחזית הזו מול ארגוני הנשים".

עד כמה נרחב תת הדיווח של גברים שסובלים מהתופעה?

"קודם כל, אי אפשר להתעלם מאותם 7,000 גברים מוכים. על מנת שגבר יילך לתחנת משטרה ויתלונן שהוא מוכה על ידי אשתו, הוא צריך לעבור מסכת מאוד מאוד ארוכה כדי שיקום ויילך להתלונן. כך שבסבירות גבוהה, גם בהתבסס על מחקרי האקדמיה, אם יש 7,000 שהתלוננו אז כנראה שהמספר האמיתי הוא גבוה יותר. אבל גם אם אלו רק 7,000 מול 20 אלף תלונות של נשים, איפה הפניית התקציב של המדינה לטובת גברים מוכים?".

אין תקציבים כאלו?

"במדינת ישראל הנרטיב הוא גבר מוכה ואישה מכה, אין תסריט הפוך. גם אפ תפנה לרווחה ותגיד שאתה גבר מוכה ואשתך אישה מכה, אותה ישלחו למעון לנשים מוכות ואותך ישלחו להדרכה לשליטה בכעסים. זה מה שהם מכירים, וזו המדיניות".

(newשלומי תבלינים חדש 13.10.21